כשקניתי אותו, אז חרשתי עליו
כמו שקורה לי עם כל אלבום, וחשבתי שהוא גאוני כמו שקרה לי עם כל אלבום של אירוסמית'. נורא אהבתי את הנגמן ג'ורי ואת גירל קיפס קאמינג אפארט ואת פרמננט וייקיישן (סליחה על העברית, פשוט אין לי כוח לכתוב באנגלית, ואני יודע שזה ככה אצל עוד הרבה) ואת דה מובי וכמובן רג דול ודוד לוקס לייק א ליידי. אבל אז קניתי אלבום חדש (אני לא זוכר מה קניתי קודם, את ניין לייבס או את פנדורז טויז האגדי) והתחלתי לחרוש גם עליו ולאט לאט ירדתי מהאלבום הקודם, וככה זה קרה לי עם כולם. בימים אלה אני משתדל לשמוע כמעט הכל ולא לקפח חס וחלילה אף דיסק.