מחווה של אהבה...

remezh

New member
מחווה של אהבה...

במסורת הבודהיסתית יש סיפור על נזיר הבורח מפני דוב רעב,הוא רץ אל עבר התהום ועומדת לפניו ברירה:לקפוץ או להטרף,בנופלו ,הוא נאחז בקרש קטן המזדקר מין הצוק,הוא מביט למטה ורואה נמר ,מה זה רעב...הממתין לנפילתו.באותו רגע מגיעים מין הצוק שני עכברי כיס רעבים ומתחילים לכרסם את הקרש שהוא היה תלוי עליו. והוא תלוי שם,דוב רעב מעליו,נמר מתחתיו,והמכרסמים לידו, כשהוא מסתכל מעבר לעכברים,הוא רואה שיח של תותי בר,ומול פניו תות ענק,אדום בשל ועסיסי,מוכן לאכילה,הוא קוטף אותו ,שם בפיו ,ואוכלוקורא :``כמה שזה טעים``. האהבה מתענגת ומתפתחת ברגע העכשיוי ,בחדוות הרגע . מתוך הספר ``אהבה``-ליאו בוסקאליה . תודו שזה יפה . רמז.
 

יפעת*

New member
רמז יקירתי

נכון! הרי מה האפשרויות? לתת לכל הנחס לאפוף אותנו? וכי יש לו ברירה אחרת? הוא בוחר להנות מהחיים עד הרגע האחרון, ואם היה בוחר להמשיך ולפחד, כלום זה היה משנה את מצבו? והתשובה היא כמובן לא! כך הוא הצליח לפחות להנות מהרגע,עד כמה שהוא היה קשה ומסובך. אוהבת יפעת
 
למעלה