לפרנס ילד שני:כמה/איזו עבודה הוספתן?? מתיש?..

[niritne]

נשמעת שקולה ובוגרת

אכן "התלבטות לא קלה כי יש לה השלכות לכל החיים".. אמאנחל כתבה יפה מתישהו שגם לחיות ברווחה זה חשוב וראוי להישקל. יכול להיות שבסוף בכלל אנהג כמוך, אני בודקת את הנושא. למשל האמנם יגדלו ההוצאות עם גדילתם? ולמה נראה לך שתיכף כבר אין לך כוח? גם אני חשה ירידה מצערת ביכולת הפיזית, אבל כוח לעשות חיים בטח יהיה לך גם בעתיד. איזה חיים את מתכוונת למשל? ו..אם אפשר אז...למה הפסיקה אימך לעזור כלכלית, ברגע הלידה?

 

[תותבננה 1]

קשה אבל מבחינתי שווה הכל!

אין יום שאני לא דואגת לעתיד, מה יהיה, איך אשלם ... א ב ל בגדול אני מסתדרת בלי עזרה כלכלית כי אין מאיפה ומתפללת שכך זה ימשך. הורי כן עוזרים פיזית והנסיכה מגיעה עליהם פעמים בשבוע מבית הספר והם תמיד שם כשצריך. אני עובדת במשרה מלאה, נמצאת עם הילדים אחר הצהריים, ברור לי שאין אופציה של יציאה לפנסיה.. חושבת על כל הוצאה, מלמדת את ילדי שכסף זה לא הכל ואפשר להנות מאוד גם מדברים אחרים. לא מתביישת לקבל בגדים ומשחקים וגם נותנת בשמחה. קשה כי אנחנו גרים באזור לא עשיר אבל בהחלט לא עני, אבל לראות את שניהם משחקים ביחד, דואגים זה לזו, רבים (זה קצת יותר מתיש) שווה את הכל. מתפללת רק לבריאות לכולנו. בהצלחה בכל אשר תחליטי.

 

[tutik1]

../images/Emo45.gif

 

[dafnapo]

../images/Emo45.gif

 

[nina L]

ומצטרפת, כמובן. שלא יהיה צל של ספק.

 

[וגם מנומסת]

מה זה "לא מתביישת"?

הבושה לא רלוונטית כאן בכלל. מבחינתי "קח-תן" זה חלק מאורח חיינו שמשלב גם פשטות מרצון (לא בכל הסעיפים אמנם, בכל זאת אנחנו במרכז ת"א ויושבים גם בבתי קפה...). שנים שלא קניתי רהיט לבית, למשל, וגם לא בגד לילד (חוץ מפיג'מות נגיד) וכולי. הכל בהחלפות, בארטר או סתם מסירה. ואני גם שמחה למסור הלאה חפצים שכבר לא משמשים אצלנו. גם בגדים עבורי אני קונה לעיתים מאוד רחוקות. ואני לא מרגישה שום תודעה של מחסור בתחום הזה

עברו הימים (ימי הרווקה הקרייריסטית) שהייתי נכנסת ל"רנואר" ויוצאת עם 500 שקל פחות.

 

[bhev8]

../images/Emo45.gif לגמרי

 

[niritne]

קח-תן זה פשוט מעולה

 

[gezers]

אני עדה שהמנומסת מוסרת... ../images/Emo140.gif

וגם אני כמעט לא קונה כלום, אלא בעיקר מוסרת/מקבלת למעט נעליים שנראה לי לא בריא לרגל/יציבה.. ולמי שמעוניינת יש אצלנו בישוב קח-תן פעיל מאד, של בגדים לכל הגילאים, משחקים וכל מיני.. הרב במצב סביר עד טוב מאד. וכדאי להזדרז כי כבר עלו שמועות שהולכים להפוך את זה לחנות יד-שניה... אבל אפילו אז לדעתי זה יהיה במחירי עלות המתפעלים ולא יותר.

 

[פרח333]

כנ"ל + גם נעליים

רוב הנעליים שאני מקבלת היו "נעליים שניות", כאלו שלא הלכו איתם הרבה. נראה לי שהנושא של "לא בריא להעביר נעליים" זה משהו ארכאי, מהימים שבאמת היה זוג נעליים אחד לכל ילד שהיו מתבלות ו"מקבלות את צורת הרגל". היום לא ראיתי הרבה נעליים שמשנות את צורתן. עד היום, גיל 4, קניתי לנסיך נעליים רק פעם אחת וגם זה כי לא זכרתי שיש לנו נעליים למידה הזו, ואחרי כמה זמן הוא גילה את הנעליים האחרות ומעדיף אותן (ועוד זוג "חגיגי" כי לפני פסח האחרון הלכנו עם חברה שלו לקנות לה, והיה מבצע של שניים בהנחה),.

 

[יובלית37]

../images/Emo127.gif וגם:

ילד שני אמנם מעמיס בטירוף על המערכת - גם כלכלית, גם פיזית וגם נפשית, (במיוחד כשמתחיל להגיד "לא!" וכשהראשון טוען שאת כבר לא אוהבת אותו ואת אוהבת הקטן יותר (

), אבל אחרי בערך 4 שנים, לי בכל אופן התחיל להיות יותר קל כלכלית. אסביר: מהתחלה קיבלתי עזרה מאימי, בילד הראשון חשבתי שקשה לי כלכלית, אבל בדיעבד, עם השני, התברר לי שטעיתי, כי הילד השני זה לא רק הוצאות כספיות, אלא במקביל הייתי גם מותשת, חסרת אנרגיות ומצויה בעומס נפשי עקב הצורך להתחלק לשתיים. העזרה באה גם מצד אימי, בעיקר בשנתיים הראשונות בהן נאלצתי להפחית את עומס העבודה בגלל שפשוט לא יכולתי גם לעבוד המון וגם להיות עם שניהם, אבל גם למדתי הרבה דברים מועילים והשרדותיים: למדתי לגלגל חובות, מיחזרתי בהצלחה משכנתא למדתי לעבוד גמיש (הפכתי עצמאית ויש לי משרד עם שותף כבר 3 שנים) אבל לתת הרבה שעות כשצריך גם בערב (אין לי בעיה לעבוד מהבית בסוג עבודתי, כל מה שאני צריכה זה מחשב), ראיתי שההוצאות על הילדים קטנות משמעותית עם הכניסה למערכת חינוך ממלכתית וכמובן, בניגוד מוחלט לחיי הרווקות הבזבזניים, היום אם אני קונה לילדים (על עצמי לא מוציאה שקל) אז יד שניה או מציאונים, לדאבוני עוד לא יוצאת לחופשים - גם בגלל כסף וגם בגלל כוח (שניהם חסרים). מה שאני רוצה להגיד, זה שמן הסתם תחווי נפילה כלכלית עם פרוץ הילד השני, אבל אם באמת תצליחי לחסוך קצת לפני שהוא יוולד ואם תתנהלי נכון כלכליתבשנים הקשות ותגלגלי את החובות בערך 4 שנים, בסוף המצב הכלכלי ישתפר ויהיה לך יותר זמן ויותר אנרגיה לעבוד ולשפר הכנסה. בהצלחה מותק,

 

[niritne]

טוב לשמוע שהוקל

אחרי 4 שנים. מעודד. נהדר בעיניי גם להפוך לעצמאית! אז לחסוך לפני, את אומרת.. או קיי. למה התכוונת ב"לגלגל" חוב? (מה זה למחזר משכנתא?...). איך זה שירדו הוצאות עם כניסת כל ילד לחינוך ממלכתי? והאם ממלכתי הכוונה גן עירוני?

 

[bhev8]

וואו ,גורם לחשוב....

אני בת 36 וחשבתי שבגיל 38 אצא לקראת ילד שני. מה שמפחיד אותי זה בעיקר הפן הכלכלי כיוון שאינני מקבלת עזרה כלכלית ממשפחתי. אמא שלי מטורפת עליו בלי הכרה ושומרת עליו די הרבה שזו בעצם גם עזרה ענקית... אחותי המקסימה עזרה לי החודש ולא היתה מוכנה שאחזיר לה בשום אופן. (התרגשתי עד דמעות...מעולם לא בקשתי ממנה לפני והיא היתה פשוט נפלאה וזה לא שיש לה... גם חברים עזרו ועוזרים כשצריך, גם לא פשוט...אני עצמאית מגיל צעיר ולא אוהבת "להזדקק") כיוון שבחגים אני לא מקבלת כסף.... מה שאני עובדת- זה מה שנכנס. לצערי גם אין לי כרגע שום חסכונות. נושא ארוך וכאוב...גם את זה אני מניחה ש"אתקן" בבוא הזמן. אני מנסה למצא משהו יותר קבוע שיהיה בנוסף ... מעבר לעבודה שכבר יש. אני עובדת המון שעות (אחר הצהריים ועכשיו גם בוקר (חזרות)) משקיעה ונותנת את נשמתי ,גם בימי שישי ושבת עכשיו (לוקחת אותו איתי, מתים עליו שם) וכרגע זה עדיין לא מספיק.... אני צריכה לשלש את העבודה כדי להצליח להחזיק עוד ילד... הגעתי גם למסקנה ששנה הבאה אני אשלח אותו לגן של ויצו (שמומלץ) לא פשוט לי עם זה אבל כך אפנה גם את הבוקר לעבודה. אני אוהבת לעבוד ואוהבת את עבודתי וזה גם מאוורר ומספק. אין בי טיפת מרירות בנושא זה ואני משוכנעת שאני גם מעבירה לקטני אנרגיות טובות ורגועות. עם הכל אני עדיין מניקה בחדווה ולא מוותרת על זמן איכות איתו. מעבר לעניין הכספי הדבר השני שאני חושבת עליו הוא העייפות. אני עכשיו מאוד עייפה. עם שני ילדים זה גם כפול לא? מלחיץ ובכל זאת.... אני יודעת שאעשה הכל כדי להגיע ליכולת הזאת. האושר שיש עכשיו הוא כל כך גדול, כל כך בא לי לעשות לו אחות או אח... אם הייתי יכולה עכשיו הייתי עושה. בחיי.

המון בהצלחה נירית. יש לי הרגשה שאת עושה צעד שיהיה לך טוב איתו ושהכל יסתדר.

 

[niritne]

תודה

תודה על העידוד, מקווה שאכן שתמצאי את ההכנסה הקבועה הנוספת, שתפרנס אותך יפה. אם אפשר לשאול -באיזה תחום את עוסקת? כי כתבת משהו על "חזרות".

 

[bhev8]

בתחום שלך יקירתי.... תיאטרון...../images/Emo13.gif

 

[niritne]

עייפותך:

קחי בחשבון שעייפותך תפחת מאד אם "תשחררי" אותו אל ויצ"ו. כי יישארו לך שעות פנויות לעצמך, לפחות קצת.

 

[אמבי]

היי נירית,

כרגיל, שרשורייך מגייסים שלל תגובות ומעניינים עד מאוד, ועל כך תודתי. זה אולי גם אומר משהו על היכולת שלך לגייס את הסביבה - מה שעשוי לעזור מאוד גם עם הילד/ה השני/ה. דבר אחד מפריע לי והוא הידיעה שלך שההורים מממנים את הוצאות בתך הראשונה, בעוד שההוצאות לילד/ה שני/ה ימומנו רק בחלקן. אני חושבת שהחשיבה על הענין צריכה לקבל איזשהי הגדרה מחודשת. כוונתי היא שאולי החשיבה תהיה משהו כמו: "העזרה מההורים מסתכמת בכך וכך, שתורמים לגידול שני ילדיי", או "ההורים "ממנים 3/4 מההוצאות של כל אחד מהילדים". אחרת את עלולה לראות בילד השני נטל כלכלי, בעוד שבילדה הראשונה כלל לא - מה שעלול להשפיע עלייך רגשית ועל יחסך כלפי כל אחד מהילדים. והרי הנטל הכלכלי הוא בגלל היותם שניים, ואינו אשמתו של הילד השני.

 

[bhev8]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

מאוד מסכימה וגם... מתגעגעת!!!!!!

 

[niritne]

מ-ד-ה-י-מ-ה כרגיל!! תודה על האבחנות וההמלצות

 

[מירלה37]

לא הצטרפתי עד עכשיו כי אין לי כוונה לעוד ילד

אבל מסכימה מאד עם אמבי