בתחילה הם עלו קבוצות - קבוצות לחדר העליון בעל החלונות. שם הם הדליקו קטורת ריחנית ממבחר עלים סודי.
ריח עשן הקטורת התערבב עם ריח שמן הנרות הדולקים וריחות אלה אפפו את החלל והתפשטו בו. הם שאפו פנימה את הריח ובלב כבד נשאו תפילה חרישית
לאל אמון להצלחת המבצע.
הם חילקו את הנוכחים לצוותים. לכל צוות היתה משימה. חלק היו אמורים לדאוג להכנת מזון, אחרים – לבעירת הנרות,
חלק היו אמורים לתצפת בעמדה שבראש המבנה במשמרות, והיו משימות נוספות כמובן.
לילות כימים הם ישבו החרטומים הבכירים על המדוכה. הדיונים סביב עניין דרכי השימור ויישומם ארכו ימים אחדים.
הם ניסו להבין והתווכחו בינהם האם הפרעה אמנחותפ הרביעי המכונה אחנתון – שמצא את לוח הברקת - התכוון לאל יחיד או לאל ראשי השולט על אלים אחרים תחתיו.
ההחלטה השפיעה רבות על התכנים שיתועדו למען הדורות הבאים. לבסוף הוחלט שיש אל ראשי, אמון, השולט יחד עם אשתו, מוּת, על כל העולמות כולל על האלים המרובים.
בסופו של יום הם קיבלו החלטה מה מהמידע ומהמסורות ייכתבו בסמלים מוסכמים שונים למען הדורות הבאים, ומה יונחל על פה.
במקביל, כהנים זוטרים מיהרו אל מתחם פתוח על פני האדמה. הם הניחו כדים גדולים לאיסוף מי הגשמים והברד. רעש גדול נשמע עת נחתך הברד והכה בכדים.
כעבור זמן קצר התמלאו הכדים. הכהנים הזוטרים קראו לחבריהם לסייע להכניס פנימה הכדים המלאים מים קרים. מים אלו היו בחזקת מים טהורים שגם מסוגלים לטהר.
בכלים גדולים הם חיממו חלק מהמים על מדורת עצים קטנה. הכהנים הבכירים שטפו בהם את גופם כדי לא לטמא את הפפירוסים הקדושים.
הכהנים הגדולים המשיכו להתעמק בלוח הברקת שכתב האל תות', המכונה איביס, הלוא הוא אל החוכמה, הכתיבה, המדע, השירה והקסם.
לוח הברקת כלל קידוד של העקרונות השולטים ביקום מכל היבטי החיים בעולם הזה ובשדות אליסיום.
במהלך שהותם במתחם, הם הורו לכהנים לתעד על פפירוסי גומא מידע הקשור לחיי הארץ; ועל פפירוסי עורות – מידע הקשור לעולם הרוח, לעולם הבא ולעולם הנפש והאלוהות.
הם הכניסו גם טקסטים לקמעות ופירטו את תיאורי השימוש בהם.
כשסיימו הכהנים את מלאכת הכתיבה בנושא מסוים הם גלגלו את הפפירוס למגילה. כך הונחו נערמו מגילות רבות זו על זו.
דורות חלפו. חלק מן המגילות הגיעו ממצרים להודו עם קבוצת- נוודים ששפתם שונה, שמנהגיהם שונים, שלבושם ססגוני ולהם מוסיקת נשמה ייחודית.
גם חריפותם השכלית הפכה לשם דבר ועימה כישוריהם הברוכים.
השמועה על בקשתו של מלך פרס נפוצה ברחבי הודו כאש בשדה קוצים.
ומה ביקש מלך פרס? האם את הסודות הגנוזים?
עוד על
לוח הברקת:
https://www.q-israel.com/post/לוח-הברקת-האגדי-וסודות-היקום
אחנתון
he.wikipedia.org
שדות אליסיום
he.wikipedia.org
כל הזכויות לספר "הסודות של איווט " שייכות לי.
כל טוב,
רחל
ריח עשן הקטורת התערבב עם ריח שמן הנרות הדולקים וריחות אלה אפפו את החלל והתפשטו בו. הם שאפו פנימה את הריח ובלב כבד נשאו תפילה חרישית
לאל אמון להצלחת המבצע.
הם חילקו את הנוכחים לצוותים. לכל צוות היתה משימה. חלק היו אמורים לדאוג להכנת מזון, אחרים – לבעירת הנרות,
חלק היו אמורים לתצפת בעמדה שבראש המבנה במשמרות, והיו משימות נוספות כמובן.
לילות כימים הם ישבו החרטומים הבכירים על המדוכה. הדיונים סביב עניין דרכי השימור ויישומם ארכו ימים אחדים.
הם ניסו להבין והתווכחו בינהם האם הפרעה אמנחותפ הרביעי המכונה אחנתון – שמצא את לוח הברקת - התכוון לאל יחיד או לאל ראשי השולט על אלים אחרים תחתיו.
ההחלטה השפיעה רבות על התכנים שיתועדו למען הדורות הבאים. לבסוף הוחלט שיש אל ראשי, אמון, השולט יחד עם אשתו, מוּת, על כל העולמות כולל על האלים המרובים.
בסופו של יום הם קיבלו החלטה מה מהמידע ומהמסורות ייכתבו בסמלים מוסכמים שונים למען הדורות הבאים, ומה יונחל על פה.
במקביל, כהנים זוטרים מיהרו אל מתחם פתוח על פני האדמה. הם הניחו כדים גדולים לאיסוף מי הגשמים והברד. רעש גדול נשמע עת נחתך הברד והכה בכדים.
כעבור זמן קצר התמלאו הכדים. הכהנים הזוטרים קראו לחבריהם לסייע להכניס פנימה הכדים המלאים מים קרים. מים אלו היו בחזקת מים טהורים שגם מסוגלים לטהר.
בכלים גדולים הם חיממו חלק מהמים על מדורת עצים קטנה. הכהנים הבכירים שטפו בהם את גופם כדי לא לטמא את הפפירוסים הקדושים.
הכהנים הגדולים המשיכו להתעמק בלוח הברקת שכתב האל תות', המכונה איביס, הלוא הוא אל החוכמה, הכתיבה, המדע, השירה והקסם.
לוח הברקת כלל קידוד של העקרונות השולטים ביקום מכל היבטי החיים בעולם הזה ובשדות אליסיום.
במהלך שהותם במתחם, הם הורו לכהנים לתעד על פפירוסי גומא מידע הקשור לחיי הארץ; ועל פפירוסי עורות – מידע הקשור לעולם הרוח, לעולם הבא ולעולם הנפש והאלוהות.
הם הכניסו גם טקסטים לקמעות ופירטו את תיאורי השימוש בהם.
כשסיימו הכהנים את מלאכת הכתיבה בנושא מסוים הם גלגלו את הפפירוס למגילה. כך הונחו נערמו מגילות רבות זו על זו.
דורות חלפו. חלק מן המגילות הגיעו ממצרים להודו עם קבוצת- נוודים ששפתם שונה, שמנהגיהם שונים, שלבושם ססגוני ולהם מוסיקת נשמה ייחודית.
גם חריפותם השכלית הפכה לשם דבר ועימה כישוריהם הברוכים.
השמועה על בקשתו של מלך פרס נפוצה ברחבי הודו כאש בשדה קוצים.
ומה ביקש מלך פרס? האם את הסודות הגנוזים?
עוד על
לוח הברקת:
https://www.q-israel.com/post/לוח-הברקת-האגדי-וסודות-היקום
אחנתון
אחנתון – ויקיפדיה
שדות אליסיום
שדות אליסיום – ויקיפדיה
כל הזכויות לספר "הסודות של איווט " שייכות לי.
כל טוב,
רחל