האזרח דרור
New member
מדוע אנשים צורכים
לפני כמה זמן שמתי בבדידות מאמר של אחד טיבור סקיטובסקי (כלכלן שעסק גם בפסיכולוגיה מאוניברסטית סטנפרוד) שמדבר על ההבדל בין הנאה לבין עונג. א. מאמר ממש מומלץ http://www.bdidut.com/econom/scitovsky.htm ב. אחרי המאמר של ייצור מחסור חשבתי בעצם כמה אי הבחנה יש ברעיון של תענוג גדל עקב צריכה גדלה כפונקציה סטטית, ומוחלטת. הנה 3 סוגים של סיפוקים אליהם הצלחתי לחשוב: 1. גירוי מוחלט- : בדרך כלל קשור לנוחות ולאו דווקא להנאה. בדרך כלל קשור למניעת תחושות גוף שליליות כמו כאב, רעב, צמא, קור , חום, עייפות. אבל כפי שהוא מוחלט כך גם הגירויים האלו הם סופיים מאוד. אי אפשר להיות "יותר שבע" או "כבר יותר פחות צמא" וכו'. 2. יחסי - אנושי. הדוגמא הקלאסית היא לדבר על מעמד כלכלי וחברתי וכו'. אבל כדי להראות שהדבר הזה קיים גם אם לא מאמינים לכל מיני סוציולוגים ומרקיסטיטים , נדבר על מציאת בן \ בת זוג. כיצורים בעלי רביה מינית (בניגוד ליצורים המתרבים א-מינית על ידי חלוקה לדוגמא) עלינו למצוא בן\ בת זוג. כמות האנרגיה שנוציא לשם כך יורדת מכמות האנרגיה שיש לנו כדי לעשות דברים מענגים יותר. הנקודה היא שאחוז אלו שימצאו בן\ בת זוג יהיה בממוצע קבוע. אבל האנרגיה שנדרש מפרט להשקיע במציאת בן \ בת זוג היא יחסית להשקעה של היצורים (האנשים במקרה שלנו) האחרים. במילים אחרות במשקפיים צרות של עינוג עצמי מודבר בהשפעה חיצונית היוצרת בזבוז. תהליכים דומים של יחסיות אפשר למצוא בלימודים לשם קבלה לעבודה, מאמץ יחסי בעבודה לשם קידום, רווחים, הצלחה מקצועית, כבוד, פרסום, ומצגות פאוור פוינט (איכות ההרצאה לא משתפרת אבל איכות המצגת צריכה להיות טובה מזו של המתחרים). (-; 3 יחסי בזמן - הנאה חושית. כאן קיימים הדברים מהם אנו מתענגים בחיים - אוכל טעים (גם אם אינו מזין), מין, יין טוב, אסטטיקה, כמו כן אפשר לתהות אם לתחום זה שייכים רגשות חיוביים אחרים כמו בטחון אישי, הנאה מידע, זהות עצמית. או שמה לקטגוריות אחרות. מה שמאפיין את היחסיות בזמן הוא 2 תהליכים מקבילים - מצד אחד הרגלים המספקים הנאה, ומצד שני עם הזמן הגירוי המקורי כבר מאבד מקסמו, העמרכת העצבית מתרגלת אליו ונדרש סגנל אחר או בעוצמה חזקה יותר כדי לחוש את אותו דיפרנציאל שקודם חשנו ביחס להפרש סינגל- העדר סיגנל. כאן נכנס תהליך הלמידה והעידון שמאפיינים את התחומים שנזכרו קודם - הפיכה של אנשים למומחים וומתן תשומת לב לפרטים שקודם לא שמו לב אליהם, ושאיפת עונג לא רק מהגירוי עצמו אלא גם מתוך אותם הפרטים האלו, שבהיותם קטנים ורבים קשה יותר לאפיין, לייצר, להשיג ולקבל אותם. שימו לב בבקשה שאף לא אחד מ3 מהסוגים שעליהם דיברתי לא דומה למה שציירים בעקומות של תועלת - משהו סטטי בזמן, אינו תלוי צריכה או מאמץ של אחרים, אינו תלוי במחיר (סיגנל למאמץ של אחרים), ושהינו אינסופי בכמותו. רק השילוב של 3 התחומים ובלבול מתמיד בינהם יוצר מצב של דימיון למצב המתואר בכלכלה. הדבר גם נותן תקווה - היות והתחום הראשון הוא סופי - יש אפשרות להשיג אותו. היות והתחום השני הוא אינסופי אבל יחסי לאנשים אחרים - יש אולי אפשרות להקטין אותו למינימום (אם אכן הדבר מוצדק), על ידי הסדרים חברתיים כשלהם , או אם לא למינמום לאיזה שהיא רמה שהיא "אופטמילית" במובן כשלהו. התחום השלישי הוא אינסופי , אבל נראה לי שללא מגבלות מצד 2 התחומים האחרים, רדיפה של אנשים אחר הנאות מתחום זה, תיהיה הרבה פחות קשה וכאובה מאשר היא היום. הערות?
לפני כמה זמן שמתי בבדידות מאמר של אחד טיבור סקיטובסקי (כלכלן שעסק גם בפסיכולוגיה מאוניברסטית סטנפרוד) שמדבר על ההבדל בין הנאה לבין עונג. א. מאמר ממש מומלץ http://www.bdidut.com/econom/scitovsky.htm ב. אחרי המאמר של ייצור מחסור חשבתי בעצם כמה אי הבחנה יש ברעיון של תענוג גדל עקב צריכה גדלה כפונקציה סטטית, ומוחלטת. הנה 3 סוגים של סיפוקים אליהם הצלחתי לחשוב: 1. גירוי מוחלט- : בדרך כלל קשור לנוחות ולאו דווקא להנאה. בדרך כלל קשור למניעת תחושות גוף שליליות כמו כאב, רעב, צמא, קור , חום, עייפות. אבל כפי שהוא מוחלט כך גם הגירויים האלו הם סופיים מאוד. אי אפשר להיות "יותר שבע" או "כבר יותר פחות צמא" וכו'. 2. יחסי - אנושי. הדוגמא הקלאסית היא לדבר על מעמד כלכלי וחברתי וכו'. אבל כדי להראות שהדבר הזה קיים גם אם לא מאמינים לכל מיני סוציולוגים ומרקיסטיטים , נדבר על מציאת בן \ בת זוג. כיצורים בעלי רביה מינית (בניגוד ליצורים המתרבים א-מינית על ידי חלוקה לדוגמא) עלינו למצוא בן\ בת זוג. כמות האנרגיה שנוציא לשם כך יורדת מכמות האנרגיה שיש לנו כדי לעשות דברים מענגים יותר. הנקודה היא שאחוז אלו שימצאו בן\ בת זוג יהיה בממוצע קבוע. אבל האנרגיה שנדרש מפרט להשקיע במציאת בן \ בת זוג היא יחסית להשקעה של היצורים (האנשים במקרה שלנו) האחרים. במילים אחרות במשקפיים צרות של עינוג עצמי מודבר בהשפעה חיצונית היוצרת בזבוז. תהליכים דומים של יחסיות אפשר למצוא בלימודים לשם קבלה לעבודה, מאמץ יחסי בעבודה לשם קידום, רווחים, הצלחה מקצועית, כבוד, פרסום, ומצגות פאוור פוינט (איכות ההרצאה לא משתפרת אבל איכות המצגת צריכה להיות טובה מזו של המתחרים). (-; 3 יחסי בזמן - הנאה חושית. כאן קיימים הדברים מהם אנו מתענגים בחיים - אוכל טעים (גם אם אינו מזין), מין, יין טוב, אסטטיקה, כמו כן אפשר לתהות אם לתחום זה שייכים רגשות חיוביים אחרים כמו בטחון אישי, הנאה מידע, זהות עצמית. או שמה לקטגוריות אחרות. מה שמאפיין את היחסיות בזמן הוא 2 תהליכים מקבילים - מצד אחד הרגלים המספקים הנאה, ומצד שני עם הזמן הגירוי המקורי כבר מאבד מקסמו, העמרכת העצבית מתרגלת אליו ונדרש סגנל אחר או בעוצמה חזקה יותר כדי לחוש את אותו דיפרנציאל שקודם חשנו ביחס להפרש סינגל- העדר סיגנל. כאן נכנס תהליך הלמידה והעידון שמאפיינים את התחומים שנזכרו קודם - הפיכה של אנשים למומחים וומתן תשומת לב לפרטים שקודם לא שמו לב אליהם, ושאיפת עונג לא רק מהגירוי עצמו אלא גם מתוך אותם הפרטים האלו, שבהיותם קטנים ורבים קשה יותר לאפיין, לייצר, להשיג ולקבל אותם. שימו לב בבקשה שאף לא אחד מ3 מהסוגים שעליהם דיברתי לא דומה למה שציירים בעקומות של תועלת - משהו סטטי בזמן, אינו תלוי צריכה או מאמץ של אחרים, אינו תלוי במחיר (סיגנל למאמץ של אחרים), ושהינו אינסופי בכמותו. רק השילוב של 3 התחומים ובלבול מתמיד בינהם יוצר מצב של דימיון למצב המתואר בכלכלה. הדבר גם נותן תקווה - היות והתחום הראשון הוא סופי - יש אפשרות להשיג אותו. היות והתחום השני הוא אינסופי אבל יחסי לאנשים אחרים - יש אולי אפשרות להקטין אותו למינימום (אם אכן הדבר מוצדק), על ידי הסדרים חברתיים כשלהם , או אם לא למינמום לאיזה שהיא רמה שהיא "אופטמילית" במובן כשלהו. התחום השלישי הוא אינסופי , אבל נראה לי שללא מגבלות מצד 2 התחומים האחרים, רדיפה של אנשים אחר הנאות מתחום זה, תיהיה הרבה פחות קשה וכאובה מאשר היא היום. הערות?