מה זה מקרו ומיקרו בכלכלה?

[zs1957]

מה זה מקרו ומיקרו בכלכלה?

שלום ניר, נהנתי לקרא בפורום החדש שלך. אני מבינה שהפורוםאינו מיועד רק לכלכלנים או לסטודנטים לכלכלה או אלא גם לקהל הרחב. מדבריםפ בפורום המון מושגים כלכליים כמו: מקרו כלכלה ,מיקרו כלכלה. האדם הפשוט ,חסר ידע בנושא לא מבין על מה אתם מדברים? אודה לך אם תוכל להסביר מה זה מיקרו ומה זה מקרו? האם הפורום נותן יעסוק גם בכלכלת משק בית ויתן לציבור מידע על משיכת יתרומשמעותיה לאחר כניסת החוק החדש ב1.7.06 לאי מתן חריגה בחשבון עו"ש כיצד לנהל תקציב נכון ללא גרעונות. מחלת גרעונות או המינוס בבנק אן האוברדרפט זו מחלה שאנשים רבים סובלים ממנה. האם ידובר בפורום כיצד יש לנהוד בכלכלה נכונה ולא להכנס למינוס. ומה אומר החוק החדש בנושא שאנשים רבים חוששים ממנו? כל הדברים נאמרו ברוח טובה ולא חס וחלילה כדי לפגוע. מטרת השאלות היא לקבל אינפורמיה מדוייקת כדי שאפשר יהי להכניס אנשים לפורום.אני סבורה שזה פורום חשוב מאד ומאחלת לו הצלחה רבה. זהבה שחם מנהלת פורום טיניטוס, סחרחורת וורטיגו. כתבת בפורום אלצהיימר.

 

[mol3]

מיקרו ומקרו כלכלה

הם שני תחומי הכלכלה העיקריים. מיקרו, נוגע לשיווי משקל בין יחידות יצרניות ליחידות צרכניות, ברמת המוצר ומחירו (כמובן שזו הגדרה כוללת הטומנת בחובה הרבה מאד מודלים ותתי מודלים). מקרו, נוגע לשיווי משקל כללי במשק, כין יחידות צרכנים (משקי בית, ממשלה השקעה בפרויקטים מניבים), בשוק הכסף ושוק העבודה. שוב, גם זה בגדול וגם כאן מודלים רבים, תתי מודלים ותיאוריות שונות (ומשונות). השאלה איך לשמור על תקציב משפחתי מאוזן, כוללת תשובות מתחומי כלכלה רבים. אך בגדול יאמר שמדובר בהגדרת רמת החיים ע"פ רמת ההכנסה וניסיון לשמור על רמת החיים מבלי לחרוג מההכנסה הכוללת, בלא לפגוע בחסכון ואף לשאוף להגדלת החסכון של התא המשפחתי. הדרך לאזן את התקציב המשפחתי היא באמצעות שינוי בהכנסות ו/או שינוי ברמת החיים. כמובן שניתן להכנס לעניין של מימון/מימון ביניים וכד', אך השאלה היתה כללית והתשובה כנ"ל.

 

[zs1957]

איזון התקציב המשפחתי ל-mol3

שלום רב ל-mol3 תודה על תשובתך בנושא מקרו ומיקרו כלכלה. הייתי רוצה לדון בנושא: איזון התקצי במשפחתי. כל משפחה מנהלת משק בית בית פרטי. זה כמו עסק קטן שיש בו הכנסות :משכורת רווחים מחסכונות או הכנסות אחרות למניהן. הוצאות: תשלומים בגין שרותים (מים, חשמל,ארנונה טלפון, טלויזיה ,כבלים, קופ"ח, ביטוח רכב,גז)מזון, הלבשה ,הנעלה, ועד בית,דלק. השאלה היא כיצד שומרים על תקציב מבלי להגיע לגירעון ואפילו לחסוך. יש משפחות רבות שהן בגרעון שלילי בבנק. היות והןצחיות לא לפי הכנסותיהן אלא לפי סיפוק רצונותיהם.לפני שהין כרטיסי אשראי לא היה מושג שנקרא אוברדרפט.לאנשים היה כסף קנו . לא היה לא קנו,או לקמחו הלוואה כדי לקנות משהו גדול ויקר.ישנם אנשים המכורים לקהניות ומגהצים את כרטיס האשראי ללא גבול.כיצד גומלים אנשים מסכנים אלה?.פשוט כמו בארה"ב. אין אוברדרפט רק כנגד בטחונות רכוש, כספים . אנשים צריכים ללמוד לחיות בהתאם למה שיש להם בבנק ולא מעבר לזה. הם לא צריכים לפרנס את הבנקים בריביות החריגות שהן משלמים על אוברדרפט.ולכן לדעתי החוק החגש שמגביל משיכת ית ר ויכנס לתוקפו ב-1.7.05 הוא חוק טוב. אני יודעת שמי שיקרא את דברי ויש לו מינוס בבנק יכעס עלי מאד.אך עליו להבין שאם יחסוך ויחיה עפ"י צרכיולא יצטרך לפרנס את הבנק בתשלומים של ריבית חריגה אלא יחסוך לו ולמשפחתו. זהבה שחם

 

[mol3]

אכן בעייה

בטווח 10 השנים האחרונות, השתנה עד מאד סוג התועלות שהמשפחה הישראלית מבקשת לעצמה. כתוצאה, חלה למעשה עלייה בצריכה, אל מול קיטון בחסכון. הגבלות על משיכת יתר היו אמורות להכנס לתקפן ביום 1.1.06. לא סתם, נעשתה דחייה בכמה חודשים. הסיבה פשוטה, חלקים לא מבוטלים בציבור אינם מסוגלים למעשה לעמוד בתקנות והצפי היה למעשה הקפאה של הצריכה. מה שהיה קורה, הוא עצירת תשלומים והתחייבויות ובין אלו, התחייבויות לחברות גדולות (ביטוח,תקשורת, משכנתאות וכד'). הצפי ליום האמור איננו טוב. ככל הנראהף אף אחד לא רצה להגיע במצב כזה ליום הבחירות. כמו כל דבר בישראל, בטוחים שאם יתעלמו מהבעייה עוד כמה חודשים היא תפטר. אנו צפויים להגיע בקרוב מאד ליום האמת. אז, יבינו כלום, ששכר נמוך ומיקסום רווחים, חוזרים אל המעסיקים ובגדול. כי קהל היעד שלהם, הם למעשה העובדים שלהם. אתה לא יכול לצפות לשלם שכר מינימום ולהמשיך להרוויח מאותו שוק, לאורך זמן. תוך מספר שנים, בתום תהליך הפחתה ריאלית של שכר (ביחס לתועלות משתנות), הציבור יהיה חדל פרעון והתשלומים שאמורים להיות מוזרמים לאותן חברות, יפסקו.

 

[Nir Sagi Economist]

שלום זהבה ותודה על פנייתך.

אני אשמח את תעלי כאן בעיה אמיתית שהתחבטת בה בחיי היום יום שלך. הנושא של כלכלת הבית צובר תאוצה רבה בארץ, ומללוה בהרבה פרסומים בתקשורת ויציאת ספרים חדשים לאור. אין ספק שהחוב הפנימי עלול להתפוצץ לנו בפנים, ויש אומרים שלא רחוק היום. חשוב לי להזכיר בהמשך לדוגמא שנתת על ארה"ב, שסגירת "הברזים" בבנקים הביאה את השוק הפיננסי (המאוד משוכלל) בארה"ב למציאת פתרונות יצירתיים ומפתים בטווח הקצר אל מול בטחונות שערכם עלול להשתנות. אחד החששות שלי הוא שכאשר תוגבל משיכת בארץ, אזרחים יפנו לשוק האפור, ונכנס לאיזה ספין של חובות אבודים, מיתון חריף, וכמובן ריבית מוניטרית גבוהה.