גם ברק לא בדיוק שומר טבע
בתקופת ברק, הדוגמא הטובה ביותר שזכורה לי היא המאבק להצלת יער שקד בצפון השומרון, בו רצו להקים בסיס של צה"ל. הבעיה הספציפית עם שרון היא שהוא הוכיח יותר מפעם אחת נזק לשטחים פתוחים, וביוזמתו אושרו ונבנו עשרות יישובים חדשים, כולל בשטחים של יערות קק"ל ושמורות טבע מוצעות. מינהל תכנון באחריותו ז"א לתת לחתול לשמור על השמנת - ודוגמא חריפה היתה כאשר הממשלה החליטה להחזיר למועצה הארצית לתכנון ובנייה את תוכנית המתאר לחופי מפרץ אילת לתיקונים, ולמעשה לאפשר המשך פעילות של חוות הדגים באילת. דבר שהוא כמעט חסר תקדים - הבעת אי אמון של הממשלה במוסד התכנוני העליון במדינת ישראל. שרון היה מתומכי ההחלטה. ארשה לעצמי לומר, שאם ראש הממשלה היה לא שרון, אלא למשל ביבי, הייתי הרבה פחות מודאג מהעברת מינהל התכנון למשרד רה"מ - אך שרון, כמו איתם וליברמן, מדאיג מאד בעמדותיו כלפי השטחים הפתוחים ואיכות הסביבה. עוד דבר: זה לא תמיד משחק סכום אפס. כך למשל, כריית מנהרות במקום חציבת כבישים בהר, מאפשרת ניצול כפול של הקרקע: הן כשטח פתוח (או בנוי) במפלס הקרקע והן לכביש בתת הקרקע. בכביש חוצה ישראל, למשל, היה אפשר בהחלט לכרות עשרות ק"מ מנהרות ולא 200 מ' בלבד בתל חדיד - ובכך להתחשב בהרבה בערכי טבע ובאוכלוסייה הסמוכה לתוואי. לגבי הסייפא, מסכים עימך - הויכוח הוא רק מה כל אחד רואה בתור "איפה וכמה שצריך".