להלן דירוג הנוכחות על פי הפתרונות הפוסט

להלן דירוג הנוכחות על פי הפתרונות הפוסט

אידיאולוגיים בחברה הישראלית. מרכז - ללא הגדרה ספיציפית, כולל גם את כל אלה שמגדירים את עצמם איכשהו אך בתוספת המילה "מתון" 47% שמאל - 10% שמאל מיליטנטי - 3% שמאל ביזאר - 2% המחנה הדתי לאומי המתקבל על הדעת - 12% ימין מיליטנטי - 4% ימין ביזאר - 2% השיטה הלטאית - 8% חצרות - 5% חצרות ביזאר - 2% ברסליבזם - 2% הרב ליטמן - 2% המרכז לקבלה - 1% ספר הידע - דרור
 
פוסט כלומר

לאחר קריסתם של האידיאולוגיות הסוציאליסטיות החילוניות ובינהם כמוון גם הציונות. בגדול כל מה שנכלל תחת הקטגוריה "סוציאל דרוויניזם"
 

משמרותי

New member
משמע דרור= 100%?

מאיפה הנתונים?על איזה בסיס? רק אל תאמר שעשית סקר מוזמן ע"י ירון לונדון
 
שפיץ נתונים ממחוזות ההלם והתדהמה,

הנרעדות והזעזוע וההתגעלות והבחילה. חוץ מהחלק האחרון שהוא דוקא חביב, אחרת לא הייתי מחייך כמו שלא חייכתי שנים
 
תראי, אני לא באמת מקיא.

אבל יש אי נוחות רבה לנוח רוחב הבמה שניתנת לקבוצות שולים לבטא את עמדתם. חופש הביטוי וחופש הפולחן בעצם עובדים נגד האדם המרכזי, שתר אחר צדק בעל אופי אונברסאלי, שיווין בעל אופי אונברסאלי, צימצום מליתאריזם, וכל מה שמתלוה לזה. האדם המרכזי עובד קשה מאוד וגם נכפה עליו לפנות מן המשבצת שנתנה לו לבעלי השקפות אידיולוגוסוביקטיביות, כלומר כל מיני פריקים שעצם קיומם ההדדי מייצר את כל הצרות הגדולות האלה שבסופו של דבר הם צרותיו של האדם המרכזי ולא של אף אחד אחר. מה קרה לנו שהפכנו לכאלה מזוכיסטים, מעניקי זכות הדיבור וזכות הקנין למי שמראש ידוע לגביו שהוא כאן בכדי לחיות על חשבונינו. תשאלי אותי עכשיו מה אני קונקרטית מציע? 1) ללמד את תולדות עם ישראל מנקודת מבט של אסקולת ביקורת המקרא. בקיצור להגיד לילדים שמשה זה איזה מצרי מהעת העתיקה שעשה דאווינים. ושאלוהים לא בחר בשום עם בשום זמן לעצמו לשום מטרה מיוחדת. 2) ללמד מדעים מדויקים תוך שימת דגש קפדני על הפרדה בין המדע כמו שהוא ידוע לנו היום, לבין תיאוריות מדעיות ערתילאיות המוחזקות הלכה למעשה כהשערות. הכוונה כאן היא לתורת האבולוציה של דרווין. בקיצור להגיד לילדים שיש אלוהים הבורא הכל יש מאין, ושאין טעם לנסות לחשוב בשמו. שני התנאים האלה מתקיימים כרגע בצורה הפוכה. חלק מילדי ישראל מחונקים להיות סובייקטים מסוג A שבבגותם נהפכים לאהבלים שחבל על הזמן מסוג A וחלק מילדי ישראל מחונקים להיות סובייקטים מסוג B שבבגותם נהפכים לאהבלים שחבל על הזמן מסוג B כאשר בסופו של יום אלה ואלה לא הולכים לעבוד והבטלה והשעמום שלהם ממש לא הופכים להיות ניטראליים להווית חייו של מי שלא נהפך לאהבל, אלה שהם עולים לו כל יום מחדש מאוד מאוד ביוקר.
 
למעלה