ירידה לצורך עליה
שלום לכולם . הסבר למה שאני מקשקש כל הזמן . עד היום שמעתם על המושג ``נשמה`` , אך מי יודע מה היא הנשמה , אל אילו רבדים היא חולשת כיצד היא פועלת וכו` . כל הזמן אני נתקל בנושא הגילגולי הנשמות , כאשר תיאור והבנה כללית של המושג נשמה די נפוץ וריבוי השגיאות הבלבול מצריך עיון מחדש . אנסה לתאר את הקשר בין המודעות הנשמה תפקידה יעודה והדרך לתיקון שכולם אמורים לעשות . רובחת הדעה שנשמה היא האני האמיתי , שהיא מעבר לעולם הגשמי והיא יושבת בנפש היושבת בגוף . ותיאורה החיצוני לעולם הגשמי מתואר כאור , כניצוץ של האדם הראשון כחלק בלתי נפרד של הנצח ,כרוח אלוהים וכו`. אתאר את מובנה המובנה בעולמינו , אתחיל לתארה מעולמינו מהמציאות ואטפס מעלה , (כמו בסולם יעקב המלאכים קודם כל עולים). אז , אנו נולדים לתוך העולם , לומדים ,תוך כדי התהוותנו בעולם , על הסובב לנו , ומפתחים תפישות שונות ומצבי הכרה שונים , ומשוטטים בין חלקי העולם וחשים שיש לנו תודעה שמתהווה למחשבה למילים למושגים לצורות חיים וחיפושי הסברים על מהותינו וקיומינו . אותה התהוות שהיא עברנו , המקיפה את המודעות שלנו מרגע לידתינו מכונה בשם נשמה . אותו מרחב מתהווה של עולמינו הפנימי שהוא עברנו החוייתי הרגשי והשכלי וכו` מרגע לידתינו מכונה בשם נפש . בהבדל מהנשמה שמציגה את מה שמקיף את מודעותינו דהיינו עולם המציאות . לעולמינו הפנימי ישנם אין סוף תיאורים וצורות הסתכלות או הבדלה על עולם ``המציאות`` המקיף אותנו . בתוך האין סוף הזה אנו מתהווים כמהויות נבדלות המבדילות את העולם המקיף אותנו ועוברות בין הבדלה אחת לאחרת ,הכולל את הבנתינו העצמית המתפתחת בהתאמה למרחב הקיום -המציאות שבה נולדנו , צורת התחדשות זו של הכרתינו כתהליך בו מתגברת מודעותנו ביחס ישר לקיומינו הפנימי המתחדש , מכונה בשם גוף , ובו כאמור הבדלתינו מתגברת בכל תחום של תודעת קיומינו הפנימי . אז כך שבכל רגע אנו עוברים בין הבדלה אחת לאחרת , אז אותו תחום של הכרה מאופיין על ידי מהות הנבדלת מההכרה והיא המחליטה מה מתוך חלקי המודעות מעבירים , בהתאמה להתהוותנו בעולם המציאות . למהות זו קוראים צדיק . כלומר הצדיק בתוכינו הוא זה המחליט באיזה עולם אנו חיים . ואילו עולמות נחייה בהם , והוא יסוד הבחירה החופשית , ומך האני האמיתי. ועכשיו לתכלס למציאות , ראינו שאנו מתהווים כהחלטות של הצדיק בתוכינו , נשאר היחס למציאות לעולמינו החומרי ולעצמיותינו הגשמית . מרגע לידתנו הצדיק או נקודת האני פועל כמבדיל את היחסיות של התהוותינו הצדקת בעולם החומרי הנקרא נצח. ובו הצדיק באופן יחסי מבדיל מישורי הבדלה המתקיימים כמציאותנו . אז מה מידת ההשפעה תכלס על העולם החומרי על המציאות . נו , צריך לדעת , אז כך ,עצם קיומינו הוא תהליך אם יעד המתייחס לתחום הקיום הפרטי האישי והכללי של היקום כולו . באופן פרטי היעד כולל מסגרת של מרחב מודעויות כתחום המתקיים עבור הצדיק (האני)כהבדלות של תחומי מודעות שהם מישורי קיום המציאות בהם אנו עוברים כאשר אנו מבדלים , דהיינו מקומות גשמיים בעלי מימדים וזמן בהם אנו בעלי קיום חולף ועובר ביחס להבדלתינו . והם חלק מהתגברות כללית של סך כל ההעברות של תודעות האנשים הצדיקים שהם מקיימים את התחדשות עולמינו ותהליך זה מכונה גורל . ככל שנתחבר לצדיק שבנו נוכל לשנות את עולמינו הפנימי והחיצוני על ידי העברות חלקי מודעות , מרגע הלידה ועד עכשיו וסידורם באופן הנוח לנו, שזו פעילות של קיום מתחדש הנקרא אור בהיר . הקשורה להתפתחותינו עד לרגע זה , ולגורלינו האישי במסגרת הכללית , לאושרינו יחסינו לעולם ויחס העולם כלפינו . סוג נוסף של התחדשות הוא יצירה חדשה של מרחבי קיום עבור מודעותנו המתחדשת , הנקרא אור זהר . אם כן לצדיק אפשרויות לפעול במה שהיה בעולמו , וליצור דבר חדש , להיות כבורא . התיקון הכללי והאישי שהוא יעד מהות וקיום הצדיק (האני) ונקרא עץ החיים , ומובנו להיות באחדות עם הבורא , כבורא . הצדיק כבורא אור זהר - נכתב באותיות השפה העברית כ- צ``ב = 92 . הצדיק כנברא לתוך העולם הסובב , נקרא כוח הסבל , מלשון סבל , ואף הוא שווה ל-92 = סבל . תיאור מסלול התהוות הצדיק במרחב החומר נקרא נצח , עד התאחדותו אם הבורא , ויציאתו מהנצח . שהוא סיום התיקון הפרטי עבורו . אז ישנו תהליך של ירידת הצדיק בלידה לעולם , וישנו מסלול עלייתו , וכיצד בבחירתו החופשית הפרטית הוא מתקן . ואיזו מידה של חיבור יש בין ההכרה לצדיק , וכיצד הופכים להיות בוראים מנבראים . ומה הקשר בין כל זה ליהדות לארץ הקודש למצוות לשפתינו , בתוך ההכרה הבונה מגדלי בילבול . הרי הצדיק היורד לעולם נקרא צר . וקיומו היורד לעולם כתחום נקרא צרות . ומציאותו היחסית המקיפה לו נקראת מיצר . וקיומו כנברא בעולם הוא סבל . ויציאתו
שלום לכולם . הסבר למה שאני מקשקש כל הזמן . עד היום שמעתם על המושג ``נשמה`` , אך מי יודע מה היא הנשמה , אל אילו רבדים היא חולשת כיצד היא פועלת וכו` . כל הזמן אני נתקל בנושא הגילגולי הנשמות , כאשר תיאור והבנה כללית של המושג נשמה די נפוץ וריבוי השגיאות הבלבול מצריך עיון מחדש . אנסה לתאר את הקשר בין המודעות הנשמה תפקידה יעודה והדרך לתיקון שכולם אמורים לעשות . רובחת הדעה שנשמה היא האני האמיתי , שהיא מעבר לעולם הגשמי והיא יושבת בנפש היושבת בגוף . ותיאורה החיצוני לעולם הגשמי מתואר כאור , כניצוץ של האדם הראשון כחלק בלתי נפרד של הנצח ,כרוח אלוהים וכו`. אתאר את מובנה המובנה בעולמינו , אתחיל לתארה מעולמינו מהמציאות ואטפס מעלה , (כמו בסולם יעקב המלאכים קודם כל עולים). אז , אנו נולדים לתוך העולם , לומדים ,תוך כדי התהוותנו בעולם , על הסובב לנו , ומפתחים תפישות שונות ומצבי הכרה שונים , ומשוטטים בין חלקי העולם וחשים שיש לנו תודעה שמתהווה למחשבה למילים למושגים לצורות חיים וחיפושי הסברים על מהותינו וקיומינו . אותה התהוות שהיא עברנו , המקיפה את המודעות שלנו מרגע לידתינו מכונה בשם נשמה . אותו מרחב מתהווה של עולמינו הפנימי שהוא עברנו החוייתי הרגשי והשכלי וכו` מרגע לידתינו מכונה בשם נפש . בהבדל מהנשמה שמציגה את מה שמקיף את מודעותינו דהיינו עולם המציאות . לעולמינו הפנימי ישנם אין סוף תיאורים וצורות הסתכלות או הבדלה על עולם ``המציאות`` המקיף אותנו . בתוך האין סוף הזה אנו מתהווים כמהויות נבדלות המבדילות את העולם המקיף אותנו ועוברות בין הבדלה אחת לאחרת ,הכולל את הבנתינו העצמית המתפתחת בהתאמה למרחב הקיום -המציאות שבה נולדנו , צורת התחדשות זו של הכרתינו כתהליך בו מתגברת מודעותנו ביחס ישר לקיומינו הפנימי המתחדש , מכונה בשם גוף , ובו כאמור הבדלתינו מתגברת בכל תחום של תודעת קיומינו הפנימי . אז כך שבכל רגע אנו עוברים בין הבדלה אחת לאחרת , אז אותו תחום של הכרה מאופיין על ידי מהות הנבדלת מההכרה והיא המחליטה מה מתוך חלקי המודעות מעבירים , בהתאמה להתהוותנו בעולם המציאות . למהות זו קוראים צדיק . כלומר הצדיק בתוכינו הוא זה המחליט באיזה עולם אנו חיים . ואילו עולמות נחייה בהם , והוא יסוד הבחירה החופשית , ומך האני האמיתי. ועכשיו לתכלס למציאות , ראינו שאנו מתהווים כהחלטות של הצדיק בתוכינו , נשאר היחס למציאות לעולמינו החומרי ולעצמיותינו הגשמית . מרגע לידתנו הצדיק או נקודת האני פועל כמבדיל את היחסיות של התהוותינו הצדקת בעולם החומרי הנקרא נצח. ובו הצדיק באופן יחסי מבדיל מישורי הבדלה המתקיימים כמציאותנו . אז מה מידת ההשפעה תכלס על העולם החומרי על המציאות . נו , צריך לדעת , אז כך ,עצם קיומינו הוא תהליך אם יעד המתייחס לתחום הקיום הפרטי האישי והכללי של היקום כולו . באופן פרטי היעד כולל מסגרת של מרחב מודעויות כתחום המתקיים עבור הצדיק (האני)כהבדלות של תחומי מודעות שהם מישורי קיום המציאות בהם אנו עוברים כאשר אנו מבדלים , דהיינו מקומות גשמיים בעלי מימדים וזמן בהם אנו בעלי קיום חולף ועובר ביחס להבדלתינו . והם חלק מהתגברות כללית של סך כל ההעברות של תודעות האנשים הצדיקים שהם מקיימים את התחדשות עולמינו ותהליך זה מכונה גורל . ככל שנתחבר לצדיק שבנו נוכל לשנות את עולמינו הפנימי והחיצוני על ידי העברות חלקי מודעות , מרגע הלידה ועד עכשיו וסידורם באופן הנוח לנו, שזו פעילות של קיום מתחדש הנקרא אור בהיר . הקשורה להתפתחותינו עד לרגע זה , ולגורלינו האישי במסגרת הכללית , לאושרינו יחסינו לעולם ויחס העולם כלפינו . סוג נוסף של התחדשות הוא יצירה חדשה של מרחבי קיום עבור מודעותנו המתחדשת , הנקרא אור זהר . אם כן לצדיק אפשרויות לפעול במה שהיה בעולמו , וליצור דבר חדש , להיות כבורא . התיקון הכללי והאישי שהוא יעד מהות וקיום הצדיק (האני) ונקרא עץ החיים , ומובנו להיות באחדות עם הבורא , כבורא . הצדיק כבורא אור זהר - נכתב באותיות השפה העברית כ- צ``ב = 92 . הצדיק כנברא לתוך העולם הסובב , נקרא כוח הסבל , מלשון סבל , ואף הוא שווה ל-92 = סבל . תיאור מסלול התהוות הצדיק במרחב החומר נקרא נצח , עד התאחדותו אם הבורא , ויציאתו מהנצח . שהוא סיום התיקון הפרטי עבורו . אז ישנו תהליך של ירידת הצדיק בלידה לעולם , וישנו מסלול עלייתו , וכיצד בבחירתו החופשית הפרטית הוא מתקן . ואיזו מידה של חיבור יש בין ההכרה לצדיק , וכיצד הופכים להיות בוראים מנבראים . ומה הקשר בין כל זה ליהדות לארץ הקודש למצוות לשפתינו , בתוך ההכרה הבונה מגדלי בילבול . הרי הצדיק היורד לעולם נקרא צר . וקיומו היורד לעולם כתחום נקרא צרות . ומציאותו היחסית המקיפה לו נקראת מיצר . וקיומו כנברא בעולם הוא סבל . ויציאתו