מהי מטרת ההישרדות

Sophalin

New member
אני עוצר דיון

כל פעם שהוא חורג מתחום האבולוציה לתחומים שאינם קשורים ולא רלוונטים כהוא זה לפורום.
במיוחד כשזו מטרת מי שכתב את הפתיל מלכתחילה.

זהו פורום מדעי.
 

deathcaster

New member
הפוך

את שפינוזה עצרו אומרי השטויות,
כאן- עוצרים את אומרי השטויות
 

עמיקם10

New member
המדע קובע למשל על מוצא היונקים

מאופיינים בגולגולת בתצורה סינאפסידית, כלומר בעלת פתח צדע אחד בכל צד מאחורי ארובת העין. תכונה זו נמצאה גם בגולגלות מאובנות של זוחלים נכחדים שהיו ככל הנראה אבות היונקים.
ככל הנראה..שזוחלים..הם אבותינו.!!
 

gadallmighty

New member
42

האם הידע שקשת נגרמת כתוצאה מנפיצה של אור שמש כאשר הוא נשבר בחדירה וביציאה מטיפות מים כדוריות בקירוב הופכת אותה לפחות יפה?
 
קשת יפה לא בגלל איך שהיא נוצרת

אלה בגלל ההתפעלות הפנימית שלך מהמראה.
 

gadallmighty

New member
לא זו היתה השאלה.

אך כשם שהידע הפיזיקלי-אופטי על היווצרות הקשת לא פוגם באיכות האסתטית שלה.
כך גם "מטרת" ההישרדות היא בעיניי המתבונן ולא קיימת בפני עצמה.
 
למה צריך מטרה

האם מטרת הנהר לחצוב את ההר? כנראה שלא, למרות זאת הוא חצב בו עמק.
תהליכים טבעיים אינם זקוקים למטרה, הם תוצאה של חוקי הטבע. המשכיות המינים היא תוצאה של הברירה הטבעית, בדיוק כמו שהעמק הוא תוצאה של נהר החוצב באבן.

נציב המים
 

עמיקם10

New member
ההגדרות שלנו-ליכולות לתת הסבר לכל התופעות

עובדה שאנחנו יודעים בוודאות רק על כוכב אחד שיש בו חיים. וכל היתר אלו השערות ומסקנות מחקריות.
מוח במשקל של כ-1335 גרם אינו די להבין הכל.
נ.ב.
אגב מחכה ש החתול שלי פתאום יהיה לחוץ וידבר..אבל כשרונות החיקוי שלו הם יללות בניב של עדה לא ברורה.
בינתיים הוא חולה והפסיק לאכול- הרופא נתן לו זריקות אנטיביוטיקה.
 

עמיקם10

New member
העין..כיוון אחד לאנרגיה.?

אופן פעולתה של העין
סימולוציה של ראיית עין אנושית. רק מעלה אחת מהשטח נמצאת במוקד. התמונה מטושטשת עקב תנועה מהירה של העין והזזת הראש.עקרון הפעולה של העין מכונה "העיקרון הפוטוכימי". בתחתית הפוטורצפטורים נמצאת הלמלה, ובה מספר רב של מולקולות רגישות לאור, מרביתן משתייכות לקבוצת החומרים הקרויים "צבענים" (או "פוטו-פיגמנטים" בלעז). פגיעה של פוטונים (חלקיקי אור) במולקולות אלו גורמת להן לשינויים כימיים הכרוכים בשחרור אנרגיה, ואלה אמורים לגרום לגירויים עצביים. בכל עין ישנם פוטורצפטורים המכונים "תאי אור" (On Cells), ופוטורצפטורים המכונים "תאי סגור" (Off Cells). תאים אלה הם בעצם תאי עצב (נוירונים), השונים משאר תאי העצב בגוף בעובדה שיש בהם גוף מיוחד ובו מספר שכבות של צבען הלוכד פוטונים. כשתאי
 
בכל דור ודור

בכל דור קמים אלה הטוענים כי אם אנחנו לא יודעים משהו, הרי שמקורו בכח עליון.

האדם הקדמון האמין כי האש מקורה בכח עליון, עד שלמד לרתום אותה לצרכיו.
מאוחר יותר אנשים האמינו כי הרוח מקורה בכח עליון, עד שהבינו את הפרשי הלחץ באוויר.
לאורך תקופה ארוכה אנשים האמינו כי יש יד מכוונת לאבולוציה, או שמינים נבראו כמו שהם. דארווין גילה להם את הברירה הטבעית.
עכשיו אתה מאמין כי יש רק כוכב אחד שיש בו חיים. אני לא פוסל את האפשרות הזו (אם כי סטטיסטית היא קצת בעייתית), אבל לא אתה ולא אני יודעים.
ההבדל ביננו הוא שאני מוכן לומר "אני לא יודע", ואתה רק מוכן לומר "אני מאמין".
מוח במשקל של 1335 גרם מספיק להבין לא מעט, רק צריך לנסות...

רפואה שלמה לחתול
נציב המים.
 
הסיבה שאנחנו יודעים רק על כוכב אחד עם חיים

בוודאות של 100 אחוז, היא פשוט המרחקים הבלתי נתפסים בין הכוכבים.

המרחקים העצומים בין כוכב לכוכב הופכים את המשימה של גילוי חיים על כוכבים אחרים לכמעט חסרת סיכוי.

רק תחשוב על המספרים: הגלקסיה הקטנה שלנו מוערכת בקוטר של כ 100 אלף שנות אור וברוחב של כ 1000 שנות אור.
שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה אחת, והוא כשלעצמו מרחק בלתי נתפס - מכיון שמהירות האור היא כל כך גבוהה - 299,792,458 מטר בשניה אחת (בריק). תכפיל את זה ב 60 שניות בדקה, ואז עוד פעם ב 60 דקות בשעה, ואז ב 24 שעות ביממה, ואז ב 365 ימים בשנה - ותקבל מספר שהוא כל כך גדול שהמוח האנושי פשוט לא יכול להבין אותו. 9,460,730,472,580.8 קילומטרים בשניה. רק לסבר את האוזן, היקף כדור הארץ סביב קו המשווה הוא 40,075.016 קילומטר בלבד. המרחק בין השמש שלנו לכוכב הקרוב אליה ביותר, פרוקסימה קנטאורי, הוא כ 4.22 שנות אור. כשמדובר על מרחקים עצומים כאלו, זה די ברור למה לא מצאנו עדיין ויש סיכוי גדול שלעולם לא נמצא חיים על כוכבים אחרים, גם אם נצליח למצוא דרך להגדיל בהרבה את המהירות העלובה שאנחנו יכולים לנוע בה כרגע (העצם המהיר ביותר שנוצר ע"י אדם הוא כנראה Helios 2, שנע במהירות 70,220 מטר לשניה).

למעשה, אלא אם נצליח למצוא דרך להתגבר על שתי המכשלות הגדולות שהמציאות מציבה בפנינו, ואלברט איינשטיין הצליח לתאר בתיאורית היחסות, שהן העובדה שמהירות האור היא המהירות הגבוהה ביותר האפשרית, ושהמסה עולה ככל שעולה המהירות, מה שאומר שככל שמתקדמים יותר מהר יש להשקיע יותר אנרגיה על מנת להאיץ, יש סיכוי טוב מאוד שלעולם לא נדע אם יש חיים על כוכבי לכת אחרים.

עם זאת, בהתחשב בכמות המשוערת של כוכבי הלכת, אני חושב שהסבירות שאנחנו נמצאים על הכוכב היחיד שיש עליו חיים היא אפסית.
 
למעלה