יש לי בעיה עם המילה מַתָּת...

Yuvalenko

New member
יש לי בעיה עם המילה מַתָּת...

ניתן לשער כמובן כי שורש המילה הוא נ.ת.נ., אך המשקל אינו ברור כלל, מקטלת? וכן הגזרה אינה ידועה לי ממקומות אחרים. גם פה"פ וגם לה"פ נפלו! (במילה מַתָּתּוֹ למשל יש דגש חזק משלים בשתי הת"וים) וכאילו זה לא מספיק, במילון אבן שושן, אברהם יקירינו מתעקש אף שלא לרשום את הריבוי של המילה, ובמקום כך רושם "הריבוי לפי - מתנה - מתנות". הייתכן שהוא לא יודע מה הריבוי?? למישהו יש תשובה לשאלתי?
 
ומה תאמר על

לָתֵת? וכן בנטיית המקור: בְּתִתִּי וכו' הנו"ן עשויה לנשול לא רק בהיותה פה"פ. ובעניין ה-מַתָּת. במקרא פרט למקום אחד היא מופיעה תמיד בצירוף סמיכות, לכן נראה לי שהיא למעשה צורת סמיכות (מקוצרת) של מַתָּנָה, ולכן הריבוי שלה הוא מתנות.
 

Yuvalenko

New member
מממ... מעניין.. זה שהנו"ן יכולה

ועשויה לנשול לא רק בפה"פ זה אני יודע. אך זה שהיא נושלת באותו הפועל פעמיים כך שנשארת רק עה"פ זה מה שמוזר לי כאן, ולזה ביקשתי הסבר. בכל אופן תודה על התשובה, והרי לך מַתָּת
 
יש עוד מקרים

של פעלים שנדפקים משני הכיוונים נט"ה - יִטֶּה, יַטֵּה נכ"ה - הִכָּה יד"ה - הוֹדוּ וכן יר"ה, ינ"ה אמנם לא שני נו"נים, אבל גם כאן נותרת רק עה"פ. ועוד משהו: איך זה ש...(במובן איך ייתכן ש..) זו שאלה לא רלוונטית כאן. אלה תהליכים טבעיים. מה שאנחנו יכולים לעשות זה לנסות להבין מה היה התהליך.
 
למעלה