"מישהו לרוץ איתו" של דויד גרוסמן

[אאווין הרוהירית]

שש שבע...לא קצת סטרת את עצמך כרגע?

ולך...יש את הסמכות לומר לו שהספר כן טוב? כמו שאמרתי...על טעם ועל ריח אין להתווכח! אם זה לא לטעמו...אז שיגיד! אני מקווה שכולנו פנויים לדעות שונות... מה שהרגיז אותי, הוא שהוא החליט לקבוע- כאילו יש לו באמת את הסמכות הזאת- שהספר לא טוב. זה מביא אותי לנקודה מאוד חשובה... בזמן האחרון הרבה מאוד אנשים בפורום הזה, קובעים..לא מביעים דעה, אלא קובעים. הם אומרים למשל "לא כדאי לאנשים לקרוא אותו" "חבל על הזמן הוא לא שווה"...במקום להגיד "לא אהבתי אותו כל כך בגלל ש...הדמויות לא דברו אלי..(נגיד)" או "בעייני הספר לא משהו". אז תתחילו להתרכך קצת ולפתוח את הראש לדעות שונות! אל תצפו מכולם להיות בדיוק כמותכם!!

 

[een ogenblik]

כל אחד מאיתנו../images/Emo70.gif

כל אחד מאיתנו מחליט מהו ספר טוב, ואיזה ספר הוא טוב. אנו עושים זאת תוך כדי קריאת ספרים, ובצורה אוטומטית. אין הדבר אומר שהחלטה של אחד יכולה, או צריכה, לחייב מישהו אחר. ומי אמר שצריך לחבר בין ספר לסופר?" אולי לא *צריך*, אבל הסופר כתב את הספר, כך שהסופר ביצע כבר את פעולת החיבור מלכתחילה.

 

[אאווין הרוהירית]

נכון...לזה התכוונתי

התכוונתי שאנשים החליטו לקבועה בשביל -כולם- אם הספר טוב או לא... שיקבעו לעצמם..זה בסדר..אבל שלא יקבעו בשביל כולם.

 

[דוסטו]

6-7: שמח שהצחקתי אותך

צחוק בריא לבריאות. גם הנפשית וגם הפיסית - זה מפתח את נפח הראות. ועל סמך איזה ידע קבעת נחרצות שלא קראתי את יתר ספריו ? קראתי גם קראתי. אכן את "מישהו לרוץ איתו" ואת "תהיי לי סכין" העברתי באיזה שלב לילדיי וגם הם חשבו שאם ספרי ילדים אז נורית זרחי טובה יותר ומי הסמכות ? כל אחד מהקוראים הוא סמכות מספקת כדי להביע את דעתו שלו. ואני הבעתי, והקפדתי לציין לטובת מטרידים-קנטרניים כמוך, את דעתי שלי. כמובן שתקפות הדעה קשורה באינטיליגנציה של הקורא, בנסיון ומסת הקריאה שלו וגם בהשכלה הספרותית שלו. לא נכנס כאן לדיון, כי זה לא המקום ואין לי גם ענין להתדיין עם דמויות וירטואליות, על האינטיליגנציה שלי ושל, או בהשוואה , לקוראים אחרים. ואמנם - ההשכלה הפורמלית שלי אינה כלל ועיקר משטח הספרות. אבל לקרוא - קראתי ואני קורא. והרבה. שיהי לך יום טוב. ותהני מגרוסמן. והעיקר -שלא תפסיקי לצחוק.

 

[סל מיחזור]

התשובה שלך מטרידה.

כי בן אדם אינטליגנטי באמת לא ינסה לכפות על אחרים את דעתו, ובטח שלא יעליב מישהו רק כי לא הסכים עם דעתו. וזה בדיוק מה שיוצא מדבריך. ואגב, הכרזות בקול לא הופכות משהו לאמת. לא מכירה אנשים אינטליגנטים שצריכים לצעוק את עובדת היותם כאלה. אם כי אינטליגנציה לא תמיד באה ביחד עם אינטליגנציה רגשית. (מבחינתי, כשהיא באה בלי- היא מזוייפת. זה כמו לשנן בעל פה לפני המבחן (קרוב לודאי יעביר אותך במבחן, אך לא יהפוך אותך לתלמיד חכם). ואגב, אני מסכימה ש"מישהו לרוץ איתו" הוא ספר נוער מובהק (מה שאגב לא גורע מאיכותו, רק משנה את קהל יעד שלו), אבל "שתהיי לי הסכין"??? ממש לא. והטענה הזאת שלך שזה ספר ילדים די גורמת לי לחשוד שבאמת לא קראת אותו. ואם ילדיך קוראים אותו, אז או שהם בוגרים באופן בלתי מתקבל על הדעת לגיל שלהם, או שהם בני 20 פלוס לפחות, ואז הם כבר לא ממש יכולים להיכלל בהגדרה "ילדים", רק בשבילך ובשביל אמא שלהם. קצת סובלנות ופתיחות לדעות ולאנשים, בחייך.

 

[suki da yo]

מישהו שאני לא סומכת על דעתו בספרים

אמר לי שזה נוראי, אז אני מניחה שזה יהיה אחד הספרים הטובים של השנה.. לא קראתי, אבל מה שגורם לי להסס זה שמשרד החינוך שם אותו ברשימה של רומנים מומלצים לקריאה אישית, לבגרות בספרות, והם אף פעם לא שמים משהו ממש טוב...