כל מי שקשור למעריב לנוער .....

[עינת מירון]

למה עקיצות? קצת אמת, זה הכל

העיתון הוא שיקוף של מי שכותבים בו ומה לעשות, בשנים האחרונות מעריב לנוער נראה ונקרא זוועה. אין בו תוכן אמיתי, הוא צהוב, את תפקיד החממה לגידול דור העתיד של העיתונאים בארץ, הוא העביר מזמן לגלי צה"ל.. בקיצור - אם עדיין יש שם סלקציה, אז היא ממש לא מורגשת. ויקירי, לא "עזבתי" את מעריב לנוער. הפסקתי לכתוב שם כי עברתי (התקדמתי) למקומות אחרים. אי אפשר לכתוב במעריב לנוער לנצח. הוא בסך הכל נקודת התחלה נהדרת, בית ספר חשוב ומעשיר, אבל כמו כל דבר בחיים, צריך לדעת מתי ממשיכים הלאה.

 

[חופשי]

לפי דברייך,

בשנות ה-80 נבחנו בתיבה, ואילו, אנו, שעבדנו במערכת בשנות ה-90, התקבלנו אחרי שהגשנו חיבור שנראה כמו רשימת נייר. בואי אספר לך סוד קטן: בתקופה שלי סביבות שנת 98, היה קשה מאוד להתקבל. כאשר היו עורכים מבחנים היו מגיעים למערכת אלפי כתבות של בני נוער שרצו להתקבל. אח"כ יש את תקופת הניסיון, שגם בה עפים מלא אנשים, אז נכון שאמנון בי-רב זה אמנון בי-רב, ואיש לא יכול לזלזל ביכולות שלו, אבל בואי נכניס דברים לפרופורציה. מה שכן, ועל זה אני כועס על מעריב לנוער עד היום: העיתון לא דאג ללעשות "שם" לכתביו, כלומר, אם רצית להתקבל לגל"צ והיית אומר שעבדת במעריב לנוער זה לא היה משפיע כלל. אני חושב שהיו צריכים ליצור מצב שבו גל"צ, במחנה, ודו"צ היו פונים למעריב לנוער ומבקשים שמות של כתבים טרם גיוסם...

 

[עינת מירון]

וכאן אנחנו חוזרים לאיכות ולכשרון

תתפלא, אבל בתקופתי (תחילת שנות ה-90) נעשו גם נעשו פניות מאותם גופים עליהם דיברת (שכחת לציין את בטאון חיל האוויר) ואני מצאתי את עצמי כבר במהלך הצבא עובדת ככתבת במח´ החדשות של קול ישראל (את מועד הגיוס והמיונים לגל"צ פיספסתי). המשמעות - אם היית טוב, היית ממשיך הלאה. לא היית טוב, כל שנותר לך הוא להשוויץ שבדרך זו או אחרת (משום מה) התקבלת למעריב לנוער (להתלונן שמעריב לנוער לא עושה את זה בשבילך, זו שטות, אבל כנראה שאתה מחפש קיצורי דרך).

 

[חופשי]

מה הקשר בכלל לעבוד קשה?

בתקופה שלי במעריב לנוער היה צוות איכותי מאוד של כתבי נוער. כמעט פעם בשבועיים היינו מרימים תחקיר, תמיד היינו מגיעים ראשונים לסיפורים הטובים וכו´. אני לא מצפה שמעריב לנוער יעשה בשבילי את העבודה, ואין לי בעיה לעבוד קשה, אבל אני סבור ובטוח שאם הייתי עורך העיתון, הייתי מנסה לגרום לכך שהצבא ירצה את כתבי העיתון. זה גם בונה את שם העיתון...

 

[havlaz]

פעם היה מספר מצומצם של עיתונים

היום יש עשרות לכל נושא נוער, מחשבים, טלוויזיה.. אבל זה לא אומר שהכתבים נהים גרועים (לגברת מרון). איזה מזל לי שלא עבדתי אז בעיתון, כנראה הייתי יוצא גם איש מנופח שחושב את עצמו מעל כולם. לא תודה, אני מעדיף להיות בדור שכותב, ולא משווה את עצמו כל שניה אל אחרים ומרים את האף.

 

[חופשי]

בואו נשים את הקלפים על השולחן

כל מי שעבד אי פעם במעריב לנוער, מכיר את הסיפורים של הגדולים שיצאו מהעיתון (יעקב אילון, עימנואל רוזן ואפילו שרה נתניהו...) אז אני מניח שפעם כן היו "תופסים" ממי שבקורות חייו היה כתוב "כתיבה במעריב לנוער"...

 

[havlaz]

לא אמרתי שלא יצאו גדולים מהעיתון

אבל שאנשים יורידו פרופיל, זה שמישהו כתב לפני 10 שנים בעיתון לא עושה אותו יותר טוב מאחד שכותב עכשיו, או לפני 1-5 שנים מוציאים פה פשוט תגית, בלי לראות איכות כתיבה או משהו, ישר משפט "מי שכותב עכשיו לא כותב משהו"

 

[חופשי]

בזה אתה צודק

אבל, כאחד שעבד שם זמן רב, אני אומר לך שהעיתון שם היום דגש רב מידי על בידור - להבדיל מהעבר...

 

[havlaz]

לא צריך לעבוד בשביל לראות

אני קורא מעריב לנוער כבר 5 שנים, אני רואה בדיוק מה משתנה. באמת יש יותר בידור, אבל אתה כתב מהעבר, אתה יודע שכתבי הנוער כמעט ולא מתקרבים לשם אז אם זה מה שאתם קוראים לו "תת-רמה" זה לא פרי יצירתנו. אני חושב שיש גם הרבה התייחסות לטכנולוגיה ומחשבים בעיתון, מה שלא היה בעבר הרי כמה עיתוני נוער מקדישים יותר מ2 עמודים למחשבים? (במ"ל יש גיליון שלם שמצורף). אבל זאת לא הסוגיה, גברת מירון דיברה על איכות הכתבים כיום..

 

[עינת מירון]

מנגנון ההגנה הוא מנגנון מאוד יעיל

רק חבל שאתה לא עוצר לחשוב על הביקורת לפני שאתה זורק רפש. המילים המקוריות שלי התייחסו לאיכות הכתבים כשיקוף למה שקורה בעיתון. כתבים טובים, איכותיים, רצינים, מוליכים את העיתון קדימה. זה מה שהיה פעם במעריב לנוער. את העיתון הובילו הכ"נים ולא שיקולי הרייטינג שזכו להתייחסות בעמודי הפרסום בלבד. עם יד על הלב - עד כמה מעניין אותך לעסוק בסיפורים אישיים של בני נוער, בכתבות תחקיר, בחשיפות, בחומרים יצירתיים ומקוריים? נכון שזה לא ממש בראש מעייניך? נכון שאתה מעדיף יותר לכתוב על אתרי אינטרנט או משחקי מחשב ולהגיד שאתה כתב נוער במעריב לנוער? אם לכתבים הנבחרים (בקפידה) היום, היה חוש עיתונאי אמיתי, רצון אמיתי להשפיע, לשנות, היינו רואים עיתון מעט יותר שונה ומקבלים תשובות שונות מאשר "יש היום הרבה עיתונים ומחשבים ואינטרנט הם הדברים שמעניינים את הנוער". פעם, כן, גם לפני 10 שנים, אם אמרת שכתבת במעריב לנוער נפתחו לך דלתות (אני יודעת שזה קרה אצלי, כמה אנשים בני 19 אתה מכיר שנכנסו לעבוד בקול ישראל בלי שום תעודה, שום רזומה, רק עם המילה "כ"נ?), כתבי מעריב לנוער הובילו מהלכים, פתחו דיונים בתקשורת הבוגרת (כמה ניוזים שלך נכנסו לעמודי החדשות של מעריב עצמו? עם כתבי מע"ל של תקופתי זה קרה לא מעט), כמה כתבי מעריב לנוער מהחמש שנים האחרונות, תפסו עמדה טובה בתקשורת הישראלית? (שוב, עם מס´ לא מבוטל של כתבים מתקופתי זה קרה). בקיצור חבלז יקירי, יפה ההתייצבות שלך על המשמרת, אבל אל תיקח את זה כפגיעה אישית, תחשוב על הביקורת באופן בונה. יותר חשוב מזה, תחשוב איך אתה, בתור כ"נ פעיל במעריב לנוער של היום, מסוגל להחזיר מעט מהעטרה ליושנה, כדי שבעוד שנה, שנתיים, שלוש, כשתגיע למערכת מסוימת, תקבל את היחס שאני וחבריי קיבלנו כשעברנו שלב ולא את היחס שקיבלת ממני היום.

 

[חגית גינזבורג]

אני מוכרחה להסכים עם ´חופשי´

כמי שכתבה ב"מעריב לנוער" עד לפני שנה וחצי, טרם גיוסי לצבא, ישנם כמה דברים שאני חשה חייבת להגיב עליהם. ראשית כל, ככ"נ כיום, היכולת שלך לעצב את העיתון ולהוביל אותו, לאיזשהו מקום אפילו, היא מאוד מוגבלת. הדרך ארוכה ומפותלת בטרם הגשת כתבה. אני לא יודעת איך זה היה בזמנך, אבל היום צריך קודם כל את אישור העורך לרעיון הכתבה כשלעצמו, ואם וכשהכתבה כבר מוגשת, היא עוברת עריכות לאין ספור, גם אם הכתיבה שלך מצויינת ומדוקדקת, מתאימה לרוח התקופה או צינית ומבדרת, זה לא משנה. היום יושבת במערכת חבורה עורכים, שבלי שום כוונה להעליב אף אחד מהם, רובם טורחים לדאוג קודם כל להילול העצמי שלהם, תוך כדי תלונות חוזרות ונשנות על איכות הכתיבה של כתבי הנוער, שאם יורשה לי לציין, חלקם כותבים טוב יותר מהעורכים. כשאני התחלתי לעבוד שם, עורך הכתבים שלי היה ניר אילון, נכון להיום העורך הראשי של ראש1, שידע לשבח את הכתיבה שלי ותיקן רק איפה שבאמת היה צריך (ולא היה יותר מדי). בתקופתו, כתבתי מדי שבוע, לפעמים אפילו שלוש וארבע כתבות בגיליון אחד, ביצעתי תחקירים מצויינים והעלתי נושאים שהביאו את הקוראים להגיב (התעללות בבעלי חיים, בני נוער שנגמלו מסמים וכד´), לא אחת גם רואיינתי בטלוויזיה וברדיו בעקבות כתבות שפירסמתי. עם עזיבתו של ניר את המערכת נכנס לתפקיד כתב ראש1 לשעבר, דורון חלוץ. לא אהבתי את הכתיבה שלו או דרך עבודתו ולכן עזבתי (מה גם שהתגייסתי כמה חודשים לאחר מכן), אך באמת, מאז עזיבתו של ניר, ויחד איתה עזיבתם של עורכים נוספים עם הזמן, העיתון באמת הפך לספינה שוקעת. אך מה שרציתי להגיד בעצם הוא, שראשית כל, יש כ"נים ויש כ"נים, לא את כולם מעניין לכתוב על מחשבים או על בריטני ספירס ומעבר לכל - העיתון רק משקף את הדור שקורא אותו. ואי אפשר לכתוב על המצב הסוציו-אקונומי בדרום בולגריה, אם מה שהקוראים בני ה-14 רוצים לראות זו כתבת שער על ווסטלייף. וכל דור, וקוראיו הוא.

 

[עינת מירון]

ניר אכן אליל ../images/Emo9.gif

הוא חתום איתי על כתבה משותפת, ובכלל הוא איש יקר ומקסים (אני באמת צריכה להרים טלפון... תודה על התזכורת). תשמעי, גם בתקופתנו היה נדרש אישור לרעיון, אבל אם האישור המיוחל לא הגיע, לא ויתרנו ולא נתנו לאותם עורכים (כפי שהגדרת אותם) לעשות את מה שהם רוצים (בד"כ הצלחנו לשכנע בנחיצות הכתבה. זכורה לי אפילו פעם אחת שראיתי ברומאייד עם כתבה ערוכה שלי ששינתה את כל המהות של הכתבה. נראה לך שויתרתי? לא. דקה לפני הורדה לדפוס הכתבה הוחזרה לתוכנה העיקרי, יכולתי להרים ידיים ולהגיד "זכות העורך" אבל אותנו איפיינה באותם ימים התנהגות בלתי מתפשרת...) בקיצור - כמו שכבר אמרתי ואמרתי - העיתון הוא שיקוף של הכתבים. יכול להיות שמגיעים הכתבים המוצלחים ביותר, אבל אם העיתון נראה על הפנים, כל מה שנשאר לשאול הוא - למה

את התשובה את בטח כבר יודעת מההודעות שלי. להאשים את העורכים זו הרמת ידיים... ואת צודקת שכל דור וקוראיו, אבל אם זו הגישה, אין שום הגיון לצפות אח"כ שגופים כמו דו"צ, גל"צ, במחנה וכו´ ירצו לפנות כדי לקבל שמות כתבים. את גל"צ מעניינת בריטני ספירס באופן מאוד חסר משמעות.

 

[Me¥tal]

תגובתי.

טוב.. אז בקשר לעורכים, אני לא מתכוונת לירוק לבאר שממנה אני שותה, כי אולי יש אי שם עורך שמסתובב ורואה את השורות האלה. בתכל´ס, אותי יותר מעניינים הסיפורים והתחקירים מאשר משחקי מחשב ובידור. אני אוהבת ללכת לראיין ולכתוב, יותר מלשבת בבית ול"הוריד" את הכתבה מהאינטרנט. המדור של הבידור, שאליו כולם מתיייחסים (ואותו אגב, הרוב קוראים), נכתב כולו כרובו על ידי אנשים מבוגרים! אנחנו לא כותבים על בריטני! אותנו לא מעניינים רק פופ-פיכסי ובידור! אנחנו כותבים כתבות רציניות לחלוטין! אולי אם הסטיגמה שיש לעיתון כעיתון שטחי ורדוד תיעלם, אנשים יחזרו לקרוא ויגלו שחוץ מהחלק של הבידור - הוא דווקא די בסדר... הסטיגמה פשוט קוטלת את העיתון, וחבל.

 

[PopPy]

תגובה

אולי אין כתבות "רציניות" רבות במע"ל, אבל המצב עוד טוב לעומת "ראש1". מעטות הן הפעמים שבהן אני רואה כתבה רצינית ואיכותית ב"ראש1", ולעומת "ראש1" מעריב לנוער הוא מגזין מדעי של ממש. אומנם אין לי ניסיון בתחום העיתונאות, מן הסתם כי אני בת 14, אך כקוראת, אני מעדיפה בהרבה עיתון שיש בו כתבות רציניות ומעניינות, דוגמאת מספר הכתבות על התעללות בבע"ח. ממה שנאמר פה, אני רואה הרבה זלזול מצידם של הכ"נים לשעבר שכבר עברו אל התקשורת הבוגרת. למה לקטול? לדעתי, ואני מניחה שלדעתם של מרבית הקוראים של העיתון, בעיתון יש נגיעה במרבית התחומים שמעניינים בני נוער בני 13-14 ומעלה. ושאלה אישית לסיום, לכ"נים מהשנים האחרונות- תחום התקשורת מאוד קרוב אלי, ובקרוב גם אתחיל את לימודיי במגמת תקשורת בתיכון. רציתי לדעת אם יש מישהו שלמד במגמה כזו, ואם היא באמת תרמה לו, או שמה שנלמד משמש כמבוא בלבד. אתי.

 

[לימונדה]

יש לי שאלה אליכם...

מישהו פה קורא\קרא ראש 1? ם כן- מה דעתכם על העיתון? ראיתי שאתם מדברים רק על מעריב לנוע, אז התעניינתי... לימו.

 

[לימונדה]

אולי מישהו פה באמת כותב או כתב בראש

אחד... אאני באמת רוצה לשמוע מה דעתכם בנושא.... לכן אני רושמת את זה שוב... לימו.