סוסון תימני
New member
כי אין אהבה... כמו אהבה של... ממש!!!!
לפני 15 שנה יצאתי מהבית למסע פנימיות, וזה בגלל שהם לא הסתדרו.... עכשיו אני מבין שזה היה רק בשביל "לעצבן" את אימא, מאז אני דואג לעצמי בכל המובנים, בקיצור הכל. עם אבא כבר לא מדבר 10 שנים כי לפי דעתי הוא אבא, או אפילו לא חבר. עברו מאז 15 שנה, ובניתי את עצמי כמו שצריך ועל כך אני מודה לה' כל יום, עם אימא אני מדבר בשנים האחרונות ואני עושה מה שהיא מבקשת. לאבא לא ממש אכפת וניראה שטוב לו בחיים, גם בלעדיי, לא כועס על אף אחד ולא שופט אף אחד פשוט עכשיו שלא נישאר הרבה זמן אני הופך עולמות כדי לקבל אותם חזרה, רוצה לזכות ברגעים מאושרים עם הוריי למרות כל מה שעשו לי. אז עם אבא כבר התייאשתי אני מתקשר אליו ומנסה לדבר איתו אך לשווא אפילו הייתי מתקשר כל יום כיפור ומבקש סליחה למרות שאני בכלל לא יודע על מה אבל לא משנה העיקר שיתקרב, קצת. לא עוזר... אז ויתרתי. עם אימא אני גם מנסה וכמו חייל בתירונות אני מתייצב בכל פעם שהיא צריכה אותי. אבל יותר מזה אני לא רואה ממנה. מה הם דפוקים?! בחיים שלי לא הרמתי את הקול עלייהם לא קיללתי ולא עשיתי בעיות!!! חונכתי לבד מגיל 14 והתקיימתי בכוחות עצמי, שהם אילו שהיו צריכים להכנס לחיי ולא להוציא אותי מהם!!! והנה עכשיו, מוצא עצמי מתחנן לקצת יחס אחרון מהם קצת חיבוקים קצת נשיקות קצת קצת לא הרבה. אומרים שאהבה של אימא/ אבא לבן לעולם לא תכבה. אצלי כניראה היא לא דלקה אף פעם!!! אפילו יגאל עמיר {ימח שמו} שרצח בדם קר זוכה לביקורים של הוריו ולהאבה שלהם! כוחי אוזל, אך אמשיך להלחם על הוריי כי הם הוריי ואין לי אף אחד חוץ מהם פשוט הזמן רץ ולפי איך שזה ניראה שלהם יגמר לפניי.
לפני 15 שנה יצאתי מהבית למסע פנימיות, וזה בגלל שהם לא הסתדרו.... עכשיו אני מבין שזה היה רק בשביל "לעצבן" את אימא, מאז אני דואג לעצמי בכל המובנים, בקיצור הכל. עם אבא כבר לא מדבר 10 שנים כי לפי דעתי הוא אבא, או אפילו לא חבר. עברו מאז 15 שנה, ובניתי את עצמי כמו שצריך ועל כך אני מודה לה' כל יום, עם אימא אני מדבר בשנים האחרונות ואני עושה מה שהיא מבקשת. לאבא לא ממש אכפת וניראה שטוב לו בחיים, גם בלעדיי, לא כועס על אף אחד ולא שופט אף אחד פשוט עכשיו שלא נישאר הרבה זמן אני הופך עולמות כדי לקבל אותם חזרה, רוצה לזכות ברגעים מאושרים עם הוריי למרות כל מה שעשו לי. אז עם אבא כבר התייאשתי אני מתקשר אליו ומנסה לדבר איתו אך לשווא אפילו הייתי מתקשר כל יום כיפור ומבקש סליחה למרות שאני בכלל לא יודע על מה אבל לא משנה העיקר שיתקרב, קצת. לא עוזר... אז ויתרתי. עם אימא אני גם מנסה וכמו חייל בתירונות אני מתייצב בכל פעם שהיא צריכה אותי. אבל יותר מזה אני לא רואה ממנה. מה הם דפוקים?! בחיים שלי לא הרמתי את הקול עלייהם לא קיללתי ולא עשיתי בעיות!!! חונכתי לבד מגיל 14 והתקיימתי בכוחות עצמי, שהם אילו שהיו צריכים להכנס לחיי ולא להוציא אותי מהם!!! והנה עכשיו, מוצא עצמי מתחנן לקצת יחס אחרון מהם קצת חיבוקים קצת נשיקות קצת קצת לא הרבה. אומרים שאהבה של אימא/ אבא לבן לעולם לא תכבה. אצלי כניראה היא לא דלקה אף פעם!!! אפילו יגאל עמיר {ימח שמו} שרצח בדם קר זוכה לביקורים של הוריו ולהאבה שלהם! כוחי אוזל, אך אמשיך להלחם על הוריי כי הם הוריי ואין לי אף אחד חוץ מהם פשוט הזמן רץ ולפי איך שזה ניראה שלהם יגמר לפניי.