תשמעי, גם אני לא לגמרי הבנתי מה בדיוק את רוצה
הרי גם אם היה לך את היום הכי רע בעולם, הוא מבחינתו לא מרגיש שזה שהוא יושב ומקשיב לך - עוזר במשהו.
בחרת גבר פרקטי, תני לו משימות פרקטיות: כשהוא נכנס הביתה אחרי יום כזה תגידי "היה לי יום קשה, אני צריכה חיבוק" או "היה לי יום קשה, אני צריכה חצי שעה של שקט ומנוחה, תדאג בבקשה לארוחת ערב לילדים" או "היה לי יום קשה, לא הספקתי שום דבר בבית, תתלה בבקשה כביסה" - אילו דברים שהוא יודע לעשות. ככה הוא ירגיש שהוא תומך.
את מה שהוא ומי שהוא אי אפשר לשנות מן היסוד. אם את אוהבת אותו ורוצה לחיות איתו תצטרכי להבין את זה.זה לא אומר שאין סיכוי לשיפור מסויים: תוכלו להחליט על זמן זוגי שבו אתם מבלים ביחידות ועושים דברים שיעשירו את עולם התוכן המשותף והחוויות המשותפות שלכם (אולי מנוי לתאטרון או לסנימטק, אולי ללכת לרקוד, אולי מופעי מוזיקה, טיול... מה שבא לכם). תקחי בחשבון שמאחר והמצב מפריע בעיקר לך, את תצטרכי להיות היוזמת ואסור לך להתאכזב שהוא לא יוזם אלא לשמוח אם הוא מבין את הצורך הזה שלך ומשתף פעולה.
ובעניין לשוחח על הקשיים, כאמור - תבואי לשיחה כזאת מוכנה: מה בדיוק קשה לך, מה היית רוצה ממנו ומה אפשר לעשות בנידון, לא שיחה ארטילעית על "מצבנו"... וגם לבחור את הזמן והמקום לשיחה כזאת: שעה 7 וחצי בערב כשהוא רק נכנס הביתה מהעבודה לתוך הכאוס של ארוחת ערב/מקלחת/השכבה - זה לא זמן טוב. כוס קפה על המרפסת אחרי שוך הסערה, או אפילו דייט בבית קפה, זה זמן טוב יותר לשוחח.
אני דווקא לא חושבת שאתם צריכים ייעוץ זוגי, אבל אם את מרגישה לבד, אולי תלכי בעצמך לכמה פגישות שיעזרו לך ללמוד להתמודד עם הפאקים של בן זוגך, לחיות איתם בשלום ולהביא לשינויים קטנים בדרכי נועם.
אם מעניין אותך, הבעל שלי הוא החבר הכי טוב שלי, מתקשר, מקשיב, אפילו מספר - אממה, לא מצליח לעבוד באופן עקבי, מקים עסקים ולא מצליח להחזיק אותם, מתחיל משימות בבית ולעולם לא גומר אותן, רוצה להתחלף? (רק תקחי בחשבון שהוא כבר אחרי "פרוייקט שיקום הגבר" על ידי מיטב המומחיות, אשר צלח רק באופן חלקי, ככה שאין סיכוי רב שתצליחי לשפר עוד הרבה).
והמלצתי האחרונה - תצפי פחות בסרטים אמריקאים רומנטיים (או שלפחות תקחי אותם פחות ברצינות).