למי שיש כח לקרוא...
אני כותבת ומוחקת את ההודעה כבר כמה פעמים,מנסה למצוא ניסוח מתאים ולא ממש מצליחה.
אני בעצמי לא מבינה איך קרה לי דבר כזה פעמיים....המקרה שלי בפעם הראשונה הוגדר "נפילה בסטטיסטיקה" לא היה איך למנוע ולא היה איך לדעת...אבל כשפעם שנייה הסיפור חוזר על עצמו זה כבר ממש מוגזם, יש גם גבול לרמת הסבל שאדם אחד יכול לעבור.
אנסה ממש לקצר כי הסיפור שלי ארוווווווווווווווך, צה שיותר חשוב לי זה למצוא תשובות, אולי יש כאלו שעברו או שמעו על משהו דומה.
אז ככה: הריון ראשון הכל תקין נולד ילד מתוק עכשיו בן 4.
הריון שני כל הבדיקות תקינות פתאום פסק הדופק בשבוע 20(לפי גודל העובר הדופק כבר פסק בשבוע 15 אבל לא ממש מסתדר כי הסקירה הייתה שבועיים לפני,בכל מקרה העובר תאם ל15 שבועות) עוברת את מה שהם קוראים הפלה בבי חולים ברזילי, לא ממש תואם את מה שעברתי כי יש להם שיטה בה הם מזריקים לרחם איזשהו חומר מעודד צירים וצריך פשוט לחכות ללידה של העובר המת, עברתי צירים וירידת מים ואפילו דחפתי הכל החוצה...קוראים לזה הפלה?...שיקראו, בפועל זו ממש לידה ולא חוייתית במיוחד.
הריון שלישי לוקח קצת זמן עד שהוא מגיע, אבל כשאני מתעקשת ועוברת היסטרוסקופיה באופן פרטי(כי בכללית כבר הופנתי לטיפולי פוריות ע"י הזרקות כי האיקקלומין לא עזר)מתגלה גוש ברחם בגודל 4 ס"מ ..הגוש מוסר וחודש אח"כ במזל טוב יש הריון!!!
אתן יודעות כמה כוחות נפש אנחנו צריכות בכדי לעבור אחרי האובדן אבל בסופו של דבר תודה לאל נולדת נסיכה!
כשהקטנה בת כמה חודשים אנחנו שמים לב שהגיל לא לטובתינו (ומי כמונו למודי נסיון יודעים כי לא כל הריון מסתיים בתינוק) ומחליטים על ילד שלישי, נקלטים מיד ומתחילים את הסבב מחדש, הכל תקין עד הסקירה ששם מגלים שילייה עבה, עובר קטן,מיעוט מי שפיר ומעי אקוגני המומחה מסרב להתייחס לממצאים כי הרי זו רק סקירה ראשונהוצריך לחזור עוד 3 שבועות. אני מושכת אותו בלשון כי הרי אם אתה לא תספר לי מה זה אומר אני אברר מול גוגל...הוא מסביר שזה לא נראה טוב,לא נותן הרבה סיכויים וטוען כי כניראה מדובר בפגם גנטי ומפנה לגנטיקאי ומי שפיר, בבית אני קוראת המון על העניין ומגלה שכל זה יכול גם להעיד על זיהום חמור בשילייה(שוב???????????) מגיעה לגנטיקאי וגם לדעתו מדובר בזיהום אבל קובעים למחרת למי שפיר.
מגיעה וכבר יודעת בפנים שהכל לא בסדר הרי איך הגיוני שהגעתי לשבוע 19 ובכלל לא הרגשתי תנועות(כל ההריונות התקינים מרגישה תנועות ממשיות מאוד מאוד מוקדם) כולם מרגיעים אבל אני כבר יודעת!
לא מופתעת כשמגלים (שוב) שאין דופק
אווווווווווווווף, משם למינאריות וציטוטאק...שעה של כאבי תופת אבל הכל נגמר כשכל שק ההריון נפלט בשלמותו וחוסך לגוף שלי גרידה נוספת.
היחס בבית החולים היה על גבול ההתעללות אבל אין לי כח להיכנס לזה תודה לאל שהכל מאחורי
אני לא יודעת איך להסביר אבל אני לא ממש עצובה, ז"א אני כן אבל אני לא שבורה ומרוסקת כמו שהייתי בפעם הראשונה שזה קרה...אני יודעת שזה בגלל שכבר כמעט חודש אני מכינה את עצמי שמשהו לא בסדר..אני מכירה את הגוף שלי ופשוט ידעתי!
אולי אני עדיין לא מעכלת שדבר כזה שמוגדר אצל הרופאים כנפילה גרועה בסטטיסטיקה יכול לקרות לאותה אישה פעמיים...זה פשוט לא נתפס!!!!!!!!!!
אני טיפוס מאוד אופטימי ומאוד מאוד חזק אבל גם להתעללות כזו יש גבול!
אני בעיקר כועסת,כועסת ואני לא יודעת על מה או על מי ולא מבינה למה דבר כזה הגיע לי.
המזל הגדול שלי ושל המשפחה שלי הוא באמת החוזק שלי...מישהי אחרת הייתה פשוט קורסת.
לא מצליחה להבין מה הבעיה, למי אני פונה, מי יכול לבדוק בעיות בשילייה, האם בכלל אפשר לבדוק דבר כזה?????
בנות,אני אשמח לקבל אינפורמציה מכל מי ששמעה איפעם על משהו כזה,אם מישהי יודעת למי עלי לפנות