מידע שרציתי לחלוק מזמן

פלפל.

New member
מקבל את הצעתך לנסיעת מבחן ../images/Emo61.gif

בוג´י, אימצתי את הרעיון שלך ולקחתי אותו לבדיקת היתכנות. כמו שציינת וכמו (אני מניח) שטובי הפסיכולינגויסטיקאים הוכיחו מזמן - הלשון משפיעה על דרכי החשיבה של דובריה ולהיפך - דרכי החשיבה משפיעות על הלשון (של כלל הציבור, או לפחות של חלקו) - וביניהן יש השפעות הדדיות. תהליכי החשיבה, עולם המושגים והתפישה של דוברי האנגלית, למשל, שונים מהותית משל דוברי סינית או ניבים אפריקאיים שונים (בקורס באנתרופולוגיה, אם אני זוכר טוב, הוזכרה בדוגמאות רבות שפת ההופי). זה נושא מעניין שמצדיק אולי פתיל חדש. התיאוריה מרתקת וגם המחשבה שאולי אפשר להשחיל דרך השפה איזו מהפה תרבותית / חברתית, "מלמטה", שתתרום ביום מן הימים למצב שוויוני יותר בין המינים. אבל אני לא מסתדר כ"כ עם הפרקטיקה. השתעשעתי קצת ברעיון שלך, לגוון ולפנות לקבוצה מעורבת, לשיטתך, פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקבה. במבט ראשון, זה צרם לי מאוד, אבל אולי, כמו שאמרת, אפשר יהיה יום אחד לקבל סיטואציה כזו, בשם שוויון הזכויות: [המורה נכנס לכיתה בבוקר יום ראשון: בוקר טוב תלמידות תלמידים, מה שלומכן? איך עברה עליכם חופשת החג? ששש.. שקט! אתם שם בסוף - כן, כן, גילה, גלי, גלינה וגרשון, אני מדבר אליכן! אולי לא ראיתן אותי אבל אני שמעתי אתכם! אני כאן! השיעור החל! עכשיו כולם להוציא דפים, להכניס מחברות. הצלחתן לשגע אותי]. כדי למנוע כאב ראש מהמורה המסכן ומתלמידיו, אולי יהיה סביר יותר לקבל את ההצעה של חנה, למצוא איזו הטייה סתמית, מילה "צד ג´", שתשמש פניה לגבירותי ולרבותי גם יחד. אולי איזו אות ניטרלית. ל´ למשל, שתחליף במקרים קבוצתיים את ה-ם´ או ה-ן´ ["בוקר טוב תלמידות ותלמידים, מה שלומכל? אני מדבר אליכל! השיעור החל!]. חשוב לזכור שזו תהיה תוספת, שלא באה לבטל או להחליף את הצורות המוכרות. בגוף שני יהיו: אתם אתן אתל, ובגוף שלישי: הם הן והל. עכשיו יש לי בעיה אחרת. מה נעשה לשמות העצם? באנגלית אין בעיה. כולם it. אבל בשפות השמיות יש "האד´י" ויש "האד´ה". בחנות הרהיטים יש שלוש ספות מעור וארבעה כסאות בצבע עץ מפלסטיק. החנות תשאר חנות רהיטים? אולי חנות רהיטות? פעם ככה פעם ככה? או לשיטת הל´ (זה, זו, זל) - חנות רהיטיל / רהיטול..? לא צריך לפסול שום דבר על הסף. אפשר להמשיך ולהשתעשע, למצוא פתרונות יצירתיים, מקוריים. אבל בסוף חייבים להביט מן הצד ולשאול את עצמנו אם לא הגזמנו. אם לא הרחקנו לכת. האם זה היה שווה את זה.
 

Boojie

New member
אני חושבת שזו קצת הקצנה.

קודם כל, יש בעברית מילים שהן זכר ונקבה ("פנים" היא המילה הנפוצה ביותר מהמשפחה הזו), ובדרך כלל, כשמשתמשים בהן, נוהגים לשמור על מין אחיד באותו שימוש. למשל, אחד הדברים שמתרגמים מתבקשים להקפיד עליהם, זה שימוש במין אחיד למילים מהסוג הזה בתרגום ספר (מה שאותי קצת מעצבן, כי מה לעשות, לפעמים יותר מתאים מין אחד מאשר מין אחר, גם במילה אנדרוגינוסית. אבל לא נורא.) באופן עקרוני, גם בשימוש במילים שאפשר להצמיד להן תואר זכר ונקבה כאחד, יש נטייה להשתמש באותו חלק שיחה במין קבוע. לפיכך, דוגמאות מהסוג שנתת גובלות באבסורד ובהחלט לא מאפיינות את השימוש הנורמלי בשפה. סביר יותר מצב שבו אנשים פשוט יוכלו לבחור בכל סיטואציה לבחור לפנייה מין כרצונם, וכל אדם ישתמש במה שנוח לו. למשל, יכול להיות שאנשים מסוימים יעדיפו תמיד לפנות לקבוצות מעורבות במין שלהם עצמם (כלומר, נשים תפנינה לקבוצות מעורבות במין נקבה, וגברים יפנו במין זכר). יכול להיות שאנשים יעדיפו לפנות בערך לפי הרוב (ולא, הכוונה אינה לספירת ראשים, ובגלל זה כתבתי בערך). הנקודה היא שכמו במילים שהן זו"נ בימינו, השימוש בסופו של דבר כן יישמע טבעי ולא מאולץ (אני לא חושבת שזה נורא מטריד מישהו אם אדם אחד אומר "פנים יפות" ואדם אחר אומר "פנים יפים"). לגבי המצאת מין סתמי בעברית - לעניות דעתי ההצעה הזו קשה הרבה יותר מהקודמת. בעוד הקודמת בסך הכל מאלצת את המשתמשים להסתגל לשימוש קצת שונה בשפה הקיימת, ההצעה הזו מחייבת המצאה של מבנה חדש לחלוטין שמשנה באופן משמעותי את מבנה השפה ואת כלליה. אני ארחיק לכת עד כדי לומר שדבר כזה יכול לפעול רק אם יהיה מאמץ מאורגן של גוף בלשני/לשונאי (האקדמיה, אני מניחה), שיחליט שזה נחוץ, יבנה את המבנה החדש על כלליו, ואז יפעל במרץ להנחלת המבנה החדש לציבור. גם אז, אני מאד בספק אם זה יעבוד. אגב, אצל הגששים אפשר לראות כל מיני דוגמאות של המצאת מין סתמי כביכול (למשל, "קרקר נגד קרקר" - "או מצידְךָ, או מצידָה, או מצידֶה". סתם כי אני אוהבת את הגששים...)
 

shellyland

New member
"עברית היא סקסמניאקית " - יונה וולך

יונה וולך העסיקה את עצמה רבות במילים ובשפה, ובמיוחד בשאלת הזהות המינית של המילים בשפה העברית. בשיר הפותח את הקובץ "צורות", קובץ אשר מתאפיין, בין השאר, בבחינה וטשטוש של הגבולות וההבדלים בין המינים, היא כותבת: "תן למילים לעשות בך / תן להם היה חפשי / אלו תכנסנה בך תבואנה פנימה..." לא, אין כאן טעות דפוס. היא אכן מתייחסת אל המילה "מילים" פעם כאל זכר (להם) ופעם כאל נקבה (תכנסנה, תבואנה) ובכך כאילו מכתיבה לנו, הקוראים, את אופן ההתייחסות אותו אנחנו צריכים לאמץ ביחס למילים אשר בקובץ. בהמשך, בשיר "עברית" היא כותבת: "בשמות מין יש לאנגלית כל האפשרויות כל אני - בפועל הוא כל אפשרות במין וכל את היא אתה וכל אני הוא בלי מין ואין הבדל בין את ואתה וכל הדברים הם זה - לא איש לא אישה לא צריך לחשוב לפני שמתייחסים למין עברית היא סקסמניאקית עברית מפלה לרעה או לטובה מפרגנת נותנת פריבילגיות עם חשבון ארוך מהגלות ברבים יש זכות קדימה להם עם הרבה דקות וסוד כמוס ביחיד הסיכויים שוים מי אומר שכלו כל הקיצים עברית היא סקסמניאקית רוצה לדעת מי מדבר..." ובהמשך: "השפה רואה אותך עירומה אבי לא הרשה לי לראות הוא סובב את גבו כשהשתין אף פעם לא ראיתי אותו טוב ממש תמיד הוא החביא את המין כמו שרבים מחביא אישה כמו שקהל הוא זכר בגופים כמו שמילה היא זכר ונקבה..." וגם: "עברית היא סקסמניאקית ומה שתגדנה בטרוניה פמיניסטיות המחפשות גירויים מחוץ לשפה באינטונציה הנותנת פרוש לדברים סימנים רק של זכר ונקבה במשפט יתנו יחסים מיניים משונים על כל נקבה סימן, על זכר סימן אחר כשגם כל פועל ובניין מסומנים מה עושה האיש לאישה מה הוא מקבל בתמורה איזה כח היא מפעילה עליו ואיזה סימן ניתן לעצם ולשם עצם מופשט ולמיליות..." ולסיום: "תראה איזה גוף יש לשפה ומידות אוהב אותה עכשיו בלי כסות לשון" כמה ששיעור בלשון יכול להיות אירוטי!
 

shellyland

New member
תודה פלפל, אבל אני רק הבאתי דברים

בשם אומרם. התודה האמיתית מגיעה ליונה וולך, או כמו שנתן זך אומר: "אני רוצה ללחוץ את ידם של כמה משוררים שאני אוהב אותם אבל הם אינם כאן. דירשו בשלומם. הם בני אדם. אם תראו אותם, מיסרו להם שזהו זה. כל עוד החזה הזה נושם הם שלי ואני שלהם..." ("האלים מעריצים" מתוך הקובץ "שירים שונים")
 
למעלה