להציל חיים

להציל חיים

מן העיתונות. "בזה אחר זה נפטרו השבוע שלשה חולי כבד... אבל משפחות הנפטרים סרבו לתרום את איברי יקיריהן. מנהל מחלקת ההשתלות: קשה לתאר את התסכול" אצלנו שעור תורמי האיברים הוא נמוך יחסית למדינות אחרות. הסיבה הרווחת לפי דברי מתאמת ההשתלות: "שלמות הגופה ורצון הנפטר בחייו". ואני טוען שאצלנו אין מודעות לחשיבות העניין, אין הסברה תומכת. יחד אם זאת נראה לי שהבעייה העיקרית היא המיידיות של התרומה. משפחה שאיבדה זה עתה את היקר לה מכל מתקשה לענות בחיוב לבקשה קשה זו. באותו הרגע האיום מבחינתה לא מעניין אותה דבר ובוודאי שלא תרומת איברים. אני משער שאם ניתן היה תאורטית לתרום איברים לאחר השבעה למשל, שעור התורמים היה גבוה הרבה יותר, מפני שאז המשפחה קצת "מתקררת" ומתחילה לחשוב בהגיון. ואני שואל לדעתכם ומי מביניכם יהיה מוכן בבוא העת... עד 120, מלח מים... מלח מים... לתרום את איבריו על מנת להציל חיים.
 

אלמרה

New member
יש הבדל בין הצלת חיים לתרומת איברים

מהבחינה של התורם. אילו היינו במצב של צורך לתרום איבר מאברינו להצלת חיים של קרוב משפחה - הרי ברור שכולנו היינו עושים זאת. לאחר מותנו הקליני המוחי או איזה שלא יהיה דרוש בהגדרה החוקית, הרי לנו כבר אין SAY בנידון ועל כן מבחינתי זה כבר ענין של הנותרים אחרי ולא שלי. באשר ל"תקופת צינון" אני לא חושב שיש הבדל גם אם הוא תיאורטי. לא הייתי במצב של צורך לתת הסכמה לתרומת אברים של קרוב משפחה שלי ואני מקווה שלא אגיע לעולם למצב כזה אם כי הייתי במצב קרוב - בקשה לאשר ניתוח שלאחר המות. לא הסכמתי לאפשר נתיחה שלאחר מות בני שנהרג בקרב, ולא הייתי מאפשר זאת גם לאחר עבור שבעה ימים או חודש...
 

אשדודיה

New member
מסכימה איתך אלמרה.

בעיקרון מותר לתרום איברים שאפשר לחיות בלעדיהם, כמו כליה.
 

אלמרה

New member
זה אולי הכשר בד"צ אבל מדובר כאן

בתרומת אברים אחרים ונוספים שאי אפשר לחיות בלעדיהם מגופת "מת". הסוגיה הטעונה הזו אכן שנויה במחלוקות של רבנים ורופאים באשר לקביעת מותו הסופי של התורם (שצריך מן הסתם שליבו יפעם בכלל כשמחליטים שהוא כבר מת...). כרטיס תרומת אברים של "אדי" אכן נשמע כפתרון טוב למדי ומונע בעיות כולל התלבטויות של קרובי הנפטר שמקבלים בעצם צו(ואה) ואת רצונו של קרובם לתרום.
 

אשדודיה

New member
הכרטיס הזה הוא טוב...

ולו כדי למנוע את הלחץ הנפשי המזוויע שמפעיל צוות הרופאים על המשפחה בשעתם הקשה. אני בטוחה שבזמן צער כבד אי אפשר לקבל החלטה שכזו מתוך שיקול דעת מלא. ומה שכן כשיתפכחו כבר יהיה מאוחר יותר. קרן:)
 

s h o o s h a

New member
תרומת אברים

האבסורד בנושא זה הוא הידיעה בחשיבותה של תרומת אברים, בצורך בתרומות להצלת חיי אדם אולם, כשזה מגיע לפתח ביתך, כאן פתאום נמצאים אלו אשר מסיבות ששמורות עמם מעדיפים לפסוק לא לתרומה. מה ניתן בכל זאת לעשות? אולי בחיינו, כשאנו בריאים בגופנו ונפשנו נצווה את גופינו לאחרים לאחר מותינו. אני למשל נושאת כרטיס תורם לעמותת אדי. לדעתי, מי שחפץ בכך, יחתום על טפסים מתאימים וייכנס למאגר התורמים הפוטנציאליים ובבוא היום, ושנזכה כולנו לאריכות ימים, לא ניזדקק עוד לאישור הקרובים לנו כי זו תהיה צוואתנו. כי במותנו נצווה לאחרים את החיים
 

שילה1

New member
גם אני מחזיקה בכרטיס של אדי-מתוך

תחושה של אחריי,שיהנה מישהו. וכולי תקווה שיעשו בו שימוש בזמן ,כשיגיע אחרי אריכות ימים וחיים מהנים.
 
למעלה