מחשבות על הסרט "הסוד"

[כוסס הציפורניים]

מחשבות על הסרט "הסוד"

אין ספק שהסרט הזה עשוי בצורה כובשת ומאוד משכנעת וקשה ממש להתעלם ממנו. עד כה האמנתי שעודף אופטימיות=חוסר זהירות ואיכשהו תמיד היה לי קל יותר לראות שחורות ולעסוק בשלילי מאשר בחיובי. ברגע שהבנתי שהתעסקות בשלילי עלול רק למשוך אליי יותר שלילי התחלתי לחשוב פעמיים על המחשבות שעולות לי בראש ואני באמת מנסה להתחיל לחשוב חיובי ומעבר לזה לדמיין דברים שאני רוצה שיקרו לי. אבל זה מאוד מאוד קשה ליישם את זה ,קשה הרבה יותר ממה שחשבתי. זה קשה ראשית בגלל שכשקורים לך דברים לא טובים בחיים המחשבות הרעות באות גם בלי שאתה מזמין אותם. הן חוזרות ומתקיפות אותך שוב ושוב כי הן מוחשיות וקשורות לדברים הלא טובים שאתה חווה בהווה. המחשבות החיוביות שאותם דווקא חשוב שנחשוב קשורות הרי לעתיד ולכן קשה לראות אותם בדמיוננו בצורה מוחשית ועוד יותר קשה לחשוב אותם כל הזמן. מעבר לזה אני מוכרח להגיד שגם כשאני רוצה משהו אני לא יודע איך בדיוק לדמיין אותו. הנה למשל אני מאוד רוצה למצוא כבר את הנשמה התאומה שלי. האם אני אמור לדמיין אותי פוסע איתה יד ביד על שפת הים?! אבל אינני יודע איך היא נראית אז איך אני אדמיין דבר כזה. ומה לגבי לוח הזמנים?! אני רוצה שהיא תגיע היום. האם אני יכול לדמיין את התאריך הזה בראש שלי?! האם אני יכול לדמיין שאני רוצה שמשהו יקרה תוך חמש דקות?!האם מותר לי לדמיין כל דבר שנראה הכי בלתי סביר וגם לצפות שהוא יקרה בכזו מהירות. איך אאמין בזה אם לא הגיוני בעיני להשיג דברים כאלה בכזה לו"ז צפוף?! לפעמים אני חושב שאולי אם אני מדמיין כשאני רוצה לפגוש את הנשמה התאומה העולם החיצוני אומר "טוב שאתה רוצה אבל לא אמרת מתי את רוצה אז תחכה , מתי שהוא נדאג לך..." בסרט הם מדברים על רצונות מאוד ברורים ומוחשיים כמו רכב מסוג מסויים אבל אם הרצונות שלי הם עבודה טובה או למצוא את האישה של חיי אז אלה לא רצונות מוחשיים אז איך אפשר בכלל לדמיין מקום עבודה שאינני יודע איפה הוא ומי נמצא שם ואיך אפשר לדמיין את האישה של חיי אם עוד לא מצאתי אותה?! אורך הסרט היה שעה וחצי ולמרות זאת נדמה לי שלא הבנתי את הסרט הזה עד הסוף. אני רק יכול לקוות שמה שהם אומרים שם איננו נכון כי אם כן אני כנראה מאוד מתקשה ביישום הדברים...

 

[אריק אימון הוליסטי]

הבהרות..

איך מושכים דברים אלינו?... דבר ראשון כל מה שקורה לך אתה משכת אליך.. אסביר את זה דרך מה שסיפרת שאתה רוצה.. אמרת "אני מאוד רוצה למצוא כבר את הנשמה התאומה שלי" כעת.. חוק המשיכה מתחיל לפעול.. הוא מושך אליך את מה שביקשת.. כלומר את מה שיש אחרי מילת ההפעלה שלו.. מילת ההפעלה היא "אני".. אז היקום שומע "אני רוצה ל..." וזה מה שהוא מחזיר לך ... את החוייה של לרצות.. ברגע שאתה אומר שאתה רוצה.. זה בעצם הצהרה שאין לך.. ולשם אתה מכניס אנרגיה.. לתוך החוסר.. הדרך לעשות זאת היא לדמיין ולפעול כאילו זה כבר כאן.. עכשיו לא בעתיד.. ואז אתה יכול להגיד.. "אני פוגש את הנשמה התאומה שלי"... או אפילו יותר טוב תתחיל להודות על כך שיש לך את זה.. "אני מודה על כך שאני מוצא את הנפש התאומה שלי".. לא מספיק לרצות.. עליך לחוות את זה .. לדמיין את זה.. לא בעתיד .. אלא כאן ועכשיו.. פה זה הקטע שדורש אמונה.. אמונה שהיקום/אלוהים או כל מה שתבחר לקרוא לו כבר ענה לך עוד לפני שהמחשבה עלתה אצלך.. זה הכול.. אור ואהבה

 

[כוסס הציפורניים]

אל תתפוס אותי במילה

ברור שבתוך הראש אני כבר מדמיין שזה כאן אבל הדמיון הזה הוא מאוד לא מוחשי כי איך אפשר לדמיין מישהי שלא יודעים איך היא נראית. אני רק יכול לדמיין את עצמי מדבר למישהי ערטילאית אבל אין לי אפשרות לדמיין לא את הקול שלה ולא את המראה שלה וזה חזיון כל כך חלש שתמיד יבואו המחשבות הרעות של הדייטים הרעים ויכבשו וידחקו את המחשבה היפה הזו הצידה. כי תמיד אנחנו נגררים לחשוב על מה שקורה לנו בהווה כי זה מה שמוחשי בשבילנו. הקושי הוא בלדחוק מחשבות מוחשיות על ההווה ולהכניס במקום מחשבות תיאורטיות ובאויר על דברים שיהיו בעתיד. אילו הייתי רוצה רכב ספציפי כמו בסרט הכל היה יותר פשוט ויכולתי לדמיין אותו כל הזמן אבל לרצות מישהי שאני אפילו לא יודע איך היא נראית או עבודה שאין לי מושג איפה היא אז מה הפלא שגם העולם אולי לא מבין בדיוק מה אני רוצה... יכול להיות שיש בעיה בסרט הזה שמציג תיאוריה מצויינת כשאדם רוצה משהו מאוד מוחשי וברור אבל בעייתית יותר כשמדובר ברצון לדברים מופשטים יותר שלא ניתן לתאר אותם בצורה ברורה.

 

[אריק אימון הוליסטי]

שוב..

אל תחשוב עליה.. תחשוב עליך.. איך אתה נראה .. מרגיש.. מתנהג כאשר יש לך את הזוגיות שתמיד רצית.. אתה מנה להבין את זה לוגית.. וזה לא לוגי.. תעשה לך תרגיל.. תשב ותכתוב איך נראית הזוגיות שלך..שכן אתה מחפש זוגיות לא מישהי ספציפית.. איך זה נראה בחיים שלך.. מה אתה חווה בה.. מה אתה עושה בה.. איך אתה מרגיש בזוגיות הזו.. תוריד את כל הרשימות שלך של איך היא נראית.. פשוט תבקש ותדמיין זוגיות ורק זוגיות.. אין בעיה בסרט.. אתה מחפש כל הזמן איזו איזה מהפנטזיות שלך.. אך הן משתנות כל הזמן.. ולכן גם הבקשות שלך.. תעבוד על זוגיות.. אור ואהבה

 

[כוסס הציפורניים]

אוקיי בוא ניקח דוגמא קטנה

זוגיות בשבילי זו חברות,נגיד לשבת יחד בערב בסלון ולשמוע ביחד מוסיקה יפה. זו למשל דוגמא של זוגיות יפה בעיני. אז מה אני אמור לעשות לדמיין אותי יושב בסלון עם המוסיקה אבל הרי אני חייב לדמיין שיש שם מישהי איתי הלא כן?! איך אדמיין אם אינני יודע איך היא נראית?! אדמיין רק את עצמי?רק את הפנים שלי?את המוסיקה? אבל התמונה בראש תהיה תמונה של אדם מאושר ולא של זוגיות. יכול להיות שאני עדיין לא יורד לסוף דעתך?!

 

[אריק אימון הוליסטי]

נראה לי..

שאתה מנסה לדמיין אותה פיזית.. כשאתה עושה זאת אתה בעצם פוסל כל אחת שלא נראית ככה.. מדוע שלא תדמיין אותה בלי לדמיין איך היא נראית?.. תדמיין מה היא עושה.. מה היא מעניקה לך.. מה היא מביאה לזוגיות.. הדימיון הוא כלי עצום.. תן לו חופש.. דמיין את המערכת ואת ההרגשה שלך בתוכה ולא את האישה.. האם זה מובן? אור ואהבה

 

[כוסס הציפורניים]

אני אגיד לך למה לא מובן

כי אני מדמיין סיטואציה מוחשית כמו בדוגמא שתיארתי לך הדמיון שלי הוא בסופו של דבר בעיקר חזותי ולא משהו מופשט אני ודאי יכול לדמיין למשל שאני מדבר אליה בלי לראות את הדמות שלה בצד השני ותאמין לי שאני עושה את זה כי אני לא רוצה להשפיע על איך היא תראה אבל זה פשוט קשה לעבוד עם הדמיון ככה. תראה,לפני חצי שנה כשלקחתי את הבנות שלי לאורלנדו חקרתי את היעד מכל הצדדים והורדתי מהאינטרנט מלא תמונות של כל המתקנים בכל הפארקים ואז באמת היה קל וגם כיף לדמיין שאני והבנות כבר מטיילים שם ואני בטוח שבגלל זה המטרה הזו הושגה למרות שבהחלט היו מכשולים בדרך. אבל עכשיו אנחנו מדברים על לדמיין רגשות או לדמיין אותי בקשר אבל בלי לראות אותה וזה הרבה יותר קשה ואולי אפילו קצת יותר מעייף. לא פלא שבמצב כזה במיוחד אחרי שדייט מתפקשש קל הרבה יותר להיגרר למחשבות על הדייט הגרוע ומה קרה שם מאשר לדמיין שוב את המחשבה המופשטת.

 

[אריק אימון הוליסטי]

מסכים..

בהתחלה זה יכול להיות מתסכל.. אתה מנסה.. וזה לא יוצא.. כל עוד אנחנו בתחילת הדרך של יצרת רצונותנו.. אנחנו לא משדרים כל הזמן את אותה הבחירה.. ולכן גם אם היא מתקיימת .. לוקח לה זמן.. ככל שתתנסה יותר ביצירה מודעת.. פער הזמן יקטן.. המכשלה שלך.. כפי שאני רואה ממה שכתבת.. היא אחת שאתה חושב שהדימיון של מוגבל.. אתה חושב שרק מה שראית אתה יכול לדמיין.. בדיוק כמו בטיול עם הילדות.. הדימיון שלך לא מוגבל.. הוא יכול לדמיין הכל.. רק תן לו.. תנסה לדמיין בלי לשפוט מה אתה מדמיין.. שנית אתה עובד לוגית שוב.. אתה מנסה לעצב לוגית את הדימיון שלך.. אל תעשה את זה.. תן לדימיון שלך להשתולל.. בלי ניסיון לוגי לכוון אותו.. אפילו אם בהתחלה הוא יברח למקומות אחרים.. שוב ושוב בעזרת תירגול הוא יתחיל להיות ממוקד יותר.. וגם אז אסור לכוון אותו.. אתן לך דוגמא פשוטה.. כשאני נוסע למקום כלשהו אני מדמיין מקום חנייה טוב.. לא מנסה לדמיין בדיוק איפה.. אלא פשוט מתמקד רק בזה שאני מוצא מקום חנייה.. כאשר אני לא מכוון את הדימיון מייד עולה לי תמונה של מקום ספציפי.. וכשאני מגיע.. בדיוק שם יש חנייה.. אל תנסה לכוון בצורה מדוייקת .. אלא תקפיד להתמקד במה שחשוב לך.. ותן ליקום לדאוג לכל שאר הפרטים.. אור ואהבה

 

[כוסס הציפורניים]

מן הסתם אני אמשיך לעבוד על זה אבל

מהתאור שלך עולה שאולי באמת אני לא עושה שימוש נכון בדמיון שלי. אין ספק שלדמיין אני יודע ואפילו אוהב לדמיין אבל לשחרר את הדמיון בצורה כזו שהוא לא יהיה מוגבל לוגית על ידי השכל כנראה שעוד לא למדתי. חבל שאין יותר ספרים ברורים וידידותיים בנושא דמיון מודרך. אתמול חיפשתי בסטימצקי ספר כזה ולא מצאתי וזה חבל כי מחרתיים אני יוצא לנופש ודווקא היה לי הרבה פנאי לקרוא שם קצת על הנושא

 

[אריק אימון הוליסטי]

ספר טוב..

"דימיון מודרך לצורך שינוי" של פטריק פאנינג.. ספר טוב שעובד על לשחרר את הדימיון ולהשתמש בו בהצלחה אור ואהבה

 

[r a k a n i]

אתה יכול לדמיין סיטואציות אחרות

שכוללות אותה רק ברקע. דמיין את עצמך יושב עם חבר ומספר לו עליה, כמה טוב לך איתה וכמה אתה מאושר שפגשת אותה ותרגיש את זה, תרגיש את התחושה הטובה שהבחורה הזאת עושה לך. לא צריך בשביל זה לדמיין איך היא נראית דמיין אותה מתקשר אלייך ומספרת לך כמה שטוב לה איתך וכמה שהיא אוהבת אותך ותרגיש את תחושת האושר הזאת שמבעבעת בך כשאתה שומע את המילים האלה ( מישהי בטח אמרה לך את זה פעם ואני בטוחה שאתה זוכר כמה טוב זה מרגיש)

 

[ש ו ב ת ל ב]

...

"הנפש התאומה שלי"... דבר הזה קיים באמת?מאיפה המחשבה הזאת באה שזה קיים? או אולי מצורך להרגיש שמישהו אחר ישלים אותנו? מניסיוני,אני לא צריכה את הנפש התאומה שלי כדי שאוכל להרגיש שלמה עם עצמי. כשאני חשה שלמה עם עצמי,אני יכולה לאוהב את כולם,להתאהב. חוץ מזה, ממה שכתבת נזכרתי שמישהו פעם אמר לי "המחשבות יוצרים את המציאות" והייתי מופתעת לשמוע את זה. איך אנחנו יוצרים את זה באמת? אנחנו באמת חיים במציאות.והמחשבות יוצרים את הדמיון. דמיון שבו שום דבר באמת לא קיים.הכל אשליה,פנטזיה,בריחה מהמציאות.

 

[אריק אימון הוליסטי]

כדאי שתראי את הסרט..

הוא מסביר יפה איך המחשבות שלנו יוצרות מציאות הסרט אור ואהבה

 

[ש ו ב ת ל ב]

תודה אריק על הסרט ../images/Emo140.gif

צפיתי בסרט אך לא התחברתי לשום דבר. אנחנו לא "אלוהים" שיכולים ליצור הכל מה שנרצה. האמת פה,שאנחנו באמת לא יכולים ליצור את המציאות אלא לקבל את המציאות כפי שהיא.בזה יש סוד. הסוד פה שאנחנו לא יודעים כלום.לא יודעים מה יקרה מחר אפילו. כל מה שיש לנו זה לאהוב וזה הרבה.

 

[אין ייאוש בעולם]

בוודאי שהמחשבות שלנו יוצרות מציאות

אנחנו הרי פועלים מתוך המחשבות שלנו. רבי נחמן מברסלב אמר: "אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותייך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות" ואין כאן סתירה למה שאת כתבת 'שובת לב' כי למעשה גם הדרך שבה אנו בוחרים לקבל מציאות קשה שנוחתת עלינו היא בחירה שלנו. והמציאות שאנו יוצרים לעצמנו בדרך בה אנו מקבלים דברים שקורים לנו בחיים ושאין לנו עליהם שליטה, היא המציאות שאנו יוצרים מתוך המחשבות שלנו. כשאת אומרת: "כל מה שנותר לנו זה לאהוב וזה הרבה" זו כבר מחשבה שלך שיוצרת מציאות שאת בחרת אותה לעצמך. את המציאות הזו את יוצרת והיא מגיעה מתוך מחשבה חזקה חיובית שלך. ויחד עם זאת וחשוב לזכור שבחיים אנו לא מקבלים את כל מה שאנו מבקשים. ולא תמיד אנו מבקשים את מה שטוב בשבילנו. הסוד הגדול של החיים זה לחיות בשמחה גם כאשר הדברים לא מסתדרים כפי שאנו רוצים שיסתדרו. אז צריך לבקש חזק מאלוקים, להתפלל ולחכות בסבלנות כדי לראות מה יתן לנו. והכל, הכל לטובה.

 

[ש ו ב ת ל ב]

...

תודה על תגובתך.

הכוונה שלי הייתה ככה שאם אנחנו נכנסים לחדר חשוך ורואים את הנחש ואנחנו חושבים שזה המציאות וברגע שמדליקים את האור ורואים שזה לא הנחש אלא בגד. אבל איפה מציאות פה בגד או נחש? הבגד הוא המציאות, כאשר מדליקים את האור. המחשבות לפעמים מוטעות. בקשר לאהבה,זה לא באה מהמחשבה אלא מאמת הפנימית שלי. האהבה לא יכולה לבוא מהמחשבה.אנחנו כל הזמן מגבילים את עצמנו במושגים.

 

[אין ייאוש בעולם]

סמנטיקה של מילים 'שובת לב'

ואני מסכימה איתך. אני לא משתמשת במילה "דמיון", אלא במילה "מחשבה" מחשבה חזקה אצלי יוצרת בקשה ובקשה יוצרת תפילה. זה לא המחשבות הן שמוטעות, זה הדמיון שמטעה אותנו משום שדמיון הוא פנטזיה. אני יכולה לפנטז לעצמי מיליון דברים שאני רוצה, אבל אם הם מנותקים מין המציאות שאני חיה בה, מין הסתם הם לא יקרו. אם למשל אתייחס להודעה הראשית שהובילה לדיון הזה. אותו איש יכול לדמיין לו את אהבת חייו והדמיון יכול להפליג לאן שהוא רוצה. הדמיון לא ייקח אותו להגשמה, כי דמיון הוא רק דמיון. מחשבה חזקה שמביאה לרצון חזק וידיעה ברורה של: "אני רוצה עכשיו זוגיות ואישה בחיי" מביאה לבקשה חזקה ומסר חד וברור שמשדר החוצה. ואז ישנה גם פעולה. זו ההשתדלות שלנו להשיג את מה שאנו מבקשים בחיים האלה. אנחנו צריכים גם לפעול. כי ברגע שהוצאנו מחשבה חזקה לאוויר העולם ואני גם מתפללת לבורא עולם שיכוון אותי להגשמת רצונותיי, צריך גם לפעול. המחשבה החזקה והרצון שלנו לקבל מאלוקים, יוצרים אצלנו מקום לקבל. הפעולה שלנו עכשיו היא ללמוד לקבל את מה שניתן לנו. כי אם אותו אדם שמדמיין את אהבת חייו ימשיך את דמיונותיו על אותה אהבה ולא יתבונן במתנות שנשלחות אליו, הוא עלול לפספס. דמיון מותיר אותנו במצב של חוסר פעולה. מחשבה חזקה ותפילה יוצרים התבוננות ופעולה. כי מאוד יכול להיות שבזמן הזה שאותו איש ממשיך לדמיין את אהבת חייו, נמצאת לידו אישה, ממש לידו, והוא אינו רואה אותה, משום שהוא עדיין נמצא בתוך דמיון. הדמיון מגביל את המחשבה משום שהוא מתנה תנאים לקבלה. מחשבה חזקה ורצון חזק מלמדים קבלה.

 

[ש ו ב ת ל ב]

אתחייס לנושא של המציאות...

המחשבות יוצרות את מציאות מדומיינת ולא מציאות של עצמה.

ואני אוהבת להיות במציאות של עצמה שבה הכל שקט ואין שום מחשבות כי אני יודעת שכל מה שקורה בסביבננו זה מאוד יפה וזה מה שהייתי רוצה להיות פה.כשאני יושבת ללא מחשבות אני מגלה שיש לי המון כוחות לעשות כל מה שארצה. יש מיליון דוגמאות: כשאני יושבת מול אש ואני רואה שהוא מחייך אלי ואני חושבת לעצמי שהוא מחייך אלי כי הוא מחבב אותי. אבל המציאות פה שאני באמת לא יודעת למה הוא מחייך אלי. או כשאני עומדת מול מוכר והוא עצבני וצועק עלי ואני חושבת לעצמי שאולי עשיתי משהו לא בסדר אם הוא צועק עלי או חושבת לעצמי שמוכר פשוט חוצפן אם צועק עלי בצורה הזאת. המציאות פה שאני לא יודעת למה הוא כזה אלי. חוץ מזה,נוכחתי לדעת שכל מה שאני רוצה תמיד,ממש נמצא מולי.מרוב המחשבות שהיו לי בראשי, מנעו ממני לראות את מה שיש. כעת על דמיון.אני חושבת שדמיון בא מרצון לרצות משהו שאין לנו.ואנחנו מדמניים את הדברים שהיינו רוצים לקבל את זה. אבל נוכחתי לראות ולדעת בחיי שכל מה שרציתי בעבר לקבל ולהשיג,זה לא מה שהייתי רוצה לקבל.זה אירוניה. אנחנו שואפים לקבל את הדברים שבעצם לא רוצים אותם. כל מה שאנחנו רוצים זה שקט ויש לנו את זה,אך בגלל המחשבות שמתרוצצות במוחנו לא שמים לב לזה. תודה על התגובה ושבת שלום.

 

[אריק אימון הוליסטי]

פה אני חושב אחרת..

אנחנו כן אלוהים.. אלוהים הוא כל מה שיש.. כל מה שהיא יצרה.. וזה גם אנחנו.. אנחנו הוויות בוראות.. זה המסר במשפט "הבצלמנו ובדמותנו" נפלא שאהבה מנחה אותך.. הכל זה אהבה.. אלוהים היא אהבה.. ואת חייה בעולם שיצרת לעצמך.. עולם שבו אין לך שליטה על מה שקורה.. עולם בו עליך רק לקבל את כל מה שנופל עליך.. אני אומר.. כל מה שנופל עליך הוא בחירה שלך.. מתוך אהבה לעצמך.. ביחרי משהו אחר.. אור ואהבה

 

[אין ייאוש בעולם]

ופה אני חושבת אחרת

אנחנו לא האלוקים. על זה נאמר "כוחי ועוצם ידי" כל מה שאנחנו, כל מה שניתן לנו בעולם הזה, כל השפע והשגשוג, היופי הפנימי והחיצוני, הכל, הכל ממנו יתברך. אנחנו אכן חיים בעולם שאנו יוצרים לעצמנו, אולם ישנם דברים שקורים בחיים שאינם בשליטתנו ולא אנו הזמנו אותם. אנחנו יכולים לברוא מציאות אחרת מתוך מציאות קיימת, אנחנו יכולים לשנות ולהשתנות, אולם בלי עזרת השם, אנחנו נטולי כוח. "רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום" אנחנו רוצים ומבקשים ורק אלוקים מחליט בשבילנו. אני לא בחרתי במות אימי ז"ל. אני לא בחרתי בפציעתו הטראגית של אחי שיחיה. אכי כן בוחרת להמשיך לחיות בשמחה ולקבל את מה שנותן לי אלוקים לטוב ולרע בהכנעה ובאהבה. ואני כן בוחרת להודות לו בכל יום על מה שיש, על כך שאני חיה ובריאה. על כל חלון קטן שהוא פותח לי. על כל שליח של אהבה שהוא שולח לי. על הכל אני מודה לשם.