מילואים

[dany321]

מילואים

שני דני ואני יתום צה"ל. בשירותי הסדיר לא הייתי קרבי (אין צורך להסביר למה). לפני שנה השתחררתי. לאחרונה נשלח לי צו למילואים קרביים. דיברתי עם קצינת הקישור והסברתי לה שאני יתום צה"ל ואני לא אמור לבצע שירת קרבי שיסכן את חיי. היא אמרה לי שמותר לה לזמן אותי למילואים קרביים כל עוד זה בתחומי הקו הירוק ( המילואים בגבול עם ירדן). א.זה לא נשמע לי הגיוני (קרבי זה קרבי ולא משנה בתוך או מחוץ לקו הירוק) ב.ממש אין לי כוחות נפשיים לבצע מילואים קרביים. מישהו מכם נתקל בבעיה דומה? מה אתם ממליצים לי לעשות? דיברתי עם קצינת הנפגעים והיא אמרה לי שהיא לא יכולה לעשות דבר.

 

[איש הלילה]

איך זה אפשרי../images/Emo35.gif ../images/Emo4.gif

לא עשית טירונות קרבית מאיפה יש לך ידע או הכשרה לזה

לדעתי תפנה לחדשות של ערוץ 2 עם זה כי א)אתה יתום צה"ל אסור לך להיות קרבי ב)לא עשית הכשרה צבאית ואתה חושש לחייך במצב של סכנת אמת ג)הצבא אטום ולא מתחשב במיוחד בקטע של הקרבי ד)אין זכויות ליתום צה"ל אחרי שירות צבאי(אמרת שהקצינת נפגעים לא יכולה לעזור לך) לדעתי זה מספיק פרטים כדי שהחדשות יעסקו בזה מקווה שעזרתי

 

[גאר]

אתם טועים. יתום צהל יכול.

עוזי דיין, למשל, הוא יתום צהל, וכמעט היה רמטכ"ל. הבחירה תלויה רק בכם. צהל נותן להורה (אמא) את הזכות להתנגד או להסכים. מעמד יתום צהל, במקרה כזה, בצהל, הוא כמו של בן יחיד.

 

[איש הלילה]

אבל החייל כבר לא קרבי

הוא לא עשה טירונות קרבית או הכשרה קרבית אם רוצים לשים חיל בלי ידע באזור אש

איך הוא ישרוד שם?

 

[No name for now]

עדיף שתברר מה החוק במדויק

לצבא לא תמיד אכפת כל עוד זה חוקי, יכול להיות שאתה צריך להפעיל קשרים או להפעיל לחץ (ופה גם קצינת הנפגעים יכולה לנסות) מנסיון עם אחי זה די מסובך, כשהוא התגייס אמא שלנו חתמה על האישור שהוא יכול להיות קרבי כדי לאפשר לו לעשות חלק מהתפקיד שאסור למי שאינו קרבי. בשלב מאוחר יותר הוא עבר תפקיד ובסיס, וכשהתחילה האינתיפאדה הוא נשלח לשטחים לשבועיים (כיוון שאמא שלי חתמה זה היה אפשרי), וכל הקשרים בעולם לא עזרו. אני חשבתי שזה מראה על אטימות במיוחד לאור העובדה שאבא שלנו נהרג באינתיפאדה הראשונה.

 

[goaguy22]

אחי

כל עוד המילואים מוגדרים כאבטש אז עד תחומי הקו הירוק יענו אין מצב לצפון או לשטחים. למה לא סידרת את עצמך במילואים

 

[נגיעה בנפש]

מילואים

שלום לך, נושא המילואים לבני משפחות שכולות הוא כאוב. החוקים מעורפלים (ואין לי כוונה לצטט אותם) ועבור הממסד הצבאי אתה עוד אחד שניתן לנצל אותו (עד שתוכיח אחרת). אני מדבר מנסיון: כבן למשפחה שכולה שירתתי בעורף. במילואים הוצבתי ליחידה קרבית (לא כלוחם), כאשר כל המפקדים השיבו לי כדרכם של מפקדים:"עד אז אלוהים גדול", "כשנגיע לגשר", "יהיה בסדר", "אין לך סיבה להתלונן", "אם אכ"א לא יקבע אחרת, אתה כאן" וכו´, כדרכם של מפקדים. נראה שאני משמיץ את הממסד הצבאי, אבל הייתי שם ואני יודע על מה אני מדבר: למפקד במילואים חשוב שתגיע לבסיס בזמן; כל היתר - הרבה פחות חשוב, כולל מה יישאר ממך (בכל שנותי בשרות מילואים ביחידות שדה נתקלתי בקצין אחד שהיה לו חשוב שאגיע הביתה בחתיכה אחת). העניין הוא עקרוני: לא ייתכן שאשה תצטרך לבקר שני קברים צבאיים, גם של האיש וגם של הבן, והממסד הצבאי צריך להתחיל להבין זאת. מטרתך היא לזכות בהכרה מיוחדת מאכ"א. מישהו יגיד שלא מגיע לך? שיגיד, הרי כולנו יודעים שיש כאלה שלא משרתים בכלל במילואים, כי אתה ואני מקבלים גם את הימים שלהם. ולהם מגיע ? ועכשיו למי שיכול לעזור לך: קצינת הנפגעים. אני הועברתי לתפקיד אחר במילואים ע"י קצינת נפגעים, ואני מכיר עוד כמוני. לקצינות נפגעים טובות יש כוחות עצומים, והן מזיזות הרים. קצינת נפגעים יכולה להיאבק עבורך בדרכים שונות, ואם היא אומרת שאינה יכולה לעשות דבר, זה פשוט לא נכון. לא מדובר כאן על חוקים ונהלים, אלא על כוחות נפשיים. נסה לראות אם הקצינה מזדהה אתך, חבר אותה למצוקה שלך. ייתכן שהנוכחית פשוט לא מתאימה לתפקיד ותיאלץ לחכות לבאה (הן מתחלפות כל 3 שנים בערך, מדובר בדרך כלל בנשים בוגרות, בעלות משפחה ומשכילות). תוכל לפנות אלי במסר אם תרצה לדעת עוד. בהצלחה.