הסיפור שלי
אז איך בעצם מתחילים לכתוב על האושר שנמצא כרגע בביתנו ומוכפל בשתיים. את הדרך להורות עברנו בהרבה חשש מעט כאב והרבה רצון להגיע למטרה. כמובן שעל דבר כזה חושבים ומדברים עם הרבה גורמים כשמעורבת מחלה כמו הסי.אף - יש הרבה התלבטויות וחששות. את ההתחלה מתחילים בבדיקת בן הזוג לגילוי מוקדם של מוטצית הגן סי.אף. לאחר מכן בדיקת מצב בריאותי של החולה, וכמובן שלא הייתי מוכנה ואפילו במצב די ירוד. כנראה חשבתי שאם הנישואים בשמים אז גם המצב הבריאותי יהייה בגובה וכמובן שטעיתי בגדול. אז עם הרבה רצון טוב וכוח סבל התחלתי את הדרך למעלה, והמתכון: בעל תומך ומבין (וגם קצת נודניק), הרבה ספורט והמון טיפולים, עוזר גם תמיכת הורים וחברים. הדרך למעלה ארוכה יותר מהדרך למטה ולי זה לכך כמעט שנה שלמה. שנה של שחיה 4 פעמים בשבוע למשך שעה שלמה (לזה הגעתי בהדרגה) פיזיוטרפיה פעמים בוקר ערב, הינאלציה, אנטיביוטיקה דרך הינאלציה וכו... ובאמת אחרי שנה לא קלה ודי מתישה סוף סוף הייתי מוכנה עם ריאות נקיות כושר גופני מעולה ותיפקודי ריאות מעולים. כמובן שאת האישור מהרופא קיבלנו בחגיגות ומסיבות.....עוד יהיה המשך כרגע זה זמן המקלחות של התאומות.
