האמת שבזמן אמת לא לקחתי את זה כ"כ קשה
זה היה קצת מפתיע כי זה היה ממש בשיא, אבל לא אהבתי את שניהם ברמה כאילו היסטרית. זה לא הטריד אותי יותר מדי.
זה פשוט כשאני נזכרת בזה עכשיו, יש לי כל מיני רגשות ומחשבות בדיאבד, לא רק על גורי, אלא בכלליות על עניין של הצלחה וכאלה, וגם קצת בקשר לגורי, כי מן הסתם בשנים האחרונות התחלתי לאהוב אותו יותר ממה שאהבתי אותו אי פעם.
טוב אני סתם זורקת מחשבות שעולים לי כל פעם שמדברים על גורי ואסי ובכלליות. דבר ראשון כמה נזיל זה כל העניין הזה של פופולאריות וגם מעניין להסתכל במיוחד על צמדים של קומיקאים.
אני זוכרת שבתקופתם היו הרבה צמדי קומיקאים (ומעניין שהיום אין כמעט חדשים, יש רק את הישנים שהחזיקו מעמד). היו את אלתרמן וגרייניק- שהם נראה לי הכי ותיקים- שממש אהבתי כי הייתי מעריצה שרופה של פלטפוס. אחרי שהם התפרקו אף אחד מהם לא הגיע לאותו מעמד שבו הם היו אז. כן, אלתרמן עוד מופיע פה ושם, מדי פעם בטלוויזיה, בתיאטרון וזה, אבל זה לא באותו רמה של אז. גרייניק בכלל נעלם, אני בקושי יודעת מה קורה איתו.
מנגד יש את מריאנו ופיניש שעדיין בתודעה בגלל ארץ נהדרת - אבל עדיין עובדים ביחד. קיציס ופרידמן גם התחילו לצבור תאוצה בחלומות בהקיציס- שאני זוכרת שכולם דיברו עליה, וכמובן לגמרי התפרצו בארץ נהדרת.
אבל לא נראה לי שהיה מקרה כמו אסי וגורי של זוג כזה מצליח שהתפרק - וכל אחד מהם בסופו של דבר הפך ממש לסטאר- גם אם עשו זאת בקצב שונה מאז הפרידה ובדרכים שונות.
גם למשל כל המקרה של משה פרסטר, שבכלל לא ידעתי שהיה צמד עם פרידמן עד הישרדות vip, ושהוא דיבר על זה שיש לו צביטה בלב לראות את ה"חצי השני" שלו ככה מצליח בעוד הוא נעלם.
כל הקטע של אסי וגורי ממש מעניין. כמו שאמרתי, לא אהבתי אותם בהתלהבות כמו שאני אוהבת נגיד את מצב האומה היום- הייתי בסדר איתם. כן מאוד אהבתי את שידורי המהפכה וזה הפתיע אותי הפרידה כי זה הרגיש ממש בשיא וכאילו שחבל. וממש עד לא מזמן- אסי היה נראה זה שיצא הכי מוצלח מכל הסיפור. הוא הפך סוג של סמל מין וקיבל מלא תפקידים בסרטים - וגם בטלוויזיה (מסודרים, אהבה זה כואב), ואז אחרי שהוא נכנס לארץ נהדרת הוא בכלל הפך לאייקון שאי אפשר לערער עליו. אני אף פעם לא נמשכתי אליו בקטע כזה- כאילו רומנטי/מיני ווטאבר. והאמת שלא התלהבתי ממנו בכלל כשחקן. רק כשהוא נכנס לארץ נהדרת לגמרי נפלתי מיכולות החיקוי שלו. לדעתי הוא לא פחות מהחקיין הכי טוב שהיה אי פעם בתכנית הזאת. יש לו כישרון חיקוי פנומינאלי- ואז חזרתי לאהוב אותו (אבל שוב בקטע של הערכה - לא משיכה).
אצל גורי זה היה נראה עד ממש לא מזמן שהוא זה ש"הפסיד" מהפרידה הזאת. כן, הוא נשאר בתודעה פחות או יותר. אבל בדברים הרבה יותר נישתיים. גם משחק מכור הייתה תכנית כזאת של מאוחר בלילה, ממש לא פריים טיים של ארץ נהדרת או של מצב האומה של היום. והוא גם עשה והגיש כל מיני תוכניות כאלה בערוץ 8, אבל אסי ממש פרח בזמן הזה.
נראה לי שמה שריגש אותי בראיון (וגם נדמה לי שהוא אמר את זה בעוד ראיונות) שכל הקטע של "ההצלחה" וההערצה לא כזה הזיז לו ולא נראה שהוא ממש קינא באסי בתקופה הזאת. זה ממש מקסים בעיני וזה מראה עד כמה הוא צנוע ועד כמה הוא פשוט אוהב את החיים הפשוטים.
ועוד מחשבה שעלתה לי לראש זה כמה בעצם לפעמים העניין של תהילה והצלחה יכול להיות שרירותי. גורי לדעתי הוא הקומיקאי הכי טוב בארץ כרגע. אבל כ"כ הרבה שנים זה לא נחשף לקהל הרחב. ב-אסי וגורי - הוא לא מימש את הפוטנציאל שלו שלדעתי הוא יותר סטאנד-אפ, מאשר דמויות. ועד שהגיעו הנסיבות הנכונות עם האנשים הנכונים עם הפורמט הנכון שיכל באמת למצות את הפוטנציאל שלו (מצב האומה), לא יכולנו לראות את זה. זה קצת מפחיד אותי לחשוב עד כמה בקלות כשרונות יכולים להתפספס.
ממש לא כעסתי על גורי ש"נפרד" מאסי. לגמרי זכותו. האמת בכלל לא ידעתי שזה היה חד צדדי עד עכשיו. והאמת שהציטוט שציטטו מהכתבה על אסי מיד אחרי הפרידה בכתבה הזאת (יצא משפט מסובך, מקווה שהבנת
)- אלא אם כן זה ממש הוצא מהקשרו, היה נראה לי קצת מגעיל מצד אסי להגיד את זה, גם אם הוא פגוע וכועס או מה שלא יהיה, לא היה נראה לי לעניין מצדו ללכלך עליו בעיתון (ושוב, אלא אם כן הציטוט הוצא מהקשרו או שנאמר בצחוק או משהו, ואז אני חוזרת בי).
וזה כ"כ מוזר, תמיד הייתי בטוחה שאסי תמיד היה זה עם הביטחון בצמד, עד שראיתי ממש לא מזמן, השנה, דוקוסלב על אסי כהן וגם גורי היה שם ודיבר והשתתף ואנשים אמרו שהוא היה בדיכאון איזה שנה אחרי הפרידה מגורי ושאנשים ממש רדפו אחריו לעשות איתם פרוייקטים. הייתי ממש בשוק, זה ממש לא תכונה שחשבתי שהייתה לאסי. אמרו שם שדנה מודן ממש רדפה אחריו שיעשה איתה את "אהבה זה כואב". וגם מארץ נהדרת רדפו אחריו, לפי מה שאמרו בדוקו סלב- מסתבר שכשהוא התחיל הוא סיכם על לעשות תפקידי אורח, או איזה פינה קטנה, ואז שראו כמה שהוא מדהים לחצו עליו שיהיה חלק מהקאסט והחתימו אותו. והכל הסתדר לו ככה, אבל הוא היה דיי פאסיבי בכל העניין (לפחות זה מה שנוצר הרושם ב-דוקו סלב).
אני אוהבת שגורי מודע לזה, וצוחק על זה (כמו שכתבו בכתבה- שהוא סיפר ביאיר AID שהם עשו איזה סיפור על סוס ובסוף אמר: "לסוס אגב קראו גורי. הוא היה פעם חלק מצמד, אסי וגורי. אבל אסי נמכר ואת גורי אף אחד לא רצה".)
ואני גם מאמינה שהוא לא אמר את זה בקטע של מרירות, אלא בקטע שהוא שלם עם זה ומבין שככה זה החיים. וזה מה שגורם לי דווקא לאהוב אותו יותר מאסי. יש בו משהו שמרגיש לי כזה "צנוע" ו"פשוט". כאילו הוא חי את החיים הפשוטים. הוא שמח ומסתפק במה שיש לו וזה מקסים. זה גם נורא מקסים בעיני שהוא התחתן עם החברה שלו מהתיכון. לאחותי האמת יש זוג חברים נשואים עם ילדים שהם החברים הראשונים אחד של השני- והתחילו לצאת בתיכון. דיברתי איתה פעם על זה, והיא אמרה שהיא לא בטוחה שזה טוב. אני לא זוכרת בדיוק מה היא אמרה, אבל היא הראתה לי חסרונות בזה (לאו דווקא בקטע של- "לא היה זמן להתנסות עם אנשים אחרים", משהו כמו- שהם פחות בוגרים כי מערכת יחסים של תיכון פחות בוגרת ממערכת יחסים של מבוגרים, או משהו). ותכלס אני ממש לא מבינה בזה ואני לא יכולה לדעת. לא הייתה לי מערכת יחסים רצינית אף פעם, אז אולי אני לא מבינה כלום ממה שאני מדברת. אבל לא יודעת, זה פשוט נראה לי כזה רומנטי ומקסים. זה היה כ"כ חמוד שהוא אמר שהוא לא מרגיש פספוס על שלא הייתה לו את תקופת הרווק ההולל. זה חלק מאותה פשטות וצניעות שדיברתי עליה.
והוא גם עושה לי רושם של בן אדם ממש חם ופתוח, וכזה שקל לו להסתדר עם כל אחד. אני רק רואה את הכימיה שלו עם הצוות במצב האומה, פשוט רואים עד כמה הוא פתוח. יש לו אפילו כימיה כזאת טובה עם ליאור! לא נראה לי שבחיים ראיתי את ליאור מסתדר עם מישהו כ"כ טוב כמו עם גורי
...
יכול להיות שזה בכלל לא נכון. אני לא מכירה תבן אדם אישית. אבל ככה זה מרגיש לי פשוט.
ובכלל בכללי, כשהם דיברו על תקופת אסי וגורי זה עשה לי קצת עצוב. כי אני סוגשל מעריצה עכשיו של גורי וזה עשה לי רגשי כזה לחשוב כמה מהר עובר הזמן, ובטח שהוא מסתכל על זה עכשיו בקטע נוסטלגי כזה.
(ואתמול בדיוק היה פרק הפינאלה של "המשרד" והיה שם ציטוט ממש יפה שמתאים למה שאני אומרת:
I wish there was a way to know you're in the good old days" "before you've actually left them.)
וזה גם הזכיר לי את הסרט הזה שנתקלתי בו כמה פעמים בשנים האחרונות והיה עצוב לי מדי לסיים אותו. אולי היום סוף סוף אראה אותו.
אין לי מושג מה בדיוק רציתי להגיד.. זה סתם הציף אותי קצת ברגשות וניסיתי לחלוק. אין ממש פואנטה.
אגב. זה גם הזכיר לי פוסט שעידן אלתרמן פרסם פעם על הפרידה שלו מגרייניק. אני זוכרת שזה ממש ריגש אותי. זה מעניין אותך? רוצה לקרוא?