holydiver5
New member
יש לי בעיה, שאני לא מצליחה להבין אותה. אשמח אם תעזרו לי!
שלום!
יש לי בעיה כבר המון שנים, שאני לא ממש מצליחה לשים עליה את האצבע. לפני זה רק אגיד - שיש לי מעט חרדות חברתיות.. אך לא ברמה שלא אלך לעבוד בעבודה חדשה, או אנסה דברים. אבל נורא נורא קשה לי בקבוצות או אנשים חדשים ואפילו אנשים ישנים - להרגיש רגועה.. אני תמיד מפחדת שאני צריכה לא לשעמם, שכולם רואים מה שאני חושבת ומרגישה.. קיצר יש על מה לעבוד חח...
ופשוט אני מעלה את הבעיה שניתקלתי בה פה כי אולי יש בה איזשהו קשר לחרדה חברתית... ואשמח אם מי שמבין או חווה דברים כאלה יוכל אולי לעזור..
אנסה להסביר בצורה פשוטה את מה שקורה:
כאשר אני במצבים חברתיים, עם אנשים - חברים, משפחה, בן זוג, עבודה
קורה לי לפעמים מצב, שפתאום אני בלי שום התראה מוקדמת ושום כלום, מתחילה להכנס לעצמי, נסגרת ונשאבת לתוך עצמי. מרגישה עייפות ממש גדולה (פיזית ונפשית), ומן אדישות ואטימות להכל, ייאוש וניתוק, מן חוסר חשק לכלום, כאילו נהפכת לזומבי חחח
ונוצרת איזו אווירה דיכאונית ריקנית ועייפה, שלצערי משפיעה על הסובבים אותי.. ועושה להם רע.. וזה כואב לי שאני לא נותנת אנרגיה וחיות לאנשים סביבי, או סתם שלווה אפילו.. אלא יוצרת אווירה כבדה ואנרגיה קשהה כזאת..
וזה ממש מוזר.. אני לא יודעת אם הבנתם כל כך מה קורה לפי מה שכתבתי, ואשמח אם תשאלו שאלות כדי להבין כי אולי זה יעזור לי להבין יותר..
כל מה שאני יודעת שזה פוגע בי הרבה פעמים ובעיקר מקשה עליי לנהל מערכת יחסים זוגית..
אני לא מבינה אם ככה אני וזה מה יש.. או שאני יכולה לעבוד ולשנות את זה, כי אם כן אני אעבוד כמה שצריך!!
ממש אודה לעצתכם...
שלום!
יש לי בעיה כבר המון שנים, שאני לא ממש מצליחה לשים עליה את האצבע. לפני זה רק אגיד - שיש לי מעט חרדות חברתיות.. אך לא ברמה שלא אלך לעבוד בעבודה חדשה, או אנסה דברים. אבל נורא נורא קשה לי בקבוצות או אנשים חדשים ואפילו אנשים ישנים - להרגיש רגועה.. אני תמיד מפחדת שאני צריכה לא לשעמם, שכולם רואים מה שאני חושבת ומרגישה.. קיצר יש על מה לעבוד חח...
ופשוט אני מעלה את הבעיה שניתקלתי בה פה כי אולי יש בה איזשהו קשר לחרדה חברתית... ואשמח אם מי שמבין או חווה דברים כאלה יוכל אולי לעזור..
אנסה להסביר בצורה פשוטה את מה שקורה:
כאשר אני במצבים חברתיים, עם אנשים - חברים, משפחה, בן זוג, עבודה
קורה לי לפעמים מצב, שפתאום אני בלי שום התראה מוקדמת ושום כלום, מתחילה להכנס לעצמי, נסגרת ונשאבת לתוך עצמי. מרגישה עייפות ממש גדולה (פיזית ונפשית), ומן אדישות ואטימות להכל, ייאוש וניתוק, מן חוסר חשק לכלום, כאילו נהפכת לזומבי חחח
ונוצרת איזו אווירה דיכאונית ריקנית ועייפה, שלצערי משפיעה על הסובבים אותי.. ועושה להם רע.. וזה כואב לי שאני לא נותנת אנרגיה וחיות לאנשים סביבי, או סתם שלווה אפילו.. אלא יוצרת אווירה כבדה ואנרגיה קשהה כזאת..
וזה ממש מוזר.. אני לא יודעת אם הבנתם כל כך מה קורה לפי מה שכתבתי, ואשמח אם תשאלו שאלות כדי להבין כי אולי זה יעזור לי להבין יותר..
כל מה שאני יודעת שזה פוגע בי הרבה פעמים ובעיקר מקשה עליי לנהל מערכת יחסים זוגית..
אני לא מבינה אם ככה אני וזה מה יש.. או שאני יכולה לעבוד ולשנות את זה, כי אם כן אני אעבוד כמה שצריך!!
ממש אודה לעצתכם...