מאסתי בחיים.

fire storm

New member
מאסתי בחיים.

שלום, שמי הוא רועי אחירון, אני בעוד פחות מחודש אחגוג יום הולדת 16, ואני מרגיש כמו חרא(איט סאונדז בטר אינ אינגליש מייט). כשבוע לפני סוף כיתה ח' עשיתי בדיקת טובה, במכון קטן באור-יהודה. בחציה הראשון של הבדיקה, רימיתי. אומנם לא באתי עם "שליפים"(והאמתי, מעולם לא רימיתי בבחינה) לבדיקה מעשית(ישנם מקרים אחדים בלבד שאפשר לרמות איכשהו בבחינה מעשית), אך אני מרוב הייאוש, מנסיוני המר במערכת החינוך(תמיד הייתי גרוע בלימודים ותותח במבחנים, הייתה לי התעניינות מוגברת במדעים ובכלל הייתי תלמיד לא רגיל), רציתי למצוא אשם בבעיותיי, אז ניסיתי להוציא תוצאה גרועה בכוונה תחילה. אם זה מפתיע אתכם, תכינו את עצמכם, כי בחציה השני של הבדיקה, כשאני תחת השפעה של ריטלין(או כל מאיץ עצבי שתרצו) שיפרתי את התוצאה רבות, אך עדיין הייתי בסטייה(שלילית כמובן). מאז אותו יום בלתי נשכח(שלמעשה היה יום די זוועתי, כי לא טרחו ליידע אותי שהריטלין מצמיא וגורם לשלל תופעות לוואי לא נעימות) אני השתנתי "מכף רגל ועד ראש". אבל אני אחזור קצת אחורה, ארבע שנים אחורה ליתר דיוק. כתה ד', אמי מספרת לי שעליי ללכת לבדיקה אצל הגברת גולדשמיט הנחמדה. אני הלכתי לבדיקת לקויות למידה אצל רחל גולדשמיט, שבזמנו החליטה שאני סתם עצלן. אחרי 4 שנים במערכת החינוך בארץ, שבהן ספגתי את כל החרא שיש, המבחן היחידי שהצלחתי בו, הוא האחד שמוכיח שאני טיפש(לקוח מ"כן מותק"). וככה עברתי עוד ארבע שנים, שבהן סבלתי פי כמה וכמה יותר מלפני הבדיקת לקויות למידה, כיוון שלהוריי הייתה לגיטימציה להאשים אותי שאני עצלן. בכיתה ח', בעקבות המלצה מחברה, אמי שלחה אותי לבדיקת טובה והשאר כבר ידוע לכם. בעקבות תוצאות בדיקת הטובה, קרו שני דברים שראוי שאני אציין: ההורים שלי הרגישו רע מאוד(מצפונם הציק להם בגלל איך שהם התייחסו עליי בארבעה שנים האחרונות) הלכתי לבדיקה מורחבת ללקויות למידה שונות. בגלל שעדיין לא טרחו ליידע אותי בכלום, גם במבחנים שבאו אחר כך רימיתי(ניסיתי להיות כמה שפחות חכם, התעכבתי בכוונה מלענות על שאלות שאני יודע את תשובתן ובקצרה- דפקתי את עצמי) כיוון שתחת השפעת הריטלין הייתי בשיא הריכוז, הייתי חד, מהיר, ניתן לומר שהייתי אדם אחר, וחששתי שאם הבחינות האלו יראו שאני חכם מידי, לא ייתנו לי ריטלין, ואני אחזור להיות מה שהייתי פעם. בין השאר עשו לי בדיקת אינטליגנציה(IQ )שבה קיבלתי תוצאה גבוהה מהממוצע, ממש כמה נקודות מתחת לגבול המחוננות. אני מחשיב את עצמי כמחונן, כי הניסיון לרמות בבחינות בטוח הוריד לי כמות נכבדה של נקודות, וגם עדיין לא הייתי בעל כישורי למידה טובים(המינון של הריטלין שקיבלתי היה גבוה מידי, לא שתיתי מספיק, וזכור לי במיוחד שכאב לי הראש בכל הזמן שהייתי שם(הבחינה לקחה שלושה ימים). היום, אני בכתה י', ואני מואס מהחיים שלי. במשך 8 שנות לימוד לא מיציתי את עצמי, הוערכתי לא כראוי, וה"מערכת" לא ניסתה להקל עליי. אני כל יום בא לתיכון ועוזב אותו במרירות עצומה, כשכל מה שאני מסוגל לחשוב עליו בדקות המתות כשאני עדיין לא מרוכז מהריטלין, זה למה אני לא בכיתה מדעית, למה מתייחסים אליי כמוגבל, למה אני תמיד מרגיש שכובלים אותי למקום ולא נותנים לי ללמוד בקצב המתאים לי(יותר מהר מהשאר כמובן) ולמה, למה אני תמיד מרגיש שאני לא ממצה את מלוא יכולתי? חשבתי על לעבוד לבית של תמר, אבל אני בנאדם מאוד ביתי, וגם אני בטוח שהבית של תמר זה איזה בית ספר למוגבלים שכלית(למרות שאני יודע שהוא לא כזה), אבל בסופו של דבר, אני לא אעבור לשם. באתי לפורום הזה כדי שתעזרו לי למצוא משמעות לחיים שלי, ואולי תפנו אותי למקום שבו ייקלטו אותי, בלי קשר לציוניי, בלי קשר להישגי עברי, שבו ייתבוננו עליי ויחשבו: "הנה ילד מחונן עם יכולת שכלית גבוהה מהממוצע, הוא צריך להיות משובץ למקום שיעזור לו למצות את עצמו". עזרו לי, כי אני כבר נואשתי מלהיתקל באוזניים ערלות, בבירוקרטיה נוקשה ואכזרית, והכי נואשתי, מזה שאני כל יום שוקע בעצמי ומתייסר מהמחשבה שהכל יכול להיות שונה, שאני יכול להיות תלמיד מצטיין ושאני יכול להיות מוערך כראוי.
 

007bg

New member
יאללה, בטוח שלאבא יש סכין גילוח!

ובטוח שיש מזלג וברזל, ושקע דיי וודאי שיש, שהרי כתבת.... עזוב אותך שטויות, יותר מבאעס למות.
 

fire storm

New member
אולי אני טיפש, אבל אני לא מטומטם!

*KIDDING* ההודעה יצאה יותר מידי דכאונית. אני סך הכל ניסיתי להעביר את המסר במאסתי מדרך החיים שלי, זה יצא לי אשכרה כמו מכתב התאבדות >_>"" קיצר, יש לכם שמות של מסגרות כמו שביקשתי?
 

neko

New member
אולי מסגרת היא לא מה שאתה צריך.

צעירים נוטים לתת משקל הרבה יותר מדי גדול למע' החינוך, שהיא כידוע "לא משהו" בלשון המעטה. אולי מה שאתה צריך זה לתת את המקס' בלימודים המשעממים בתיכון, ותוך כדי כך לפתוח אופקים: לקרוא, ללמוד באו"פ, וכו'. אם אתה באמת רוצה להחליף מסגרת, אתה יכול לנסות בגרות בתיכון אקסטרני, שם תוכל להתקדם במהירות שתרצה - זה גם הרבה יותר דומה ללימודים גבוהים. אבל יש לזה כמובן הרבה חסרונות, בעיקר החברתיים.
 

fire storm

New member
זה מה יש.

מערכת חינוך של ארץ ישראל זה קקה.(השגיאות התחביריות מכוונות). אבל אין משהו אחר. איזה קורס ייקבל מישהו כמוני, שכל מה שיש לו זה אבחון שמעיד על היכולות שלו, להשתתף בו? אתה לא יכול לתאר לעצמך את התסכול שמצטבר בתוכי, לדוגמא, היום, במסגרת שיעור הפיזיקה(אני הייתי באומנות כי חשבתי שאני ממש טוב בזה, אבל היכולות שלי התבטאו בעיקר בשיעורים הומניים כדוגמת היסטוריה, שבו הייתי מצייר למחברת שלי שער מדהים עם אירועים היסטוריים שבונים יחדיו את המילה HISTORY) הסבירו לנו על מד המרחק(מתקן פרימטיבי שפועל על מד זווית, מראה שקופה למחצה, ועוד מראה) ואני הבנתי את העיקרון תוך...... אני ידעתי איך זה פועל עוד לפני שהסבירו לנו על מה נלמד. תחשוב על זה ככה: אני אלברט איינשטיין ושיבצו אותי ליחידת מתמטיקה אחת. הקטע העצוב באמת, זה שאני מזדהה עם כל האפיונים של המחוננים, אבל אף אחד לא מבין אותי והחלק הכי נורא- אני נורא מתקשה להתבטא בעל פה(כן כן, אני היצור הראשון שמת על שאלות פתוחות) ולעומת זאת, בכתב המילים זורמות לי מקצות האצבעות. אבל.... אף אחד לא שם עליי קצוץ.
 

fire storm

New member
שכחתי להוסיף.

מה זה או"פ? וגם לא אכפת לי ללכת לאקסטרני, אבל לפי מה שהבנתי יש איזו בעייה בללמוד מקצועות מדעיים באקסטרני, ובנוסף, אין לי כסף ללכת לאקסטרני. זה פשוט מרגיז. כל פעם שאני חושב על היחס שאני מקבל מהתיכון שלי אני שוקע בחלום שבו אני משחזר את סצינת הטבח של ליאונרדו דיקאפריו מיומן נעורים, רק שאני הורג כל מיני אנשי חינוך(לימור לבנת למשל). *חשוב לציין שאני לא חשבתי על העניין ברצינות מעולם*.
 

Britush

New member
מגיל 14, נדמה לי.

וקרא כאן לעוד מידע. אתה מוזמן גם לשאול כל מה שתרצה בפורום האו"פ בתפוז
 

fire storm

New member
כתוב שמה שצריכים להצטיין בלימודים

=\ זאתי בדיוק הבעייה. אני לא תלמיד מצטיין. ואני לא מצליח בגלל השתעממות מתוכנית הלימודים.
 

Britush

New member
זה לא באמת ככה, אאל"ט...

אני רואה שכתבת גם בפורום האו"פ, אז תכף נועה לביא תגיב שם ותסביר איך לא צריך להצטיין בביה"ס כדי להתקבל
 

fire storm

New member
הבעייה היותר גדולה היא...

חסר לי כיוון, אני רוצה לעשות הכל, ללמוד ביוטכנולוגיה, פיזיקה, רובוטיקה, אווירונאוטיקה, ספרות, היסטוריה, הנדסת רכב ואני פשוט לא יודע על מה אני רוצה ללכת!
 

Britush

New member
זה גם יתרון באוניברסיטה הפתוחה

אתה לא חייב לבחור מסלול מראש, אלא תוכל לקחת קורסים מתחומים שונים בכל נושא שמעניין אותך, עד ש - אם - תמצא תחום בו תרצה לסיים את התואר.
 

neko

New member
זה לא מה יש.

גם MELODICTRUTH מושך אותך לאותו כיוון - הישועה לא תגיע ממע' החינוך. מע' החינוך נועדה לבינוניים והיא מושכת לבינוניות. כבר העיד אדם ידוע (לא זוכר את שמו) שחינוך משמעו אובדן המיוחדים לטובת הכלל. אני הייתי תלמיד גרוע ביסודי, תלמיד זוועתי בחטיבה, ותלמיד בינוני בתיכון - רק כשסיימתי את השטויות של התיכון גיליתי את העולם האמיתי. אני מציע לך לגלות אותו כבר עכשיו, במקביל. לגבי או"פ - אם אתה לא בטוח מה אתה רוצה ללמוד, אבל בטוח שזה יהיה משהו ריאלי, אני ממליץ על קורסים במתמטיקה - הרמה בפתוחה נחשבת גבוהה, וכמעט כל מקום יכיר לך בקורסים האלה אח"כ (אם הציונים יהיו טובים). הם גם בסיס טוב להמון תחומים, והם קשים ומאתגרים. אם תעשה אחד בכל סמסטר (כולל קיץ) תוכל לסגור רבע-שליש תואר עד הצבא.
 

fire storm

New member
O_O

פאקק.... אני כל הזמן חשבתי שמערכת החינוך בארץ מזינה מעגל של בינוניות.... חשבתי שאני היחידי שחושב כך. אתם ממש עזרתם לי. אני ממש אסיר תודה. תודה רבה.
 

MelodicTruth

New member
קודם כל,

אתה חייב לשים קץ ליחס התלותי כלפי מערכת החינוך. אם התיכון מגביל אותך, אין סיבה שלא תתפתח בכיוונים המועדפים עליך, במקביל למה שאתה עושה בתיכון. בשנים האחרונות של התיכון קראתי כמעט כל ספר פילוסופיה אפשרי, מדקארט עד ויטגנשטיין והיידגר, לימדתי את עצמי לנגן על גיטרה והגעתי לרמה מרשימה מאוד, הלחנתי, כתבתי את הרעיונות שלי והרחבתי את תחומי הידע (בעיקר בפיזיקה ופסיכולוגיה). בין לבין גם עשיתי בגרויות וזכיתי ליחס משפיל מהמורים, אבל למי אכפת? גם היום, בצבא, המצב לא השתנה. זה לא מפריע לי להמשיך במסלול שקבעתי לעצמי. אני יכול לשבת ולהתאבל על כך שהעולם מנסה לעצור אותי...ואני יכול גם לתת להם לאכול את האבק שאני משאיר מאחורי. בחרתי באופציה השנייה. נ.ב. אני לא איש מקצוע, אבל במקומך הייתי מחפש תחליף לריטלין.
 

fire storm

New member
אם אתה כה משכיל.

תרחיב את אופקייך גם לביולוגיה וכימיה ותקרא קצת על הריטלין מנקודת התייחסות אובייקטיבית. רק חסר לי זה עוד סיינתולוגים גאונים שיחליטו שריטלין זה רע וממכר וגורם להתרחבות החור באוזון ב 50 ק"מ כל שנה.
 

MelodicTruth

New member
לכן אמרתי שאני לא איש מקצוע

ולא אסתכן בקביעה זו או אחרת, כמובן אם יש לה השלכות על מהלך חייו של אדם אחר. למרות זאת, מהמעט שקראתי, בעוד שיש מקרים בהם ריטלין הוא הכרחי, קיימים הרבה מקרים בהם ילדים מקבלים ריטלין גם אם ניתן להסתדר בלעדיו. הכרתי מקרה אחד מקרוב בו מורה דחק בהוריו של תלמיד "מופרע" לדחוף לו ריטלין בכוח.
 

fire storm

New member
זה ארה"ב.

בארה"ב העניין הפך לנורא ממוסחר, נציגי חברות תרופות משחדים רופאים ופסיכיאטרים, ויצא שאולי רק רבע מהמטופלים בריטלין באמת צריכים את זה.
 
למעלה