מה לעשות?

orihl

New member
מה לעשות?

אני ובעלי יחד כבר שבע שנים, אף פעם לא היתה לנו בעיה ביחסי מין . לאחר הלידה התחלתי לסבול מווסטיבוליטיס, זה נשמע ומרגיש כמו קללה -כאבים איומים בנרתיק בזמן חדירה(מישהי מכירה?) ולכן אנחנו כמעט ולא מקיימים יחסי מין מלאים.מצב זה גרם לריחוק פיזי בנינו וכן התחילו לצוף כל מיני שברים ,טונים גבוהים, מריבות, דברים שפחות הפריעו לי בעבר היום מעצבנים אותי בטירוף, אני מרשה לעצמי לדבר אליו בצורה שלא דיברתי אליו בעבר,(מזלי שהוא אדם סבלני ואוהב). גם בו חל שינוי אך הוא לא מפסיק לנסות ואני כן הפסקתי אולי מפחד וגם כבר לא כ"כ בא לי . כיום אני בטיפול ונראה לי שהמצב כבר הרבה יותר טוב, אך קשה לי ליזום, אני עייפה פיזית והחשק נעלם לו. מכירות את המצב לפחות בחלקו או שאני לבדי בסיפור?
 
בטח שקשה להתלהב ולהיות סקסית

אחרי יום ארוך של עבודה, טיפול בילדים, כביסות, בישולים ועוד. אז מוצאים רגעים ששולחים את הילדים לסבים או שנוסעים לצימר. ואז אפשר לשחזר את הביחד. ואז זה קשה אז אולי במקביל לטיפול הפיזי ללכת לטיפול נפשי. אולי בהתחלה רק את ואח"כ שניכם. זו לא בושה להעזר במישהו מקצועי כדי לצאת מהבוץ. יש לכם כל כך הרבה וכל כך חבל להרוס הכל. ואפשר לשפר. אפשר לשפר המון כשיש אהבה וכבוד הדדי.
 

seeyou

New member
קשה לי ליזום, אני עייפה פיזית והחשק נעלם

אני מבין שיש לך בעיה רצינית ושאת בטיפול עם סיכוים טובים להקלה... האם שאלת את עצמך למהקשה לך ליזום? גם ליפני הלידה היה לך קשה ליזום? את עיפפה-זה ברור...מי לא? במיוחד שלך יש גם הטיפול החשק נעלם... זה מובן במיקרה שלך וזה גם "מקובל" בהרבה בתים גם ללא בעיה כמו שלך עכשיו בא השאלה... מה האלטרנטיבה שאת מוצאת? רוצה להחליף את הבעל? הוא הגורם המרכזי של הבעיות שלך? נניח שתתגרשי ... את חושבת שגבר יסכים לתנאים שלך?(חוץ מיתר הבעיות שקשורות לפרק ב') תתרכזי בבעיה אחד -לא בכולם יחד...תפתרי אותה-אפילו חלקית ואז לגשת לשניה... אין מה לעשות בנשואים ישנם "התחיבויות" ולא רק מה שנוח ונעים לנו בהצלחה יוסי
 

sharon harpaz

New member
לא אישית אבל כמעט....

אחת מהחברות הטובות שלי סובלת ממשהו דומה (אני לא סגורה על שם המחלה וזה גם לא נגרם אצלה מהלידה) אבל זה היה עוד מימי רווקותה והיא התעסקה בלטפל בזה תקופה מאוד ארוכה ולמעשה לא משנה כמה מומחים היא ראתה היא אף פעם לא התייאשה, לפי מה שהיא מספרת בשנים האחרונות חל שיפור ניכר במצבה, היא עשתה הכול מהכול כדי לא לאבד עניין בקיום יחסי המין בתוך הזוגיות, אני תומכת נלהבת של הגישה שלה, את יודעת... לפנק את הגבר ושיפנקו אותך לא תמיד כרוך בחדירה, את יכולה והוא יכול להגיע לסיפוק מיני גם מדברים אחרים, אני מציעה לך קודם כל להמשיך לטפל בזה ולא לוותר ומצד שני לא לתת לזה לדעוך ואפילו מדי פעם ליזום את בעצמך את עניין הסקס, כי לפעמים "עם האוכל בא התאבון"... אני יכולה רק לנסות להבין אבל אני ממש לא מתיימרת ככה שקחי את כל מה שאמרתי בערבון מוגבל ובגישה חיובית. .. בהצלחה!
 

orihl

New member
תודה

תודה חמודה, את לגמרי צודקת וגם אני מרגישה כך, אבל לא תמיד מה שאנחנו חושבים זה מה שאנחנו עושים, אני מנסה לעבוד על עצמי כדי שזה יצליח, בכל אופן תודה זה תמיד טוב לשמוע מילות עידוד.
 
אשתו או אימא של...

שני מישורי התייחסות האחד זו תופעה מוכרת ברפואה -ולכן צריך להגיע לרופא, או אולי מטפל מיני כדי להתמודד עם התופעה. השני -מה שעולה בשולי הדברים שלך, הוא עייפות וחוסר רצון לסקס ,ואת זה לא יוכל הרופא לתקן. האם האחד אינו הדרך שהגוף שלך "צועק" את השני? -לכן אני תוהה אם הבעיה היא פיזית בלבד, ואם לא יעזור גם טיפול מיני-זוגי-אחר, שיתמודד עם שורש הבעיה הנפשית ולא רק עם הסמפטומים הפיזיולוגיים. אני מכירה אישה דתיה שסבלה מכך לאחר לידה ( תסמונת אימא קדושה ולא קדשה) לקח לה שנים להגיע לטיפול אבל יש לה כבר 10 ילדים(או יותר לא ספרתי) אז כנראה שהבעיה נפתרה איכשהו. .
 
רוצה לעודד-עברתי את זה פעם ועבר לי לגמרי

האמת שסבלתי מזה פעם לפני הלידות. איכשהו זה גם מן מעגל כזה שככל שכואב, את נלחצת, נסגרת ואז זה כואב יותר. תנסי להרפות את עצמך. יש משחות לריכוך. תתחילי בזה קודם. כי ברור שהכאב זה נורא, וזה גם מלחיץ קודם והופך את כל החוויה לאיחסה. היום זה עבר לי. אולי בגלל הלידות, אולי בזכות זה שלמתי להרפות. העיפות ברורה מאוד אבל אני חושבת שהיחסים האניטימים מאוד חשובים, כי כמו שאת כותבת זה מכניס ללחצים ולריחוק. אז תנסי מה שהצעתי לך. תיזמי. בכל שעה שמתאימה לך (גם בשלוש בבוקר אם בא לך ומתאים לך). הכי חשוב שתצאי קודם ממעגל הלחץ שנכנס אליו. בהצלחה
 

orihl

New member
יש משהו בדברייך

הכאב מלחיץ וסוגר פיזית ומן הסתם גם ריגשית. הטיפול שלי כולל משחות (שעוזרות פלאים)ולאחרונה ממש יש שיפור ואני אפילו מצליחה להינות... וגם התחלתי טיפול ביו-פידבק. אבל אף פעם לא הייתי טיפוס שיוזם, לא שאני לא אוהבת מין אלא זה כנראה משהו באופי שלי נראה לי שאין לי ברירה (זוגי בעל תיאבון מיני בריא) ואעשה איזה סוויץ' במוח כי רק ככה המצב ישתפר. תודה רבה על העידוד.
 

נומלה

New member
לפני כמה זמן היתה הלידה?

לפני שבכלל ניתן להתייחס צריך לדעת את הנתון הזה. ברור כמעט לכל אשה שבחודשים הראשונים לחיי התינוק האם עייפה גם בלי מחלות נלוות. ועם יש בעיות על אחת כמה וכמה. כל הדברים על השתדלות ו"עם האוכל הא התיאבון" וצורך להתייחס לבעל לא תופסים בחודשים הראשונים לחיי התינוק. לדעתי!
 

sharon harpaz

New member
למה לא נומלה?!

מה מונע התייחסות לבעל? התינוק?
 

נומלה

New member
העייפות

מנסיוני האישי בלבד! בחודשים הראשונים לחיי התינוק שרשור תשומת הלב הוא אבא לאמא ואמא לתינוק. אני (והיהדות גם למרבה הפליאה לחילונית גמורה כמוני) לא הייתי מתעסקת בעיניני סקס עד שעוברים לפחות חודש חודשיים רמת ההורמונים יורדת וניתן לישון קצת. אז אני מתחילה להיות נחמדה לסביבה. אבל כמובן יש סופר נשים הקופצות ממיטת הלידה ולאחר 3 שעות שינה בלילה מנקות את הביית מטפלות בילדים האחרים עושות קניות ומוכנות לשובו של הבעל מהעבודה עם שפתון וחיוך וארוחת גורמה מוכנה ונכונות לשעתיים של סקס פראי (שלאחריו הוא ירדם בקלות והיא תלך להניק). צר לי להעיד על עצמי שאני לא כזאת.
 

sharon harpaz

New member
3 חודשים.. ואז להתייחס לבעל../images/Emo111.gif

נראה לי סביר, בהנחה שהיא ילדה כבר הרבה לפני, העצה שלי עודה בתוקפה: האישה גם צריכה ליזום לפעמים, חשוב לזוגיות לחדש את הסקס אחרי תקופה ארוכה של "חוסר יכולת,חשק,זמן,רצון וכו'"
 

נומלה

New member
אהבתי

וגם את הציור ליד הכותרת אהבתי. וחוץ מזה אני מסכימה לכל מילה שלך.
 

orihl

New member
לא כ"כ רלוונטי

הילד עוד מעט בן שנתיים עברנו כבר את השלב הזה.
 
למעלה