למה הוא בוכה? (long)

rivkaX4

New member
למה הוא בוכה? (long)

Nadavi and Tair are in the same gan-maon for a year now. AND for a year now, EVERY morning when we drive to the gan-he (Nadav) has this ``mantra`` -lo gan...lo nana (Dafna, the menahelet..) Tairi smiles when she sees the metaplot- Nadavi hangs on the gate and refuses to go inside. Maybe once, twice a MONTH he goes without a fuss. When I leave- he crys for 10 minutes. I know that he has a good time there (I asked other mothers who bring thier kids later to check on him...) and when I come to pick him up he wants to stay ``od tsat`` (od ktsat..) so why is this morning tears???? I talk to him, saying ``Ima is going to work, and you KNOW I`ll come and pick you up later``...I sometimes just LEAVE him crying and go (crying..), but it breaks my heart every morning to see him like that. advises? please?????? r/
 

rivkaX4

New member
sorry....I thought everyone knew...

Nadavi is 2.3yo. I had the same thing with Shachar when he was in ganim, and it stopped when we moved to the Golan and there was a bus to the gan (I wasnt` there to say good-bye so I guess it was easier?) r/
 

לאה_מ

New member
רבקה, לבי איתך

גם שירה נפרדה ממני מדי יום (יותר נכון לומר שאני נפרדתי ממנה, היא לא ממש הסכימה לזה) בבכי קורע לב, למרות שהיה ברור שהיא אוהבת את הגן ואת הגננת ושמאד טוב לה שם. אנחנו גילינו, בסופו של דבר, ביחד עם הגננת, טקס פרידה שמצא חן בעיני שירה (שיר מסויים, נשיקות ונפנוף לשלום מהחלון הגבוה). זה עבד, ותוך זמן (לא כל כך קצר), ניתן היה לוותר גם על הטקס הזה. אגב, יש כנראה ילדים שהפרידה פשוט קשה להם. לשירה היה קשה גם במעבר מגן פרטי לגן עירוני בגיל 4 במשך זמן לא קצר. אם את יודעת שטוב לו בגן, ואת שלמה עם זה שהוא הולך לגן ועם ההתאמה של הגן אליו, עשית כבר צעד מאד גדול בדרך הנכונה.
 

shira+

New member
לצערי אין לי חדשות מעודדות

אני מסכימה עם לאה שיש ילדים שחווית הפרידה הרבה יותר קשה להם. הבת שלי עושה לנו ``סצינות`` פרידה מהיום הראשון שהיא נכנסה לגן, בסביבות גיל שנתיים, ועד היום כאשר היא כבר סיימה גן חובה. אומנם היא כבר לא בוכה וצועקת (לא נעים מהחברים ;-) ....) אבל היא בהחלט נצמדת ורואים שממש קשה לה להפרד. כיוון שהיא כבר בגיל שאפשר לשוחח איתה שאלנו אותה למה היא עושה את זה והאם היא לא אוהבת את הגן או רוצה להשאר בבית. התשובה שלה היא תמיד שהיא רוצה להיות בגן אבל רוצה גם להיות אתנו. גם חוויות פרידה אחרות כמו להשאר עם ביביסיטר או להשאר בחוג קשות לה ברמה מסוימת. פעם, ברגעי יאוש, עוד חשבתי שהיא עושה מניפולציות ומנסה לסחוט מאתנו דברים. היום אני מבינה שפשוט קשה לה ומקבלת את זה. מה שהפך את ההתמודדות עם הבעיה לקצת יותר קלה
 
למעלה