Yoko Nakajima
New member
מגן בהיסטוריה עוד 3 ימים- זקוקה לעזרה בדחיפות
היי, אני תלמידת כיתה י"א ויש לי בעייה רצינית עם היסטוריה =\ זה משהו שקורה לי בכלל לאחרונה, ובמיוחד עכשיו. אני פשוט לא הצלחתי השנה לשכנע את עצמי ללמוד להיסטוריה. פעם אהבתי את זה. פעם הייתי בכיף מסכמת ומשננת, ועוד נהנית מזה איכשהוא >< אבל בתקופה הזו זה פשוט לא קורה. השנה גם הפסקתי לסכם, בכלל....ויש מישהו שכבר קבוע עושה סיכומים אז משתמשים בשלו... ואפילו שיש לי כבר תסיכום שלו מוכן ביד, מודפס, ברור- אני מתקשה לשבת וללמוד את הדבר הארור. עזבו מתקשה, אני פשוט לא לומדת. לא מצליחה. תמיד אני אומרת לעצמי שהפעם אני אקח שבוע מראש לשנן את הסיכום אבל זה אף פעם לא קורה. תמיד זה נגרר. ועד שאני סוף סוף מצליחה לשכנע את עצמי לשבת וללמוד את הסיכום, אני לא מצליחה לקרוא יותר מכמה שורות לפני שאני מתחילה להתעצבן ולהישבר. אני אפילו לא מעבירה דקה אחת של קריאה וכבר אני מרגישה מין לאות שכזו משתלטת עליי, ויש לי תחושה כבדה של הרבה לחץ נפשי. רק מכמה שורות מסכנות. אני מנסה לחשוב על משהו אחר, אבל כל מה שעולה לי לראש זה רק עד כמה אני מתעבת, שונאת, סולדת, לא מסוגלת לסבול את החומר הזה. כבר חדשים שאני באה למבחנים בהיסטוריה בלי להתכונן כי לא הצלחתי לקרוא כלום בלי להרגיש שכל העסק הזה מסריח. זה משגע אותי איך אני יכולה לקרוא דברים אחרים, לזכור דברים אחרים... וכשזה מגיע למקצוע כמו היסטוריה זה כאילו כולי חסומה. בא לי לבכות. אני רק חושבת על היסטוריה וזה כלכך מדכא אותי, משנה לי את המצב רוח. גורם לי לרצות לבכות. אני עושה השנה היסטוריה ב'. נשאר לי משו כמו יומיים ללמוד למגן. אני מתה להיפטר מהמקצוע המעפן הזה, ואני גם רוצה שזה יהיה בציון טוב ולא משהו שיהרוס לי את הממוצע. הלוואי שלא היה היסטוריה, אבל זה המצב וכרגע אני חסרת אונים לגמרי. איך לומדים להיסטוריה? =\ איך אני אצליח ללמוד להיסטוריה? -וכבר הפנמתי שזו שאלה של רצון ולא יכולת, כי אם הייתי באמת יושבת וחורשת כמו שצריך הייתי יודעת למגן הזה גם הרבה יותר ממה שצריך. הבעייה היא שאני לא באמת רוצה, וזה סאקס. תלמדו אותי איך לרצות :\ תלמדו אותי איך להתגבר על העצבים והלחץ הנפשי שבא רק מהמחשבה על זה שאני איאלץ להתקרב להיסטוריה. כדי להצליח אני לא אמורה להגיד את זה, אבל אני... ממש שונאת היסטוריה (!). מה לעשות?
תודה מראש!
היי, אני תלמידת כיתה י"א ויש לי בעייה רצינית עם היסטוריה =\ זה משהו שקורה לי בכלל לאחרונה, ובמיוחד עכשיו. אני פשוט לא הצלחתי השנה לשכנע את עצמי ללמוד להיסטוריה. פעם אהבתי את זה. פעם הייתי בכיף מסכמת ומשננת, ועוד נהנית מזה איכשהוא >< אבל בתקופה הזו זה פשוט לא קורה. השנה גם הפסקתי לסכם, בכלל....ויש מישהו שכבר קבוע עושה סיכומים אז משתמשים בשלו... ואפילו שיש לי כבר תסיכום שלו מוכן ביד, מודפס, ברור- אני מתקשה לשבת וללמוד את הדבר הארור. עזבו מתקשה, אני פשוט לא לומדת. לא מצליחה. תמיד אני אומרת לעצמי שהפעם אני אקח שבוע מראש לשנן את הסיכום אבל זה אף פעם לא קורה. תמיד זה נגרר. ועד שאני סוף סוף מצליחה לשכנע את עצמי לשבת וללמוד את הסיכום, אני לא מצליחה לקרוא יותר מכמה שורות לפני שאני מתחילה להתעצבן ולהישבר. אני אפילו לא מעבירה דקה אחת של קריאה וכבר אני מרגישה מין לאות שכזו משתלטת עליי, ויש לי תחושה כבדה של הרבה לחץ נפשי. רק מכמה שורות מסכנות. אני מנסה לחשוב על משהו אחר, אבל כל מה שעולה לי לראש זה רק עד כמה אני מתעבת, שונאת, סולדת, לא מסוגלת לסבול את החומר הזה. כבר חדשים שאני באה למבחנים בהיסטוריה בלי להתכונן כי לא הצלחתי לקרוא כלום בלי להרגיש שכל העסק הזה מסריח. זה משגע אותי איך אני יכולה לקרוא דברים אחרים, לזכור דברים אחרים... וכשזה מגיע למקצוע כמו היסטוריה זה כאילו כולי חסומה. בא לי לבכות. אני רק חושבת על היסטוריה וזה כלכך מדכא אותי, משנה לי את המצב רוח. גורם לי לרצות לבכות. אני עושה השנה היסטוריה ב'. נשאר לי משו כמו יומיים ללמוד למגן. אני מתה להיפטר מהמקצוע המעפן הזה, ואני גם רוצה שזה יהיה בציון טוב ולא משהו שיהרוס לי את הממוצע. הלוואי שלא היה היסטוריה, אבל זה המצב וכרגע אני חסרת אונים לגמרי. איך לומדים להיסטוריה? =\ איך אני אצליח ללמוד להיסטוריה? -וכבר הפנמתי שזו שאלה של רצון ולא יכולת, כי אם הייתי באמת יושבת וחורשת כמו שצריך הייתי יודעת למגן הזה גם הרבה יותר ממה שצריך. הבעייה היא שאני לא באמת רוצה, וזה סאקס. תלמדו אותי איך לרצות :\ תלמדו אותי איך להתגבר על העצבים והלחץ הנפשי שבא רק מהמחשבה על זה שאני איאלץ להתקרב להיסטוריה. כדי להצליח אני לא אמורה להגיד את זה, אבל אני... ממש שונאת היסטוריה (!). מה לעשות?