לחדשים בפורום‬

OrlyAum

New member
לחדשים בפורום‬

קייטי אומרת הרבה פעמים: "אני לא עושה את העבודה כי אני אדם רוחני , אני פשוט מבינה מה כואב ומה לא".

אני נזכרת עד כמה כאב לבי ברגעים שבהם הרגשתי חולשה פנימית. כשמן הסתם הפרתי עוד חוזה ועוד חוזה עם עצמי. לאט לאט הלכה והצטברה שיכבה של התעלמות כזו אלגנטית ממה שלא נוח. וכהשתררה המועקה כבר לא היה לה שם -רק איזה מן אווירה כללית כזו של נחס ולא סתם נחס אלא מלווה בתחושת אשמה כללית של "אני באופן עקרוני לא בסדר" לא ברור לי על מה ולמה אבל כן- משהו לא בסדר. וכשמישהו כבר כן היה סומך, לא הייתה ידיעה פנימית אצלי שיש לו באמת על מי לסמוך והוא נראה לי לא אמיתי.

התחושה הזו כשהיא קיימת אצל אנשים רבים עלולה לגרום להזנחה מחלחלת בתחומים שונים כי המחשבה הזו שולחת שורשים עמוקים מאד. זו מחשבה שבאה בווריאציות שונות כמו: "אני לא שווה" "אני לא בסדר" "משהו לא בסדר" או שהיא באה כסתם תחושה לא ברורה של פחד עמום מחוסר יכולת לקחת אחריות על מה שקורה בתוכינו ואז מוותרים לכל מיני דברים ותופעות כי הרי מה זה כבר משנה?

לכן, ביירון קייטי בנתה את דף העבודה (שפוט את רעך) שבא עם מספר שאלות העוזרות לפשט את המורכבות שאנו חווים.

בראש הדף כתוב כך: "מלאו את השורות הריקות שלפניכם..ובהמשכו כתוב - "נצלו הזדמנות זו להביע את שיפוטיכם על הנייר".במילה "שיפוטיכם " הכוונה לכל מה שאנחנו חושבים ומאמינים באותו רגע של מצוקה.

דף זה נקרא גם דף שיפוט.

השאלה הראשונה על הדף שואלת:
מי מכעיס , מבלבל, מעציב, או מאכזב אותך ולמה ? מה אינכם אוהבים בהם ?
אני ... על ... בגלל ש ....
(שם)

לדוגמה: אני כועס/ת על פול כי הוא לא מקשיב לי , הוא לא מעריך אותי , הוא מתווכח עם כל מה שאני אומר/ת

פה אני יכולה לכתוב גם לא רק "מי" מעצבן אותי אלא גם על "מה" מעצבן אותי.

ונניח שאני רוצה לכתוב על עצמי- מה אז?
אז בואו נגיד שזה קצת יותר מתקדם ולמטרה זו קייטי בנתה דף נוסף שנקרא "דף עבודה לחקירת אמונה אחת" ובו השאלה הראשונה כתובה כך:

אמונה:
.1 האם זאת האמת?

האם אתם רואים את ההבדל? קודם אני כותבת קטע שלם על מי/מה מעצבן מכעיס אותי וכו' ובקטע הזה אני יכולה למצוא כמה וכמה מחשבות מציקות
ואילו בדף השני כשכבר הבנתי והגדרתי מה קורה והבנתי (נניח) שהמחשבה שמציקה לי מאד היא (לדוגמה) ש"אני לא בסדר" או אז אני כן יכולה לכתוב אותה בדף העבודה לחקירת אמונה אחת ולהתחיל לעבוד עם עצמי.

הרבה מאד מהמחשבות משותפות לכל בני האדם. קייטי אומרת שרובן ממוחזרות. יש אפילו רשימה של מחשבות שאנו מאמינים בהן (אמונות) שקייטי קוראת להן "מחשבות אוניברסליות".

הנה כמה מהן:

אני צריך/ה להבין.
אני חייב/ת לעשות את זה נכון.
עשיתי את זה לא נכון.
משהו לא בסדר איתי.
הוא/היא דחה/תה אותי .
הוא/היא לא בוטח/ת בי.
לא צריכה להיות מלחמה בעולם.
אני לא שווה

כעת משיש לנו משפט קצר וממוקד פשוט ובהיר הנותן שם לתחושה ומגדיר היטב את המחשבה אנחנו יכולים להתחיל את העבודה.

אנחנו פה לכל שאלה שתתעורר לשוחח לעזור לחקור-

אורלי-מנהלת הפורום
 

OrlyAum

New member
קת רקע ע ביירון קייטי

ביירון קייתלין ריד – קייטי, כפי שהכל קוראים לה – אשת עסקים ואם לשלושה ילדים, חיתה באזור המדבר הגבוה
שבדרום קליפורניה. בשנות השלושים לחייה היא שקעה בדיכאון חמור שהלך והעמיק במשך תקופה של עשר שנים.
קרוב לשנתיים בקושי הצליחה לצאת ממיטתה, וחשבה באופן כפייתי על התאבדות. בוקר אחד, ממעמקי הייאוש, היא חוותה
הארה ששינתה את חייה. קייטי הבינה שכאשר האמינה שמשהו צריך להיות שונה ממה שהוא (כגון: "בעלי צריך לאהוב אותי יותר", "ילדיי צריכים להעריך אותי"), היא סבלה, וכאשר לא האמינה במחשבות האלה, היא חשה שלווה. היא הבינה שלא היה זה העולם שגרם לדיכאון שלה, אלא האמונות שלה בנוגע לעולם. בהבזק של תובנה, הבינה קייטי שניסיונותינו למצוא אושר הם בכיוון ההפוך מזה שיביא לנו אושר: אנו מנסים לשווא לשנות את העולם כך שיתאים למחשבותינו לגבי איך הוא "אמור"
להיות. אך אם נטיל ספק במחשבות האלה, וניפגש עם המציאות כמו שהיא, נחווה חופש ואושר שלא יתוארו. קייטי פיתחה שיטת חקירה פשוטה ורבת עוצמה שנקראת "העבודה", שבעזרתה הפך השינוי הזה למעשי ולאפשרי. כתוצאה ממנו, אישה אובדנית ומרותקת למיטתה התמלאה באהבה לכל מה שהחיים מביאים עמם. התובנות של קייטי לגבי ההכרה תואמות את התוצאות של מחקרים מובילים בפסיכולוגיה קוגניטיבית, ו"העבודה" אף הושוותה לדיאלוגים של סוקרטס, לתורה הבודהיסטית
ולתוכנית 12 הצעדים. אך קייטי פיתחה את השיטה שלה ללא כל ידע דתי או פסיכולוגי. "העבודה" מבוססת אך ורק על ההתנסות הישירה של אישה אחת ביצירת הסבל ובסיומו. השיטה פשוטה להפליא, נגישה לכל אדם בכל גיל ומכל רקע,
ואינה מצריכה דבר מלבד עט, נייר וראש פתוח. קייטי אינה מציעה לאנשים את התובנות או את התשובות שלה – אלא
מציגה תהליך שיכול לאפשר לאנשים למצוא את התשובות שלהם. האנשים הראשונים שנחשפו ל"עבודה" דיווחו על
חוויה שחוללה תמורה עמוקה בחייהם, ועד מהרה החלה קייטי לקבל הצעות ללמד את התהליך בציבור. מאז 1986 הציגה קייטי את "העבודה" למאות אלפי אנשים ביותר משלושים מדינות ברחבי העולם. נוסף על אירועים ציבוריים, היא הוזמנה להציג את "העבודה" בפני תאגידים, אוניברסיטאות, בתי-ספר, כנסיות, בתי-כלא ובתי-חולים.
החדווה וההומור של קייטי גורמים לאנשים לתחושת נינוחות מיידית, והתובנות העמוקות שחווים המשתתפים ופריצות
הדרך שלהם נוגעות ללב.
 

miriam22

New member
מלגה

כמה זמן לפני הסקול צריך להגיש את הבקשה למלגה?

מעונינת לנסוע ללוס אנג'לס באוקטובר.
לפני כן אני לא פנויה.
והאם יש סכוי שאקבל מלגה?
 

OrlyAum

New member
בטח שיש סיכוי-למה לא?

מה שיותר מוקדם יותר טוב. הזמן הכי מתאים הוא תמיד עכשיו...בהצלחה
 

miriam22

New member
תודה

אני אמתין עוד קצת.
כשאהיה בטוחה שיש ביכולתי לנסוע.
לא רוצה לגזול את המלגה ממישהו אחר.
 

OrlyAum

New member
קצת הסבר מקייטי על תחלת הדרך ללאהוב את מה שיש

מה שיש יש

אנחנו סובלים רק כשאנו מאמינים במחשבה שמתווכחת עם מה שיש. כשההכרה צלולה לגמרי, מה שיש הוא מה שאנחנו
רוצים. אם אתם רוצים שהמציאות תהיה שונה מכפי שהיא, עדיף שתנסו ללמד חתול לנבוח – תנסו ותנסו, ובסוף החתול
יביט בכם ויגיד, "מיאו". הרצון שהמציאות תהיה שונה הוא חסר-תוחלת. אם תשימו לב, תיווכחו שמחשבות כאלה חולפות במוחכם
עשרות פעמים ביום. "אנשים צריכים להיות נחמדים יותר." "ילדים צריכים להתנהג יפה." "בעלי/אשתי, צריכים להסכים
איתי." "אני צריכה להיות רזה/יפה/מצליחה יותר." מחשבות אלה הן ביטויים שונים לרצון שהמציאות תהיה שונה ממה
שהיא. אתם צודקים, זה נשמע מדכא. כל מתח שאנחנו חשים הוא תוצאה של הוויכוח עם מה שיש. אנשים שאינם מכירים את "העבודה" אומרים לי לעתים קרובות, "אבל אם אפסיק להתווכח עם המציאות אאבד מכוחי. אם אקבל את המציאות, אהפוך לאדם פסיבי. אולי אפילו אאבד את הרצון לפעול." אני עונה להם בשאלה:
"האם אתם יודעים בוודאות שזה נכון?" מה מחזק יותר:
"הלוואי שלא היו מפטרים אותי," או "פיטרו אותי; מה אני
יכול/ה לעשות עכשיו בנדון?"

"העבודה" מגלה, שהדבר שלדעתך לא היה צריך לקרות, כן היה צריך לקרות. הוא היה צריך לקרות כי הוא קרה, ושום
מחשבה לא תשנה זאת. אין זה אומר שעליך למחול על כך או להסכים לכך. פירוש הדבר שביכולתכם לראות דברים
בלי להתנגד אליהם, וללא הבלבול שהמאבק הפנימי שלכם יוצר. איש אינו רוצה שהילדים שלו יחלו, איש אינו רוצה
להיות מעורב בתאונת-דרכים, אך כשדברים כאלה קורים, כיצד יוכל להועיל ויכוח נפשי איתם? אנחנו יודעים שהוא לא
יועיל, ובכל זאת רוב האנשים ממשיכים אותו, כיוון שאינם יודעים כיצד להפסיקו. אני אוהבת את מה שיש לא משום שאני אדם רוחני, אלא כיוון שכואב לי כשאני מתווכחת עם המציאות. אנו יודעים שהמציאות טובה בדיוק כפי שהיא, כי כאשר אנו מתווכחים
איתה, אנו חווים מתח ותסכול. אנחנו לא מרגישים נוחות או איזון. כשמפסיקים להתנגד למציאות, פעולותינו נעשות
פשוטות, זורמות, נעימות ונטולות פחד. התעסקו רק בעניינים שלכם אני מצאתי רק שלושה סוגי "עניינים" ביקום: שלי, שלך ושל
אלוהים (פירוש המילה אלוהים מבחינתי הוא "המציאות". המציאות היא אלוהים, כי היא שלטת. לכל מה שמחוץ לשליטתי, לשליטתך או לשליטתו של כל אחד אחר, אני קוראת ענייניו של אלוהים).

חלק גדול מן המתח שאנו חווים נובע מהעובדה שאנו מתעסקים בעניינים שאינם שלנו. כשאני חושבת: "אתה צריך
למצוא עבודה, אני רוצה שתהיה מאושר, אתה צריך להגיע בזמן, אתה צריך לדאוג לעצמך יותר," אני מתעסקת בעניינים
שלך. כשאני מודאגת בקשר לרעשי אדמה, לשיטפונות, למלחמה, או למועד מותי, אני מתערבת בענייניו של אלוהים.
אם במחשבותיי אני מתעסקת בענייניך או בענייניו של אלוהים, התוצאה היא הפרדה. נוכחתי בכך בראשית 1986, כשעסקתי
בענייניה של אמי, עם המחשבה: "אימא שלי צריכה להבין אותי." מיד חוויתי בדידות. הבנתי כי בכל הפעמים בחיי שבהן
הרגשתי פגועה או בודדה, התעסקתי בעניינים של מישהו אחר. אם אתם חיים את חייכם ובאותו זמן גם אני חיה, במחשבותיי,
את חייכם – מי חי את חיי שלי? ההתעסקות שלי בעניינים שלכם מונעת ממני להיות בעניינים שלי. אני נפרדת מעצמי
ותוהה מדוע החיים שלי לא מסתדרים. לחשוב שאני יודעת מהו הטוב ביותר בשביל מישהו אחר – זה להיות מחוץ לעניינים שלי. גם אם אני עושה זאת בשם האהבה, זוהי יהירות לשמה. התוצאה היא מתח, חרדה ופחד. האם אני יודעת מה נכון בשבילי? זה, ורק זה, העסק שלי. על כך עליי לעבוד, לפני שאני מנסה לפתור לאדם אחר את הבעיות שלו.

אם תבינו את שלושת סוגי העניינים בעולם כך שתוכלו להתעסק רק בעניינים שלכם, תחוו שחרור שאינו ניתן לשיעור. בפעם הבאה שתרגישו מתח, לחץ או אי-נוחות, שאלו את עצמכם בעניינים של מי אתם מתעסקים במחשבתכם, ויכול להיות שתפרצו בצחוק! השאלה עשויה להחזיר אתכם לעצמכם. ייתכן שתבינו, כי מעולם לא הייתם ממש נוכחים, כי לאורך כל חייכם חייתם במחשבתכם את ענייניהם של אנשים אחרים. עצם ההבחנה בכך שאתם עסוקים בענייניו של מישהו אחר עשויה להחזיר אתכם אל העצמי הנפלא שלכם. לאחר שתתרגלו זאת זמן מה, אתם עשויים לגלות שגם לכם אין שום "עניינים" ושחייכם מתנהלים מעצמם באופן מושלם. לקבל את המחשבות שלנו בהבנה מחשבה אינה מזיקה אלא אם כן מאמינים בה. לא המחשבות גורמות סבל, אלא ההיקשרות (attachment) למחשבות. היקשרות למחשבה פירושה שאנו מניחים שהיא אמיתית מבלי לחקור אותה. אמונה היא מחשבה שנקשרנו אליה, לעתים לשנים רבות.

רוב האנשים חושבים שהם מה שהמחשבות שלהם חושבות עליהם. יום אחד הבחנתי שאינני נושמת – אני נינשמת. לאחר
מכן נוכחתי לדעת, לתדהמתי, שאני גם לא חושבת – אלא למעשה נחשבת, ושחשיבה אינה דבר אישי. האם אתם
מתעוררים בבוקר ואומרים לעצמכם, "אני חושב שהיום לא אחשוב"? מאוחר מדי: אתם כבר חושבים! מחשבות פשוט
צצות. הן באות משום מקום וחוזרות לשום מקום, כמו עננים הנעים בשמים ריקים. הן באות כדי לחלוף, לא כדי להישאר.
אין בהן כל נזק, עד שאנו נקשרים אליהן כאילו הן אמת. איש לא הצליח מעולם לשלוט בחשיבה שלו, אף שיהיו אנשים שיספרו לכם שהם הצליחו. אני אינני מרפה מהמחשבות שלי – אני פוגשת אותן בהבנה, והן מרפות ממני.

מחשבות הן כמו משב הרוח, או העלים על העצים, או טיפות- הגשם המטפטפות. הן מופיעות סתם כך, ובאמצעות חקירה
פנימית אפשר להתיידד איתן. .
 
אני אתחיל

אני כועסת ומאוכזבת בגלל א' כי לא בררה את בקשתי לעבור, שפטה אותי ("לא ברור לנו על סמך מה את עושה את זה"), לא פרגנה ונתנה לי הרגשה של ביטול עצמי ודחיה.
 

OrlyAum

New member
יופי-נתחיל

"אני כועסת ומאוכזבת בגלל א' כי לא בררה את בקשתי לעבור",

אז אני מורידה את:

אני כועסת ומאוכזבת

וחוקרת את המחשבה הכי לוחצת מהמחשבות הבאות:

א' לא בררה את בקשתי לעבור-

א' שפטה אותי

א' לא פרגנה

תבחרי

א' נתנה לי הרגשה של ביטול עצמי ודחיה.
 

OrlyAum

New member
כמעט שם...

האמת שכרגע עדין לא הגענו לשורה פשוטה וישירה כי עדין יש לנו כמה מחשבות בבת אחת:


א' נתנה לי הרגשה של ביטול עצמי ודחייה שזה אומר:

א בטלה אותי-

א דחתה אותי

א שפטה אותי

א לא מפרגנת לי

אנא בחרי שוב.

אורלי
 

OrlyAum

New member
גלית יקרה את מכירה את 4 השאלות?

א' נתנה לי הרגשה של ביטול עצמי ודחייה

1. האם זו אמת?

אם התשובה היא כן אז

2. האם את יודעת בוודאות של 100% שזו אמת?

3. איך את מגיבה, מה קורה, כשאת מאמינה למחשבה הזאת?

(הנה כמה נקודות שיעזרו לך לענות על שאלה 3 בצורה מפורטת)

מה הרגשות שעולים בך כשאת מאמינה למחשבה הזאת? כמו דיכאון, חרדה, וכו'.
האם המחשבה הזאת מביאה לך שלווה או מתח ?
את רואה תמונות מן העבר ומן העתיד כשאת מאמינה למחשבה הזאת?
מה התחושות הגופניות כשמאמינים למחשבה הזאת.
כיצד את מתייחסת אל א' כשאת מאמינה למחשבה הזאת?
איך את מתייחסת לעצמך כשאת מאמינה למחשבה הזאת?
יש התמכרויות/אובססיות כתוצאה מזה שאת מאמינה למחשבה הזאת? אלכוהול,
בזבוז כסף, אוכל, הרבה טלוויזיה סתם?
מתי המחשבה הזו צצה לראשונה?

4. מי את ללא המחשבה?
עצמי את העיניים לרגע, ותראי. מי או מה את בלי המחשבה?

ועכשיו-ההיפוכים-מכירה?

הפכי את המחשבה.
ניתן להפוך את המחשבה אל הניגוד המוחלט, אל העצמי, ואל האחר

ותמצאי לפחות שלוש דוגמאות ספציפיות ואמיתיות איך כל היפוך אמיתי כמו,
או אפילו יותר, מההצהרה המקורית.

אורלי
 
1. כן 2. כן

3. כעס, שידור חוזר, תסכול, פגיעה
המחשבה הביאה מתח
זהו שידור חוזר שאין לו מקום יותר בעתיד
מבחינתי א' בגדה בי כחברה קרה, עימה היחסים בעבודה היו נפלאים, אין לי אמון בה, ביחוד לאחר שהכחישה שאמרה זאת, בטוענה ש"אינה זוכרת"
אל עצמי אני מתייחסת באהבה, מגיע לי יחס הוגן

אין שום התמכרויות בשל העניין והמחשבה צצה מיד לאחר שאמרה לי את המילים "לא ברור לנו על סמך מה את עושה את זה" (שינויים בחיי האישיים)

4. ללא החשבה אני אדם שלו, אוהב יותר, שמח יותר, מאושר יותר
 

OrlyAum

New member
ההיפוכים:

א' נתנה לי הרגשה של ביטול עצמי ודחייה‬

להפך הגמור:

א' לא נתנה לי הרגשה של ביטול עצמי ודחייה‬

או

א' נתנה לי הרגשה של ערך עצמי וקבלה (באותו מצב)

לנגדי:

אני נתתי ל-א' הרגשה של ביטול עצמי ודחייה‬ (באותו מצב)

לעצמי:

א' נתתי לי הרגשה של ביטול עצמי ודחייה‬ (באותו מצב)


כל היפוך הוא הזדמנות לחוות את ההפך ממה שאומרת המחשבה המקורית ולראות את המשותף בינינו ובין האדם ששפטנו.


חשוב להיות יצירתיים עם ההיפוכים. כי מגלים דרכם אספקטים של עצמנו שלא ראינו קודם. כשמוצאים היפוך, חשוב להכנס פנימה ולתת לעצמנו להרגיש אותו. למשל-איך היא באמת העצימה אותך - זה נשמע אבסורד-כי הרי היית בטוחה שהיא בטלה אותך? מעניין -תחשבי איך? ואם את לא מוצאת-אז הנה דוגמה שחשבתי עליה -זה הביא אותך לפה ולחקירה-זה מעצים ומחזק לא? הנה את יכולה לרשום את המחשבות ,לחקור אותן, להפוך אותן . ולגלות איפה את בדיוק דומה למה מה שחשבת עליה שזו היא. ברגע שאת רואה אותה כמבטלת אותך, את בעצם גם מבטלת אותה (למשל בזה שאת מחליטה שהיא הייתה צריכה לדבר אחרת מאיך שהיא דיברה אלייך-אז את מבטלת את מי שהיא באותו רגע-ולא מקבלת אותה) ואת גם מבטלת את עצמך כי את חווה את המילים שלה בגוף-את מאמינה להן..

ברגע שאת רואה אותה כלא נחמדה, את לא נחמדה. אם אני מאמינה שמישהו צריך להפסיק להלחם, אזי אני נלחמת בעצם זו שנלחמת איתו בראש שלי.

ההיפוכים הם המרשם שלנו לאושר. כי אנחנו מקשיבים לאותו דבר שאנחנו אומרים לאחרים כאילו הוא נאמר לנו.

הנה עוד כמה דוגמאות מהספר להיפוכים:

"הוא צריך להכיר אותי" הופך ל:
-הוא לא צריך להכיר אותי (זו המציאות).
-אני צריך להכיר אותו
-אני צריך להכיר את עצמי.

"אני צריך שהוא יהיה נחמד אלי" הופך ל:
-אני לא צריך שהוא יהיה נחמד אלי.
-אני צריך להיות נחמד אליו.
-אני צריך להיות נחמד לעצמי.

"הוא לא-אוהב כלפי" הופך ל:
-הוא כן אוהב כלפי (עד כמה שהוא יכול).
-אני לא אוהב כלפיו.(האם אני יכול למצוא את זה?)
-אני לא אוהב כלפי (כשאני לא חוקר את המחשבות).

"פול לא צריך לצעוק עלי" הופך ל:
- פול כן צריך לצעוק עלי (ברור, במציאות, הוא צועק לפעמים, האם אני מקשיבה.)
- אני לא צריכה לצעוק על פול.
- אני לא צריכה לצעוק על עצמי. (בראש שלי, האם אני שומעת שוב ושוב את הצעקות של פול? מי יותר רחמן-פול שצעק רק פעם אחת,, או אני שכבר הקשבתי לצעקות מאה פעמים?)
 
הכי איכשהו מתקבל הוא

אני נתתי ל-א' הרגשה של ביטול עצמי ודחייה‬, וזה לאחר דבריה אליי.

ואכן, נלחמתי שתקבל את מהותי...

תודה רבה רבה!!
 
למעלה