וואו, אני מתקשה לבחור מאיזה כיוון לענות לך
האם לתת לך את הדוגמא של אדם שהקים עסק, העסק "בראש מעייניו" והוא חי ונושם רק אותו, אולי אפילו פוגע בבריאות שלו, באשתו ובילדים בשל כך, אולי העסק בכלל כושל ואותו אדם מזרים אליו כסף רק כדי להחיות אותו, אולי הוא אפילו יתאבד אם המצב יתדרדר עד לידי סגירת העסק... האם זה שהוא עצמו לא בראש מעייניו הופך אותו לפחות אגואיסט? או שאולי התרכזות ביצירה שלך, שעליה כל יהבך וסיפוקך, תוך כדי התעלמות מאחרים זה דווקא אגואיזים. בדיוק כמו שהורה שמחליט ליצור ילד, ולשם 'אושרו' של אותו ילד הוא מוכן לבזבז כספים וזמן שהיו יכולים ללכת לנזקקים, או להשתמש בכל הקשרים כדי לספק לו חינוך נאות ובריאות טובה - גם אם זה על חשבון ילדים אחרים, שלא לדבר על הפגיעה האקולוגית שיוצר אדם נוסף מעצם קיומו - אבל הורה מוכן להתעלם מכל אלה - האין זה סוג של אגואיזם? או שאולי אני צריכה לגלות לך שלמרות שכמעט כל ההורים מצהירים יומם וליל שהאושר של הילדים שלהם הוא הכי חשוב ושהם מוכנים לעשות הכל בשביל הילדים - בכל זאת רובם הגדול פועל אפילו באופן בלתי מודע כנגד אושרו של הילד מתוך תפיסה פטרנליסטית ש'ההורה יודע הכי טוב'. כמה הורים של משתתפים בפורום הזה מוכנים לעשות לילד שלהם את המוות כדי לקבל ממנו נכדים - אבל זה לא בגלל שהם אגואיסטים... נהפוך הוא... הם בכלל לא רוצים נכדים, הם בכלל לא רוצים להשיג המשכיות או לבטא שליטה - הם משוכנעים בכל ליבם שהם עושים הכל למען הילד שלהם... ואני בכלל לא סופרת כאן הורים שממש מזניחים את הילדים שלהם או פוגעים בהם בדרך פלילית. או שאולי מספיק שאתפלא מה בחוסר אמהיותי גורם לך לחשוב שאני ואני בלבד נמצאת בראש מעייני? אתה מעיד על עצמך שהיית אגואיסט, אבל לולא אמרת את זה, לא הייתי מעזה לחשוב עליך דבר כזה רק בגלל הסטטוס המשפחתי שלך. אולי יש לך הורים שאתה מטפל בהם? אולי חיות? אולי יש לך איזה עיסוק למען הקהילה? למקרה שתהית - לי יש את כל הנ"ל. תאמין לי שמעייני מתפוצצים מרוב דברים שחשובים לי ושאני מוכנה להקריב (והקרבתי) עבורם הרבה מאוד. ואתה יודע מה, בניגוד אליך, אני לא יצרתי לעצמי את מושאי ההקרבה שלי. נכון שכשאין ילדים, רוב הסיכויים שאם בשלב כלשהו 'מושאי ההקרבה שלי' כבר לא יהיו בראש מעייני - אוכל פשוט להספיק להקריב. אבל הפוטנציאל להפסיק להקריב לא אומר שאני יותר אנוכית. להיפך, אם היו לי ילדים, זה היה על חשבון זמן, כח וכסף שכיום אני משקיעה במטרות חברתיות והומניות - כך במקרה האישי שלי, אם הייתי אמא אולי הייתי מקריבה הרבה יותר, אבל גם אנוכית הרבה יותר. אני שמחה בשבילך שאתה מרגיש שאתה פחות אגואיסט, אבל המקרה שלך לא מעיד דבר וחצי דבר על מי שלא רוצים להיכנס לנעלייך.
