לשוקי, שאלה אישית עם היבט כולל

לשוקי, שאלה אישית עם היבט כולל

כידוע, החרדה הקשה ביותר למגמגם המסתיר זאת,או לחילופין באירוע שבו נמצאים אנשים שאינם מודעים לגימגומנו,הוא פתיחת הפה,המשפט הראשון, החשש כיצד יתבוננו בנו? ברחמים? בליגלוג? לאחר שעברנו שלב זה ובהנחה שלא קיבלנו התקף לב, אנו מרגישים הקלה! יודעים שאנו מגמגמים, אין לנו מה להסתיר! כעת נשאף להוכיח כי הגימגום קל! אם בכלל! נשתדל להוכיח כי אנו חכמים. שאלתי לשוקי היא כי הוא מגמגם שעבר את שלב הפחד,שלב השיתוק! לכאורה אינו פוחד מהיתקעות,מאחר וכולם יודעים ואין מה להסתיר, גם הפחד לא קיים. שוקי, האם אתה חש בחרדה, מועקה, פחד, לפני התחלת דיבור בפני אנשים לא מוכרים? האם אתה חש הקלה לטחר שהוצאת מספר מישפטים וגילית כי כדור הארץ לא בוקע? שאלתי דווקא לשוקי מאחר והוא נראה בשלב המתקדם ביותר של חיים בשלום עם הגימגום.
 

shuky63

New member
תודה על המחמאה אבל אני רחוק

מלהיות שלם עם הגימגום שלי.כן,אני מפחד לפני כל פעם שאני צריך לדבר בפני קהל לא מוכר.בדרך כלל המישפט או שניים הראשונים יקבעו את ההמשך אם אומר אותם שוטף יחסית השטף בדרך כלל ילך ויגבר ואם אתקע בהם קשות העסק אבוד. מה שכן יש מצב אחד שתמיד משפר לי את השטף.אם אני מתחיל לדבר אם אדם זר לי ,נתקע ואז הוא שואל אותי על הגימגום,אנחנו מחליפים כמה מישפטים על הגימגום שלי ואז חוזרים לנושא המקורי,אני תמיד אדבר בשטף כמעט מלא או מלא. לכן אני אומר שאני רחוק מהקבלה המושלמת כי מי שמקבל את עצמו כמגמגם מתחיל כל שיחה עם אדם או קהל חדש בציון העובדה שהוא מגמגם.
 

paraglider

New member
אמנם לא שוקי אבל בכל זאת

אני לא נחשב למגמגם כבד - נהפוכו. כאשר אני חש באי נוחות או בחוסר בטחון כלפי האדם העומד מולי - אכן המשפט או המילה הראשונה מהווה את האיום הכבד ביותר. אך אחרי הנשימה , השאיפה והוצאת המילה הראשונה אני בהחלט חש בהקלה. אני כבר למדתי היטב על בשרי כיצד להסוות את ההתלבטות הראשונית בהוצאת ההברה אך זו תמיד מלחמה חדשה. אך אין ספק כי לאחר מכן ההקלה עושה רק טוב. בהצלחה.
 
למעלה