כיצד ניתן להסביר הבדלים בתפוקה האקדמית?

[אור302]

כיצד ניתן להסביר הבדלים בתפוקה האקדמית?

שוב ושוב אני נתקבל במי שסיימו דוקטורט במקביל אליי או אחריי ובתנאים דומים, ושוב ושוב אני מגלה הבדלים מכריעים ביצרנות שלנו - הבדלים הנוטים לרעתי, כמובן. לטובתי לא הייתי שם לב. איך ניתן להסביר זאת? כמה יותר קשה ממני ניתן לעבוד? היש מי שאינו פותח את יום המחקר שלו וממשיך להתעדכן במהלכו בקריאה יסודית של כל עיתוני ישראל וגיגול אובססיבי של מונחי מפתח, רישום לקורסים, בדיקת מצב חשבון הבנק והנדל"ן המקומי (מסורת מאז ימי ציד הבתים שלי) וכיוצא בהללו?

אפילו בהתחשב בנטל ההוראה הכבד יחסית שלי וגם בניכוי העובדה שלא עשיתי פוסט-דוק, אני עדיין מוצא עצמי משתרך מאחור. אפילו איכות המחקר כבר לא מתרצת לטובתי. אני מתחיל להטיל ספק רב עוד יותר בכישוריי המוגבלים ותירוציי אוזלים. אני באמת צריך למצוא כמה חדשים. ואולי, כפי שהעיר לי קולגה אצלנו, אני פשוט מוריד עצמי לרמת בית הספר שלי, בהדרגה.

 

[חומיאישהאתמול]

מרגע שיש לך קביעות עולה שאלה מה אתה בדיוק רוצה להפיק

מהקריירה האקדמאית? האם זה משנה שתסיים את הקריירה עם 123 מאמרים ו-29485 איזכורים או עם 59 מאמרים ו10324 איזכורים? אני חושב שאנחנו נוטים להבלע במירוץ ששוכחים את השאלות הללו. מה המטרה שלך?

 

[אור302]

לא קשור לקריירה, קשור לתחושה אישית.

 

[חומיאישהאתמול]

נניח הבן שלך בגיל 20 מרכז את כל חייו לאיסוף מחזיקי מפתחות

זה מרכז חייו, הוא מתפרנס מזה בצורה סבירה אבל הוא לא עושה דבר חוץ מזה. יש קהילה של כמה אלפי אנשים שזה מה שהם מתעסקים אבל אצל הבן שלך זה כל חייו. והוא ממרק אותם מדי בוקר, מקטלג מדי צהריים ובערב סופר לוודא שלא נעלמו. בין לבין הוא מוכר וקונה. ואתה מתבונן מהצד וזה נראה לי מוזר שאדם מכלה את ימיו על זה. יש עוד דברים בחיים אתה חושב לעצמך וחשובים ממחזיקי מפתחות! אתה אומר לו זאת בעדינות והוא אומר לך "זה קשור לתחושה אישית." יש תחושות אישיות שלא ניתן להצדיקן וראוי לדכאן. אם אדם מכלה את ימיו על ספירת ציטוטיו זה כמו עיסוק במחזיקי מפתחות. זה שזה תחושה זה נחמד מאוד אבל חבל לכלות את ימיך על כך. אם יש לך תאוריה פורצת דרך אז אפשר לכלות את ימיך על זה. את זה אני יכול להבין. אבל למדוד במשקל את מספר הפרסומים נראה לי חסר משמעות. כל אקדמאי יודע שמשלב מסוים שקנית שם בתחום שלך, מספר הפרסומים שלך יכול להאמיר בהתאם למידת השקעת הזמן. זה נראה לי מדד חסר משמעות בחיים. יתכן שאוניברסיטאות בשגעון הצטטת וייצור המאמרים שמות עליו אבל אני לא צריך להגיע לגיל 80 להבין שזה חסר חשיבות. אז תמות עם 12485 איזכורים במקום 23519. ביג דיל.

 

[22ק ו ס ם]

כמה מהם עם קביעות כמוך?

מעטים יחסית במצבך אז כנראה שאתה עושה דברים נכון. בכל מקרה יש הבדלים בתפוקה כתלות בהרבה משתנים. האם האנשים שאתה מדבר עליהם באים מאותו התחום או מתחום אחר? יש הבדלים גדולים בין תחומים בכמות הפרסומים האפשרית. מחקרים היסטוריים או אתנוגרפיים למשל נעשים לאט. כמה מהר אתה מוצא משרה אקדמית או פוסט דוקטורט גם משפיע. ככל שאתה מתנדנד מחוץ לאקדמיה קשה לך יותר לפרסם. ויש כם הבדלים בין אישיים. יש כאלו שיודעים לפרסם הרבה ומצליחים בכך בעוד אחרים מתקשים. למשל, אם אתה יוצר שיתופי פעולה זה יכול להכפיל או לשלש את התפוקה. וכמובן יש כאלו שממחזרים מאמרים ולא מחדשים הרבה בעוד אחרים ההפך. פשוט תבדוק מה אחרים פרסמו ותראה.

 

[אור302]

גם הם עם קביעות, באותו תחום בערך, ומפרסמים יותר,

בלי שיתופים, זה פחות מקובל במדעי הרוח. איך אני מסביר את זה אם לא בעובדה שראיתי את "שובר שורות" 4 פעמים כל העונות, והוא הדין ב"האישה הטובה", "סופרנו" וחברים אחרים. כלומר, מדובר בהבדלים בין-אישיים. אולי קצת עניין של מזל של מי יצא לו להתיישב מהר יותר על משרה בפונקציה של ההיצע בשוק בתת-תחום, אבל גם פה ההבדלים זניחים. לא, אין תירוצים בעניין הזה. אני יכול להאשים רק את עצמי.

 

[22ק ו ס ם]

אז יש הבדלים בין אישיים, למה זה מפריע לך?

אתה לא בתחרות איתם ויש לך משרה שאני מניח אתה מאוד מרוצה ממנה. אם כבר, אתה יכול לשמוח שאתה באותו מעמד כמותם ועושה פחות.

 

[אור302]

אה, איזו פרספקטיבה מרעננת! אנסה לאמץ אותה.