להמשיך לחיות לאחר התקף??
לאחר שאמי לקתה בשני ארועים גדולים אובחנה כחולת אפילפסיה עם טפול של טגריטול מזה כשנה. הבעיה הרפואית אמנם בטפול אך הבעיה הנפשית עדיין קימת והכונה שלי היא שנשאר לה פחד לתפקד כמו בעבר -לרב הארועים ולמקומות ציבוריים היא צמודה לאבי וכשמזמינים אותה לדוגמא עם חברות למסיבה למשל ליום המשפחה עם חברות היא דוחה את ההזמנה "שלא יהיו בושות ואם לא ארגיש טוב" ו"לא רוצה להבהיל שוב אנשים" וכו. אני מתארת לעצמי שההרגשה עברה אצל חלקכם לאחר ארוע -- איך ניתן להתמודד עם חוסר בטחון לחזור לתפקוד עצמאי בחיי יום יום. לסיום שאלותי רציתי להודות לכם על הפורום הנפלא והחשוב הזה כיוון שבמיוחד לאפילפסיה ישנה מעין התעלמות ופחד של הסביבה למרות שזה כלל לא מוצדק-זו מחלה כמו הרבה מחלות אחרות שיש רק צורך לדעת עליה ולהתמודד עימה .. חבוק גדול ואהבה לכולכם.
לאחר שאמי לקתה בשני ארועים גדולים אובחנה כחולת אפילפסיה עם טפול של טגריטול מזה כשנה. הבעיה הרפואית אמנם בטפול אך הבעיה הנפשית עדיין קימת והכונה שלי היא שנשאר לה פחד לתפקד כמו בעבר -לרב הארועים ולמקומות ציבוריים היא צמודה לאבי וכשמזמינים אותה לדוגמא עם חברות למסיבה למשל ליום המשפחה עם חברות היא דוחה את ההזמנה "שלא יהיו בושות ואם לא ארגיש טוב" ו"לא רוצה להבהיל שוב אנשים" וכו. אני מתארת לעצמי שההרגשה עברה אצל חלקכם לאחר ארוע -- איך ניתן להתמודד עם חוסר בטחון לחזור לתפקוד עצמאי בחיי יום יום. לסיום שאלותי רציתי להודות לכם על הפורום הנפלא והחשוב הזה כיוון שבמיוחד לאפילפסיה ישנה מעין התעלמות ופחד של הסביבה למרות שזה כלל לא מוצדק-זו מחלה כמו הרבה מחלות אחרות שיש רק צורך לדעת עליה ולהתמודד עימה .. חבוק גדול ואהבה לכולכם.
כמו
