epi יקרה ../images/Emo24.gif...
את זוכרת מתי ראית את ההתקף הראשון שלו?, מי היה שם מלבדך? את מתארת בחור שמתפקד יפה מאוד , אני חושבת שזה חשוב וטוב שהוא התגייס לצבא,טוב לו שם? , איך חיי החברה שלו?... ושלך? לפני כמה שנים יצא לי לראות קרובת משפחה בהתקף מול מחשב ,הרגשתי שהאדמה נשמטת מתחת לרגלי, זו היתה הפעם הראשונה שראיתי התקף... השכבתי אותה על הצד ובדקתי דופק (היא הכחילה), היא היתה במצב מאוד לא טוב בלשון המעטה ,אני זוכרת את תחושת חוסר האונים מולה , את הרצון להסביר לה כשהיא התעוררה שהכל בסדר , לחבק אותה...ואת תחושת האשם!!! כעסתי על עצמי על שלא הייתי איתה בשניות שלפני, אולי יכולתי לעזור!? בדיעבד הסתבר שלא יכולתי לעשות כלום ,אבל אני נוטה להתקרבן ומודעת לכך המקרה ההוא היה חד פעמי , משהו שקשור למסך מחשב לא טוב
, אם אני חושבת על מצב שהיא היתה מאובחנת כחולת אפילפסיה , אין ספק שהייתי ממשיכה להיות איתה בקשר, אבל כן... כמוך הייתי חרדה מפני התקפים! אני מבינה אותך,את חושבת שאחיך ירצה לכתוב כאן? איך הוא מתיחס אל המחלה? ליל מנוחה
חיבוק