מה יש ביני לבינו, שלא יכול להיות בי

[deyulia]

לנטליה../images/Emo51.gif

 

[פאמיגן]

אוף!

אני שונאת שאומרים או רומזים שאין כזה דבר אהבה. קראתי את התגובות להודעה ואת התגובות לתגובות. אמנם אני די צעירה וגם לא נשואה וגם יש לי חבר "רק" שנה וחצי, אבל אני מוחה! אני אוהבת את החבר שלי. כן, אוהבת. והוא אוהב אותי. וכן, חשבתי למה דווקא אני ולמה דווקא הוא, ובגלל זה גם תהיתי וחששתי וחשבתי... אבל היום אני יודעת שזה זה. זה זה ועוד איך. ואני לא תוהה מה הוא מוצא בי, ולמה דווקא אני. כי אני יודעת. אני מרגישה. והוא גם אומר לי למה דווקא אני. ואני אומרת לו למה דווקא הוא. למרות שאנחנו יודעים את התשובה. ולמרות שאין ממש תשובה מלאה וממצה, כי תמיד יש את העניין הזה, הנסתר, שאי אפשר להסביר. אז, נכון, תגידו "מה היא מבינה? היא רק בת 24... שתחזור בעוד 10 שנים ונראה אותה מדברת על אהבה..." כן, אתם יכולים להגיד, אבל היום זה היום והיום אני אוהבת. אני לא מעריצה אותו. אני רואה גם את החסרונות שלו. ויש בינינו משהו. ואנחנו קוראים למשהו הזה אהבה. ויש בינינו תקשורת מאוד טובה. אנחנו מדברים על הכל. אנחנו לא מחזיקים דברים לא פתורים בראש (או בבטן.או בכלל). אז, תגידו, מה זה הדבר הזה שאני קוראת לו אהבה?

אנחנו מתאימים מאוד, שנינו אנשים... מוזרים, אפשר להגיד (לא זו הסיבה שאנחנו מתאימים). וזה ממש נפלא שנפגשנו. אף אחד לא יכול לשכנע אותי שמה שאני מרגישה זה לא אהבה. ולמה שמישהו ינסה לשכנע אותי? וטוב לי איתו. כל כך טוב לי איתו. ויש בינינו אמון. אמון זה הסכם? לא. אמון זה הרבה יותר מדבר רשמי ויבש. זה אמונה בכל הלב באדם השני. זו ידיעה ברורה. אני יודעת שהוא אוהב אותי ושהוא לטובתי ושהוא לא יעשה משהו שיפגע בי או באמוני, כמו לגלות סוד שאמרתי לו למישהו אחר, או בגידה. ולא כי "חתמנו" על הסכם לא כתוב, פשוט כי הוא ככה. ותקראו לי תמימה, אבל הייתי מוכנה לשלוח אותו אפילו לחודש לאי מלא בחורות מדהימות ביופיין, ואני יודעת בוודאות גמורה שהוא לא יבגוד בי. גם אם הוא יידע שאני לא אדע לעולם מה קרה על האי. וגם הוא היה שולח אותי לאי מלא גברים "שווים". אצלנו משיכה ואהבה הולכים ביחד. טוב, אני לא אמשיך לכתוב, כי אז יהיה עוד פחות סיכוי שמישהו יקרא את זה. פאמיגן.

 

[rami052]

לא קשור, בוגדים גם עם מכוערות../images/Emo94.gif