מה דעתכן ../images/Emo35.gif (ארוך)
הנושא הזה מעסיק אותי כבר הרבה זמן (למען דיוק מיום החתונה) עד שזה הגיע למצב שאני חולמת
על זה בלילה לא מעט (למרות שבד"כ אני לא זוכרת חלומות, את החלומות האלה אני זוכרת מצויין) אז ככה - יש לי (או הייתה לי) חברה טובה כבר מכיתה ד´. יחד גדלנו יחד הלכנו לבי"ס לתיכון ולחטיבה והמשכנו לשמור על קשר גם אחרי באוניברסיטה ובצבא. אותה החברה התחתנה במרץ שנה שעברה גם בשרתון כמוני. החתונה שלה היתה מקסימה וכמובן שליוויתי אותה בכל ההכנות וההתלבטויות שהיו אז. והשתתפתי בכל מסע ה"קירקורים" סביבה לפני ובזמן החתונה. (ארגנתי את מסיבת הרווקות וכו´) 6 ימים בדיוק לפני חתונתי היא ילדה את בנה הראשון. ואני שהייתי מעורבת בכל תלאות ההריון הספקתי גם לבוא לבקרה בבי"ח שלושה ימים לפני החתונה שלי. לא עשיתי מסיבת רווקות מסיבות אחרות (חברה טובה אחרת ישבה שבעה על אמה ונראה לי טיפשי לעשות כזאת מסיבה בלעדיה ובלעדי החברה שילדה). עד כאן הכל טוב ויפה. ואז בדיוק יומיים לפני החתונה שלי היא מתקשרת ואומרת שבשום פנים ואופן היא לא תגיע כי לתינוק שלה יש צהבת והוא נשאר בבית החולים. ולמרות שהיא מאוד רוצה להגיע אין שום חתונה בעולם ששווה את הבריאות של הבן שלה ?!? למרות שנעלבתי מהתגובה (מה הקשר בין בריאות הבן שלה לביקור של נימוסין בן חצי שעה ?) אמרתי שיהיה לי מאוד חשוב לראות אותה ביום הגדול הזה ושתראה איך זה מסתדר לה. התשובה שלה הייתה - "אין שום סיכוי!". הגיע יום החתונה, קיבלתי ממנה כמה טלפונים בהם היא חזרה והדגישה שלא נשמור להם מקום בשום אופן כי אין סיכוי שיגיעו. הסברתי שנהייה במלון כבר משעה ארבע ושחשוב לי לראות אותה. היא לא הגיע באותו הערב. ולמחרת כשזיהיתי את מספר הטלפון שלה בפלאפון שלי לא עניתי, מתוך כעס. מסתבר שבדיוק למחרת החתונה בבוקר (באופן מפתיע ?) התינוק שלה השתחרר מבית החולים. כשחזרנו מירח הדבש הקצר חיכו לנו שתי הודעות במזכירה "לימורי.." היא פתאום קוראת לי.. "מה שלומך? איך הייתה החתונה?" ואני חושבת לעצמי מה זה בכלל מעניין אותה, אם באמת היה אכפת לה.. אחרי יומיים כשקצת נרגעתי והתקשרתי חזרה היא הסבירה לי שכשיהיו לי ילדים אני אבין !!! ושאם היא הייתה צריכה לבחור היא היתה עושה שוב אותו הדבר ! ושוב - "שום דבר בעולם לא שווה את הבריאות של בנה" עניתי לה ואמרתי שכל מה שרציתי זה לראות אותה לכמה דקות ביום החשוב הזה בחיי, שלעולם איני רוצה לגרוע מבנה ולו שבריר אחד של בריאות וכן שכרגע אני כועסת ופגועה ולא יכולה להיות חברה שלה בזמן הקרוב עד שארגיש אחרת... אולי עוד זמן יעבור ואני אתגעגע אל חברתי ? אולי עשיתי טעות? אולי הגזמתי בבקשה לקבל תשומת
ממנה ? אני מבינה שהיא עברה ארוע שכנראה יותר משמעותי מחתונה, אבל זה לא בא על חשבון השניץ ועכשיו אני חולמת בלילה שהיא שולחת לי זר פרחים עם מכתב שכתוב בו "סליחה". מה דעתכם
הנושא הזה מעסיק אותי כבר הרבה זמן (למען דיוק מיום החתונה) עד שזה הגיע למצב שאני חולמת