אז הנה ההתלבטות שלי כפי שהעליתיה
לפני כשבועיים. אני סובל מבעיות של חרדות ופוביות. בשל בעיות אלה, יש לי קושי בלעבוד, ובלתפקד בצורה רגילה. אני נמנע מכל מיני דברים בגלל חרדות אלה, דברים שלולא החרדות הייתי עושה אותם בכייף. למרות בעיות אלה, ולמרות שאני בטיפול פסיכיאטרי ובשיקום תעסוקתי, אני לא מרגיש שייך ומזדהה עם מושגים המקובלים בעולם בריאות הנפש, כגון: "נפגע נפש" ועוד, כי איניני מרגיש שאני "נפגע נפש", ואיני רוצה להרגיש כזה. הרגשת השייכות האישית שלי היא עם מה שקוראים: "החברה הרגילה", או "הבריאה" וכדו´. יש לי "מחסור" בקשרים חברתיים, ואני מרגיש בדידות לא מעטה. קיימת אפשרות להצטרף לפעילויות חברתיות הפועלות עבור "נפגעי נפש", אך עד כה התנגדתי נמרצות שאשתתף בהם משום שאיני רוצה "לשקוע" לגמרי בתוך חברת "נפגעי הנפש", ואיני רוצה להרגיש בעצמי "נפגע נפש". אך הבדידות באמת מעיקה, ולפעמים אני אומר אולי בכל זאת שווה ללכת למועדון חברתי המיועד ל"נפגעי נפש". הנגד אצלי הוא עדיין יותר מהבעד, אבל הבדידות מעיקה מאוד. רציתי לשמוע עצה בעניין זה. אגב, אין לי בעיה להשתתף בפעילויות "רגילות" המיועדות לקהל הרחב, רק שהן עולות כסף, ומכיון שאיני עובד, כמעט ואיני יכול לממן הוצאות אלה. תודה המתלבט
