מדוע האבות אינם מוזכרים בסיפרי

שלום חנה-התשובה אינה פשוטה כלל.

לפי הדיעה הרווחת כיום בפקולטות למדעי היהדות, התורה נכתבה בין המאה ה-9 למאה ה-6 לפנה"ס. כפועל יוצא של הרפורמה הדתית של יאושיהו נכתבו ספרי דת רבים, ספרים אסכטיולוגיים (המתעסקים בסופניות העולם החומרי ומעבר לעולם רוחני) ספרים מיסטיים (ספרות ההיכלות) ועוד. כתוצאה מכך העלה מחקר חשוב של חוקר אנגלי שאינני זוכר את שמו, שמצא מקבילויות בין אגדות חז"ל על האבות לבין מסורות שונות של עמים שכנים. למעשה בתקופת הרפורמה היה איחוד מסויים של מסורות שונות של העם, המקור שהיה ברשות ממלכת יהודה והמקור שהיה ברשות ממלכת ישראל אוחדו למקור אחד ובו גם סיפורי האבות. היו שלא רצו להתייחס אל הרפורמה כאל מצג פוליטי המאפיין את שכבת העשירון העליון של העם ובחרו בדרך משלהם, בחיי פרישות וחיי רוח אחרים מהמקובל. דבר שיצר תהודות כיתתיות בעם, ונביאים מסוגים שונים משכבות שונות. הנביאים בד"כ מייחסים את נבואתם לקב"ה בלבד ואינם מורים מוסר לעם על ידי מסורת האבות (כפי שמקובל היום ללמוד את דרכי האבות ולהוציא מוסר השכל וכפי שעשו חכמי התלמוד במדרש ובאגדה). נראה מתוך בליל המידע הזה שלמעשה סיפורי האבות בתקופות הנביאים האחרונים היו שוליים כנגד התוכחת הפוליטית-מדינית-רוחנית שרצו להעביר.
 

hillelg

New member
האבות

דווקא כן מוזכרים. "הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם" וכו´. "מחמס אחיך יעקב תכסך בושה" (ארמז ברור לסיפורי עשו-יעקב); "הלוא אח עשו ליעקב, נאם ה´, ואהב את יעקב"; "כאשר צוה ה´ את בני יעקב אשר שם שמו ישראל"; "ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר"; "אחד היה אברהם, ויירש את הארץ"; "אל זרע אברהם ישחק ויעקב"; "כה אמר ה´ אל בית יעקב אשר פדה את אברהם"; "ואתה ישראל עבדי, יעקב אשר בחרתיך, זרע אברהם אהבי"; "כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו". ועוד רבים - שלא לדבר על הסקירות בספר יהושע, תהילים ודברי הימים. בקיצור, התשובה היא עניינית - כשהיה צריך להזכיר אותם, הזכירו. כשלא - לא.
 
למעלה