דאלאס - יוטה
לוקה הגיע לטריפל דאבל כבר ברבע השני (סיים עם 40-11-10) ושם נגמר החלק הכביכול תחרותי של המשחק, לא מנע מדאלאס to run up the score כאילו מדובר במשחק טורניר ולהגיע עד ל50 הפרש מול ההגנה המתפוררת של יוטה. ללא מארקנן, הפלוס מינוס הכי מוצלח בחמישייה היה -35.
קסלר לא מצליח לשחזר את ההשפעה ההגנתית מאשתקד בשל פציעה כלשהי, וכקבוצה הם מתקשים לשחזר את הרית'ם ההתקפי שאפיין אותם, שילוב של העדרויות של מאקרנן ובעיקר הענקת המפתחות לרכז הרוקי (אחלה שחקן), מביא לתוצאות לכאן ולכאן. קבלו נתון מדהים לראייה - פעם שלישית בארבעת המשחקים האחרונים שהם לא חוצים 97 נקודות. בעונה הקודמת קרה 3 פעמים בסך הכל.
קאבס - אורלנדו
שיא קריירה של 42 לא הספיקו לבאנקרו מול מיצ'ל וקליבלנד. סאגס יצא לאחר 10 דקות וג'ונתן אייזיק לא שותף, אפשר לקו האחורי של קליבלנד להגיע ל-61 משותפות, בזמן שואגנר באוף נייט ובעצם אף שחקן חמישייה לא בא לעזרת חבר. הואגנר השני וקול אנתוני עשו את שלהם מספסל, אמנם הקאבס עשו נכון לתקוף אותם בדקות הסיום. אלן נקלע לבעיית עבירות, באופן מוזר עזר לקליבלנד לרווח ולתפוס פער משמעותי מחוץ לקשת, 14-34 לשלוש לעומת 2-23 בלבד של המג'יק.
אורלנדו כבר תקופה ללא וונדל קרטר והיציבות שלו חסרה להם.
ווריורס - פורטלנד
גולדן נראים עייפים מעצמם. הבלייזרס לא עשו משהו מיוחד, פשוט הפעילו קצת לחץ, תקפו את הלוחות, קיבלו את סיימונס בחזרה כך שהוא ושארפ הצליחו לקושש מספיק מצבי קליעה על מנת לעלות ליתרון דו ספרתי. וואלה רק ברבע השלישי הווריורס טרחו להעמיד פנים שאכפת להם, בsignature quarter הם התחילו קצת לרוץ בעיקר באמצעות המחליפים, קר הכניס את קומינגה למראית עין של אנגריות, וניכר היה שפורטלנד סופגת כי לא פתחה פער שיהדוף קאמבק מסוג זה, מה גם שבסגל חסר המאמץ ההגנתי המוקדם מילא אותם בעבירות וחירבש את הרוטציה.
אז גולדן יצאו עם ניצחון מדכא ולמרות שאני הייטר דגול שלהם, רוצה להתעכב על הרגע הבא
סטף (ודריימונד לפני כן) ניגש לבחירה מספר 3 בדראפט סקוט הנדרסון וזורק לו כמה מילים. סקוט פתח את הקריירה חלללש, לא עומד בציפיות כלל, יפה שהם ניגשו לעודד אותו וכנראה לזרוק הערה שניים שתשים את הפתיחה בפרופורציה הנכונה.
50 נקודות לאמביד מול הווזיארדס
קבוצה שהסנטר הראשון שלה הוא סנטר מחליף והמחליף שלו הוא דנילו גלינארי. ראיתי רק תקציר אז אין לי הרבה מה לספר, רק נגיד ש @fatnoam חשב שאמביד יסתפק ב-MVP אחד, המסר שלי הוא תמצאו מי שיאהב אתכם כמו שאמביד אוהב את העונה הרגילה. הוא הולך על תארים אישיים בכל הכוח.
בפן הניהולי הם צריכים לכוון למישהו כמו קייל קוזמה לפני שערך הטרייד שלו יעלה על הנכסים שלהם, לא חסר להם הרבה.
49 נקודות ושיא קריירה לדזמנוד ביין מול הפיסטונס
דטרויט נכנסו לרבע הרביעי ביתרון!! את זה שהפסידו את המשחק הפסידו ב14 הפרש שימו בצד רגע, המשחק הופסק לכבוד המאורע מכיוון שהקהל פרץ למגרש בצהלה, אגדות הפרנצ'ייז הגיעו לחלק סופגניות וטבעות בצל לשחקני הסגל. פספסו פה הזדמנות נדירה לגנוב ניצחון מול יריבה באזור החיוג שלהם.
הגריזליס במאזן 4-6 בעשרת האחרונים, משמע במגמת שיפור מפתיחת העונה.
קליפרס - דנבר
אחד המוזרים שהיו לנו. מורי חזר, רבע ראשון עילאי של 8 שלשות והנעת כדור (15 הפרש), הכל זרם. הרבע השני אותו דבר, רק הפוך. טיי לו הכניס את דניאל תייס ופנה להגנה אזורית, במטרה לייצר ריווח של 1-5 (באמצעות תייס) ולשבש את משחק הפיקאנדרול שלנו מנגד, ודווקא בערב קליעה נדיר זה עבד לו. התחלנו לקרטע ולאבד, ואז נורמן פאוול והחבורה פירקה אותנו במעבר.
הם חזרו לשחק כדורסל סוליסטי ומסורבל וברבע השלישי, רק ששם נחשפנו לערב קליעה מצחין של הג'וקר, הגרוע שלו בקריירה (9-32). טיי לו הכריח אותו לזרוק והוא ניסה לצאת מהסלאמפ בכוח אה לה קליי תומפסון, לא הפסיק להחטיא. פעם ראשונה מזה הרבה זמן שהביטחון שלו התערער, והשדר ההייטר ברקע אשכרה סופר לו החטאות "6 ברצף.. 7 ברצף.. 8 ברצף.." בסדר אחי הבאנו שהוא לא בכיוון לא צריך להדהד כל אחת.
נתפסנו לא מוכנים מכיוון שהעונה יוק תופס נפח גבוה של יוסג' ממה שהתרגלנו, ופתאום לא ידענו לתפקד ללא הצ'יט קוד של למסור לו מטווח ביניים ולצפות שיקלע בעיניים עצומות, נאלצנו to find offense ומשום מה לא הפעלנו מספיק את פורטר ג'וניור או את ג'מאל.
ניסו לבודד את מורי ורק לקראת הסוף זה הלך להם, השחקן הכי מפחיד אצלם הוא נורמן פאוול (+24), כמה אנחנו צריכים אחד כזה שסוחט עבירות חרטא בזמן שהלכנו לקו בחד ספרתי. פשוט קבוצת התקפה מצוינת שלא מסוגלת לסחוט שוטינג פאולס בשום צורה.
ג'וקר סיים עם טריפל דאב קלוש של 22-15-10, ולמרות ההחטאות הוא היה +1 בדקות שלו, לעומת -8 של דיג'יי (הכי גבוה מהספסל). שווה להוסיף שראס שיחק 16 דקות בלבד ופי ג'יי טאקר יצא הרוטציה לטובת הרוקי קובי בראון.
לוקה הגיע לטריפל דאבל כבר ברבע השני (סיים עם 40-11-10) ושם נגמר החלק הכביכול תחרותי של המשחק, לא מנע מדאלאס to run up the score כאילו מדובר במשחק טורניר ולהגיע עד ל50 הפרש מול ההגנה המתפוררת של יוטה. ללא מארקנן, הפלוס מינוס הכי מוצלח בחמישייה היה -35.
קסלר לא מצליח לשחזר את ההשפעה ההגנתית מאשתקד בשל פציעה כלשהי, וכקבוצה הם מתקשים לשחזר את הרית'ם ההתקפי שאפיין אותם, שילוב של העדרויות של מאקרנן ובעיקר הענקת המפתחות לרכז הרוקי (אחלה שחקן), מביא לתוצאות לכאן ולכאן. קבלו נתון מדהים לראייה - פעם שלישית בארבעת המשחקים האחרונים שהם לא חוצים 97 נקודות. בעונה הקודמת קרה 3 פעמים בסך הכל.
קאבס - אורלנדו
שיא קריירה של 42 לא הספיקו לבאנקרו מול מיצ'ל וקליבלנד. סאגס יצא לאחר 10 דקות וג'ונתן אייזיק לא שותף, אפשר לקו האחורי של קליבלנד להגיע ל-61 משותפות, בזמן שואגנר באוף נייט ובעצם אף שחקן חמישייה לא בא לעזרת חבר. הואגנר השני וקול אנתוני עשו את שלהם מספסל, אמנם הקאבס עשו נכון לתקוף אותם בדקות הסיום. אלן נקלע לבעיית עבירות, באופן מוזר עזר לקליבלנד לרווח ולתפוס פער משמעותי מחוץ לקשת, 14-34 לשלוש לעומת 2-23 בלבד של המג'יק.
אורלנדו כבר תקופה ללא וונדל קרטר והיציבות שלו חסרה להם.
ווריורס - פורטלנד
גולדן נראים עייפים מעצמם. הבלייזרס לא עשו משהו מיוחד, פשוט הפעילו קצת לחץ, תקפו את הלוחות, קיבלו את סיימונס בחזרה כך שהוא ושארפ הצליחו לקושש מספיק מצבי קליעה על מנת לעלות ליתרון דו ספרתי. וואלה רק ברבע השלישי הווריורס טרחו להעמיד פנים שאכפת להם, בsignature quarter הם התחילו קצת לרוץ בעיקר באמצעות המחליפים, קר הכניס את קומינגה למראית עין של אנגריות, וניכר היה שפורטלנד סופגת כי לא פתחה פער שיהדוף קאמבק מסוג זה, מה גם שבסגל חסר המאמץ ההגנתי המוקדם מילא אותם בעבירות וחירבש את הרוטציה.
אז גולדן יצאו עם ניצחון מדכא ולמרות שאני הייטר דגול שלהם, רוצה להתעכב על הרגע הבא
50 נקודות לאמביד מול הווזיארדס
קבוצה שהסנטר הראשון שלה הוא סנטר מחליף והמחליף שלו הוא דנילו גלינארי. ראיתי רק תקציר אז אין לי הרבה מה לספר, רק נגיד ש @fatnoam חשב שאמביד יסתפק ב-MVP אחד, המסר שלי הוא תמצאו מי שיאהב אתכם כמו שאמביד אוהב את העונה הרגילה. הוא הולך על תארים אישיים בכל הכוח.
בפן הניהולי הם צריכים לכוון למישהו כמו קייל קוזמה לפני שערך הטרייד שלו יעלה על הנכסים שלהם, לא חסר להם הרבה.
49 נקודות ושיא קריירה לדזמנוד ביין מול הפיסטונס
דטרויט נכנסו לרבע הרביעי ביתרון!! את זה שהפסידו את המשחק הפסידו ב14 הפרש שימו בצד רגע, המשחק הופסק לכבוד המאורע מכיוון שהקהל פרץ למגרש בצהלה, אגדות הפרנצ'ייז הגיעו לחלק סופגניות וטבעות בצל לשחקני הסגל. פספסו פה הזדמנות נדירה לגנוב ניצחון מול יריבה באזור החיוג שלהם.
הגריזליס במאזן 4-6 בעשרת האחרונים, משמע במגמת שיפור מפתיחת העונה.
קליפרס - דנבר
אחד המוזרים שהיו לנו. מורי חזר, רבע ראשון עילאי של 8 שלשות והנעת כדור (15 הפרש), הכל זרם. הרבע השני אותו דבר, רק הפוך. טיי לו הכניס את דניאל תייס ופנה להגנה אזורית, במטרה לייצר ריווח של 1-5 (באמצעות תייס) ולשבש את משחק הפיקאנדרול שלנו מנגד, ודווקא בערב קליעה נדיר זה עבד לו. התחלנו לקרטע ולאבד, ואז נורמן פאוול והחבורה פירקה אותנו במעבר.
הם חזרו לשחק כדורסל סוליסטי ומסורבל וברבע השלישי, רק ששם נחשפנו לערב קליעה מצחין של הג'וקר, הגרוע שלו בקריירה (9-32). טיי לו הכריח אותו לזרוק והוא ניסה לצאת מהסלאמפ בכוח אה לה קליי תומפסון, לא הפסיק להחטיא. פעם ראשונה מזה הרבה זמן שהביטחון שלו התערער, והשדר ההייטר ברקע אשכרה סופר לו החטאות "6 ברצף.. 7 ברצף.. 8 ברצף.." בסדר אחי הבאנו שהוא לא בכיוון לא צריך להדהד כל אחת.
נתפסנו לא מוכנים מכיוון שהעונה יוק תופס נפח גבוה של יוסג' ממה שהתרגלנו, ופתאום לא ידענו לתפקד ללא הצ'יט קוד של למסור לו מטווח ביניים ולצפות שיקלע בעיניים עצומות, נאלצנו to find offense ומשום מה לא הפעלנו מספיק את פורטר ג'וניור או את ג'מאל.
ניסו לבודד את מורי ורק לקראת הסוף זה הלך להם, השחקן הכי מפחיד אצלם הוא נורמן פאוול (+24), כמה אנחנו צריכים אחד כזה שסוחט עבירות חרטא בזמן שהלכנו לקו בחד ספרתי. פשוט קבוצת התקפה מצוינת שלא מסוגלת לסחוט שוטינג פאולס בשום צורה.
ג'וקר סיים עם טריפל דאב קלוש של 22-15-10, ולמרות ההחטאות הוא היה +1 בדקות שלו, לעומת -8 של דיג'יי (הכי גבוה מהספסל). שווה להוסיף שראס שיחק 16 דקות בלבד ופי ג'יי טאקר יצא הרוטציה לטובת הרוקי קובי בראון.