ליגת התחנות חוזרת!
ליגת התחנות חוזרת!
וכמו שהבטחתי – נתוני ליגת התחנות המעודכנים. נשיא הכבוד של הליגה ומייסדה הוא אמיר (הרוכב לאוטובוסים):
http://israelbikebus.blogspot.com/2017/05/blog-post.html
אני מביא את הנתונים של השנה עם שינויים קלים מהשיטה שלו:
א. שיטת הניקוד: אצל אמיר קובע מספר הנוסעים העולים בלבד – אצלי זה הממוצע בין העולים והיורדים. בדרך כלל שינוי השיטה לא מייצר הבדלים גדולים אבל לפני שנתיים זה מה שהכריע את האליפות! בשיטה של אמיר – האלופה אז הייתה תחנת השלום, אצלי - ת"א מרכז. השנה תחנת השלום לא צריכה שיפוט ביתי – היא עלתה על ת"א מרכז בשתי הקטגוריות והיא האלופה לפי כל שיטה.
ב. גבולות ליגה ג': במקור זה הוגדר כטווח בין 125 ל- 250 אלף נוסעים. יש תחנות שמדשדשות מעט מתחת לרף (השנה זו מלחה, בשנה שעברה הערכתי את אחיהוד ב- 123K). לפיכך הרף התחתון יונמך מעט ל- 100 אלף – אין הצדקה בירוקרטית ליצירת ליגה נוספת ודימונה וגן החיות הן בברור ליגה בפני עצמן (למרבה הצער הן לא נפסלות לגמרי על ידי ההתאחדות)
ג. לא הכנסתי לטבלה כלל את נתוני התחנות החדשות. הנסיעה חינם בתקופת החגים תמיד מביאה נוסעי חוויה חד פעמית כך שהערכת המספר השנתי הנכון בהכרח תתבסס על ניחושים ותחושות בטן.
במימד הספורטיבי, לכל תחנה חישבתי את אחוז השינוי במספר הנוסעים וכן את השינוי במיקום בטבלה לעומת 2018. כמו שאפשר לראות בליגת העל שוררת יציבות מליאה.
תחנות שעלו ליגה נצבעו בירוק, היורדת ליגה נצבעה באדום. באופן דומה צבעתי עליות או ירידות בולטות במיוחד באחוזים או במיקום הטבלאי.
ועכשיו הזירה פנויה לפרשנים ולמהמרים על תוצאות השנה הבאה...
יובל
ליגת התחנות חוזרת!
וכמו שהבטחתי – נתוני ליגת התחנות המעודכנים. נשיא הכבוד של הליגה ומייסדה הוא אמיר (הרוכב לאוטובוסים):
http://israelbikebus.blogspot.com/2017/05/blog-post.html
אני מביא את הנתונים של השנה עם שינויים קלים מהשיטה שלו:
א. שיטת הניקוד: אצל אמיר קובע מספר הנוסעים העולים בלבד – אצלי זה הממוצע בין העולים והיורדים. בדרך כלל שינוי השיטה לא מייצר הבדלים גדולים אבל לפני שנתיים זה מה שהכריע את האליפות! בשיטה של אמיר – האלופה אז הייתה תחנת השלום, אצלי - ת"א מרכז. השנה תחנת השלום לא צריכה שיפוט ביתי – היא עלתה על ת"א מרכז בשתי הקטגוריות והיא האלופה לפי כל שיטה.
ב. גבולות ליגה ג': במקור זה הוגדר כטווח בין 125 ל- 250 אלף נוסעים. יש תחנות שמדשדשות מעט מתחת לרף (השנה זו מלחה, בשנה שעברה הערכתי את אחיהוד ב- 123K). לפיכך הרף התחתון יונמך מעט ל- 100 אלף – אין הצדקה בירוקרטית ליצירת ליגה נוספת ודימונה וגן החיות הן בברור ליגה בפני עצמן (למרבה הצער הן לא נפסלות לגמרי על ידי ההתאחדות)
ג. לא הכנסתי לטבלה כלל את נתוני התחנות החדשות. הנסיעה חינם בתקופת החגים תמיד מביאה נוסעי חוויה חד פעמית כך שהערכת המספר השנתי הנכון בהכרח תתבסס על ניחושים ותחושות בטן.
במימד הספורטיבי, לכל תחנה חישבתי את אחוז השינוי במספר הנוסעים וכן את השינוי במיקום בטבלה לעומת 2018. כמו שאפשר לראות בליגת העל שוררת יציבות מליאה.
תחנות שעלו ליגה נצבעו בירוק, היורדת ליגה נצבעה באדום. באופן דומה צבעתי עליות או ירידות בולטות במיוחד באחוזים או במיקום הטבלאי.
ועכשיו הזירה פנויה לפרשנים ולמהמרים על תוצאות השנה הבאה...
יובל
