טוב, נסיון לתשובה רצינית:
השאלה האם לחיי בני-אדם יש יותר, פחות או בדיוק אותו ערך כמו לבעלי-חיים אחרים היא שאלה שאין עליה תשובה חד-משמעית. פילוסופים העוסקים בתחום - אתיקה וזכויות בעלי-חיים - מציבים הרבה טיעונים לכל הכיוונים, והכרעה אבסולוטית אין. הגישה שלך, כפי שהיא מתבטאת בניסוח "לא גזע נכחד אלה מכחיד" (הכיתוב הנכון הוא "אלא", אגב) וההתייחסויות הנרחבות לבתי-גידול וכו', מרמזת על התייחסות לבעלי-חיים (ובכללם האדם) לא כאל פרטים בעלי זכויות אינדיבידואליות אלא בעיקר כאל תת-יחידות של מין (מה שאתה קורא לו "גזע") ביולוגי. זו גישה לגיטימית כשלעצמה, אבל היא לא פופולארית במיוחד. תיתקל בהתנגדות מצד פעילי זכויות בעלי-חיים, למשל, שידחו בתוקף את הגישה ויטענו שלכל פרט, חיה או אדם, יש זכויות מוסריות ומשפטיות. תיתקל גם בבעיה טקסונומית - איך מגדירים בעצם "מין ביולוגי", הגדרה שגם היא לא חד-משמעית בפרט ביצורים שהרבייה שלהם אינה מינית (ואלה הרוב המוחלט של היצורים והמחלקות הקיימות בעולמנו. רבייה מינית היא היוצא-מן-הכלל ולא הכלל בעולם החי), הגדרה שהיא קריטית לקביעה מהו האובייקט שאותו אנו חפצים לשמר. הבעיה הגדולה ביותר עם העמדה שאתה מציג היא מה הצידוק שאתה נותן לה. לא נתת שום צידוק לגיטימי לעמדה הזו והסתפקת בפסילת עמדה אחרת. זה לא מספיק. הלאה: מבחינה אבולוציונית גרידא, יש משמעות רבה לקירבה בין הפרט ליצור שעליו הוא כן או לא מגן או נמנע מלהרוג. בשל הפיזור של גנים במינים ואוכלוסיות יש משקל-יתר לפרטים הקרובים אליך בעת הקצאת משאבים לשימור. זה מתקבל כתוצא ישיר של תיאוריית ה"גן האנוכי" (ר' דוקינס, 1976) שכיום היא המקובלת ביותר בקרב המומחים. גם תיאוריה מתחרה פופולארית - שימור הקבוצות (ר' למשל את כתבי E.O. Wilson) - נותנת תוצא דומה. בקיצור - זה טבעי שבני-אדם יעניקו משקל יתר לשימור בני-אדם. נוסיף לכך את העובדה המובנת שבני-אדם מכוונים מבחינה אבולוציונית להיות רגישים יותר לסבלם של בני-אדם אחרים (וזו הסיבה שניסויים בקופים - הדומים לבני-אדם בתכונות רבות - זוכים להרבה יותר תשומת-לב מאשר ניסויים בעכבישים, למשל, או זבובים, שסבלם אינו "נקלט" אצלנו במלואו בשל הדמיון החיצוני המועט לסבלנו). חשוב להדגיש ש"טבעי" ו"נכון מוסרית" אינם אותו הדבר. ההיקש "טבעי=נכון" קרוי בשם naturalistic fallacy והוא כשל לוגי המוכר לנו מזה מאות שנים (Hume היה הראשון שעלה עליו פורמאלית), כך שהסבר ביולוגי לתופעה אינו הצדקה מוסרית, אלא רק תיאור מצב וסיבותיו. כשלעצמי אני חושב שאכן יש חשיבות רבה לשימור מינים, אבל הואיל וכל הנוכחים בפורום שייכים ביולוגית לאותו מין ביולוגי - אדם - אין טעם להשתמש בלשון "הם" וכיו"ב. הדברים שבני-אדם עושים משפיעים על בני-אדם אחרים, בכללם (זה הקטע החשוב, אז בבקשה לשים לב) עלי ועל הקרובים אלי. כל היתר יכולים מצדי ללכת לעזאזל, אבל אני רוצה לא לסבול ושהאנשים "שלי" גם-כן לא יסבלו. אם אני חושב שפציפיזם או בטחוניזם או לא-יודע-מה זו הדרך לגרום לזה - זה מה שאתמוך בו. וכמובן, אם מה שכתבת פה הוא לא סתם בשביל להטריד אלא משהו שאתה באמת מאמין בו, הרי שחלה עליך החובה המוסרית לפעול בנדון ולצמצם את אוכלוסיית בני-האדם. הואיל ואין לך רשות מוסרית לדגוע את חיי זולתך, המסקנה המתקבלת היא אחת. עצה פרקטית: הבנתי שחיתוך ורידים הכי פחות כואב, אבל לדעתי יותר מגניב לקפוץ. בהצלחה!
