לפרנס ילד שני:כמה/איזו עבודה הוספתן?? מתיש?..

[niritne]

זה שוטף כמו גל עדין את החוף..

עד שפתאום הרגליים נרטבות ממים קרים ואת מוצאת עצמך באסותא השלום ודומיו.. מירל'ה חכי חכי!

 

[Koru]

אלא אם כסלע איתן מול הגלים ../images/Emo13.gif

 

[niritne]

טוב את גם גבוהה

 

[jons16]

../images/Emo45.gif

 

[תלתולית1]

תפיסת העולם שלי בנושא...

אני כרגע בתהליך להבאת ילד שני (בכוונה לא משתמשת במילה ניסיונות....

). אני לבד לגמרי בעניין. ההורים שלי נפטרו כבר לפני מספר שנים, האחים והאחיות שלי כבר לא עוזרים למעט טלפונים מידי פעם (איפלו לא כולם, קומץ...) ואני לא מדברת על עזרה כספית, אלא אפילו לפעמים תמיכה מוראלית, בייביסיטר וכדומה. בהתחלה, כשהילד רק נולד חלק מהאחיות שלי עזרו מעט יותר והתקשרו יותר. עזרה כספית לא קיבלתי מאף אחד מהם. עם הזמן זה הולך ופוחת לרמה של כמעט טלפון אחד בשבוע או שבועיים. מאז שאני ילדה (כן ילדה. בערך מגיל 14), אני מפרנסת את עצמי ומממנת את עצמי (להורים שלי לא היה אפילו את זה ועבדתי שנים בנקיונות, חלוקת עיתונים ומה לא), על מנת "לשרוד"וגם על מנת להתקדם בחיים (לימודים באוניברסיטה וכו'). הרבה שנים קראתי לעצמי "שורדת". כי ככה באמת נראו החיים שלי (היום אני מבינה שבעיקר בתפיסת העולם שלי, פחות במציאות) וזה היה אני מול העולם. לשמחתי אני בתהליך של שינוי תפיסה של לחיות ולהינות מהחיים ולא רק לשרוד... במשך שנים הייתי בחובות של בשקט קרוב ל- 200 אלף ש"ח וכל הזמן גלגלתי את עצמי מחודש לחודש. עד שהחלטתי שלא עוד. בעיקר כשהבנתי שאני הולכת להיות אימא. היום יש לי דירה שאני משכירה אותה (כנגד משכנתא), מאזנת לאט לאט את חשבון הבנק שלי ועם ההוצאות על הילד שיש לי, אני חייבת היום פחות מ- 60 אלף ש"ח (לא כולל המשכנתא) שהולך ויורד עם הזמן ומסתדרת עם משכורת ממוצעת פלוס (לפני שלושה חודשים ויתרתי על משכורת נטו שגבוהה יותר ב- 1,500 ש"ח נטו, כדי לחזור לעבודה הקודמת שלי מכל מיני סיבות ובכל זאת החלטתי ששווה לי לוותר על הכסף הזה בשביל השקט הנפשי שלי...). עם כל זה, אני לא מוותרת על ילד שני. אני מתה מפחד! אני יודעת שיהיה לי קשה ואני אצטרך להתמודד עם עומס פיזי, רגשי ובטח כלכלי שיבוא עם הילד השני. אין לי ספק שזה לא יהיה קל ואני לא משלה את עצמי אפילו לרגע. יחד עם זאת, אני חושבת שבטווח הארוך יכול להיות שגם בטווח הקצר, הפירות של ילד שני שווים את המאמץ. גם עבורי וגם עבור הילד שלי שאני פשוט לא רוצה שיגדל כילד יחיד. רוצה שיהיה לו אח/אחות שילוו אותו בהמשך חייו, כאח/כחבר גם אחרי שאני כבר לא אהיה פה (וגם לזה בצד הכלכלי דאגתי - ביטוח חיים. טפו טפו, חמסה חמסה שלא יקרה כלום! אמן! עדיין מתקשה רגשית לכתוב צוואה). חושבת שגם עבורי, כאימא, לא טוב לי שיהיה לי רק ילד אחד, מכל מיני סיבות... כך שאת כל הדאגות אני משאירה כרגע בצד. מה שנקרא: "דיה לצרה בשעתה". אחותי כל הזמן אומרת שכל ילד מביא את הברכה שלו (היא בטח יודעת, היא גידלה 7 ילדים מכמעט כלום... היום היא כבר סבתא ליותר מ-40 נכדים ומאושרת). אני חושבת שזה נכון. גם אם הברכה היא לא עלייה של 2,000 ש"ח נטו במשכורת כשהוא נולד...

דבר אחרון: אני רואה שאת כותבת על זה מידי פעם ורואים שאת מתלבטת כבר די הרבה זמן. אני לא יודעת כמה בקלות לקח לך להיכנס עם הילדה הנוכחית ואם אני לא טועה, שתינו בנות אותו גיל בערך, אבל משתפת משלי: אני נכנסתי מאוד בקלות להריון עם הבן שלי, הריון ספונטני לחלוטין. חצי שנה אחרי שהוא נולד, התחלתי לנסות שוב וזה לא ממש הולך בקלות... היום אני כבר בטיפולי IVF. כך שעצתי לך שאם את בכיוון של ילד נוסף, אל תמשכי את ההתלבטויות עוד הרבה זמן. בגיל שלנו, כל חודש הוא בעל משמעות להצלחה או לאי ההצלחה של הניסיונות להרות... בהצלחה בכל החלטה שתבחרי!

 

[אמבי]

באמת כדאי להתאפס מדי פעם...

המשפט האחרון שלך, תלתולית, חשוב בעיניי. ובאמת בעיקר כשהכניסה להריון הראשון הייתה קלה. זה מביא (לפחות אצלי) לאיזשהי שאננות, שלא לאמר יוהרה.... אפשר לשאול באיזה גיל היית בהריון הראשון ובת כמה את כעת? שיהיה בהצלחה! הדרך שאת מתארת מעוררת אצלי הערכה עצומה!

 

[תלתולית1]

הריון ראשון

התחלתי בגיל 39.5 את הנסיונות לילד שני התחלתי קצת לפני גיל 41. כבר חצי שנה בתהליך...

תודה. מקווה שהטיפול האחרון הצליח....

 

[niritne]

חתולת רחוב אמיתית ואימתנית!

את נשמעת שורדת אמיתית. איזה כוחות. כל הכבוד גם ספציפית על צימצום המינוס, קשה לביצוע גם עקב הריבית. נשמע כואב להעביר את החיים בתחושה של אני נגד העולם, מאחלת שזה אכן מתחלף. צר לי לשמוע גם על יתמותך כיום, ושגם כשיש אחים- אין הבטחה לקשר משמעותי. גם אח שלי הוא..תמיד בחו"ל. מקווה שילדיי יהיו שונים בכך. הצורך למהר: אכן.. אז סיימתי כל הבדיקות. מקווה. היום עשיתי גם צילום רחם ליתר בטחון, אתמול הייתי אצל רופא אחר, שיתחיל עם הורמונים על הנסיון הראשון, ו...הזרעה ראשונה בעוד חודש. מתפללת שיצליח תוך פעמיים, כי רק 2 מנות של התורם "שלי". תודה לך, והיקלטות קרובה!

 

[תלתולית1]

חתולת רחוב ../images/Emo13.gif? הלוואי. אולי הייתי מצליחה

יותר בחיים אם הייתי יודעת לשרוט...

פשוט אילוצים של המציאות. שיתפתי אותך משלי על מנת לתת לך תמונה קצת "קשה" יותר כלכלית מהתמונה שאת מתארת על עצמך ובכל זאת, הרצון לילד שני גבר על הכל, גם על הפחדים הכלכליים. בכל מקרה, כל אחת שונה מהשנייה בדרך ההתמודדות שלה והשקפת העולם שלה על איך היא רואה את הדרך וכל החלטה/בחירה שמתאימה לאחת לא תמיד מתאימה לאחרת... מאוד שמחה לשמוע שכבר התחלת בתהליך. מקווה שיצליח לך ממש בקרוב.

 

[puja1]

כמה טוב היה לי לקרוא אותך

אני קוראת בעניין רב את השרשור הזה שפתחה נירית הקטן שלי אמנם רק בן חצי שנה ועוד מוקדם לי לחשוב על הריון נוסף אבל יש בי רצון עז לעשות לו אח או אחות (רצון שעדיין לא עמד במבחני ההיגיון), ולא מעט מאלה ששמעו על כך, מרימים גבה וההודעה הזו שלך כל כך מרגישה לי נכון, מהדהדת בי הרבה כוחות, תודה תלתולית שבמילותייך ובתיאור החיים שלך והעוצמות שלך הזכרת לי את אלה שלי, תודה גדולה והרבה <אייקון של הערכה> לדרכך

 

[תלתולית1]

../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif

 

[תלתולית1]

וכדי להמחיש למה ילד שני... הנה הראשון ../images/Emo99.gif

 

[puja1]

איזה ממוש, ילדון משגע ../images/Emo99.gif ../images/Emo99.gif

 

[אמבי]

טוב, עכשיו הכל ברור ../images/Emo13.gif

שיהיה בהצלחה בהקדם!

 

[עוף טימית]

טוב, אז קבלי התייחסות גם ממני

למרות שכמו שראית (ותודה רבה על ההתייחסות שלך, מאוד נגע לליבי), אני עדיין לא אמא לשניים (ולא לשלושה...). אבל, מבינה את המחשבות הללו שאת מעלה. חייבת להגיד שאני מאוד מעריכה את הכנות שלך ואת הדרך שלך לגייס. יש לך קסם אישי ייחודי. נשמע שתצטרכי להתפשר מבחינת עבודות וסוג עזרה, אין ברירה. השאלה אם תגיעי למצב שאת מגדירה "עבדות". אולי כדאי שתבדקי על מה את מוכנה לוותר ומה הקווים האדומים. אולי תשתמשי ביכולת שלך לגייס אנשים למצוא עזרה נוספת חוץ מההורים. אולי מבחינה כלכלית אפשר להערך לכך מראש, לחסוך, לתמחר אחרת, לפרסם ועוד... אולי תעשי מבצע ימי הולדת ליחידניות... מבחינתי, אני שונה ממך כיוון שמבחינה כלכלית איני מסתייעת באף אחד. מבחינות אחרות, יש לי עזרה מאמא. מלבד זה, הייתי מוכנה לדון עצמי ל"עבדות" ועוד כל מיני דברים בטרוף הזה של הריון תאומים ז"ל. אבל..תזכרי שככל שהם גדלים אפשר להערך אחרת, מבחינת גנים, עבודה, בייביסיטר ועוד. בקיצור, אני עדיין מאמינה שאפשר להסתדר כשבאמת רוצים עוד ילד. אגב, אין שום רע בלאהוב את החיים הטובים. חוץ מזה שזה קצת מעורר קנאה

 

[niritne]

לעוף טימית המקסימה

תודה על המחמאות, השיתוף וההתיחסות. קטע שכתבת(ן) שאני יודעת לגייס עזרה. זה מחמיא ותכונה מועילה, אם כי ממש לא כולל עזרה מחברים. אני לא עד כדי כך. כנראה שאכן ניתן להסתדר, עובדה שהשנה עבדתי רבע או חמישית פחות מתמיד, ולא נכנסתי למינוס. אז יאללה- להוסיף 2 וחצי בקרים עמוסים - זה בסה"כ אפשרי אכן. אני מחשבת ומחשבת...אולי זה בכלל לא כזה "עבדות". "הריון תאומים ז"ל" - איזה ביטוי קשה. אבל אני יכולה לראותך כבר עם תינוקי חדש, שמחה בו.. זוכרת אותם, אך התינוק הנוסף ממלא אותך. ואולי בכלל יהיו אלה...עוד תאומים?!