מישהו מבין למה כל חברת אוטובוסים מפתחת קורא כרטיסים משלה?

[846]

זה ממש מעניין את התחת של הנוסע

ומה עם נוסעים מזדמנים?
תיירים או סתם אנשים שנוסעים במסלול שונה מהרגיל?
ואיזה שוק חופשי יש פה? לאנשים אין יכולת לבחור בין חברות שונות לפי איכות השירות שהן מציעות, ולחברות אין שום אינטרס לרכוש את המכשירים שמציעים את חווית המשתמש הטובה ביותר. המצב שאמור להיות הוא שמשרד התחבורה יחליט בעצמו באיזה מכשיר להשתמש ויכפה אותו על המפעילות או שהוא יתן למפעילות מפרט ברור שאמנם יאפשר למפעילות לבחור מבין מכשירי כירטוס שונים אבל יכפה אחידות מבחינת חווית המשתמש של הנוסעים.

זה ממש מעניין את התחת של הנוסע
איזה מכשיר כרטוס מותקן באוטובוס.
90% ויותר מהנוסעים הם משתמשים קבועים באותו אמצעי תח"צ מידי יום ורגילים לאוטובוסים, לנהגים ולמכשירי הכרטוס.
נוסע מזדמן בכל העולם תמיד ישלם יותר או יסע במסלול הארוך ( ולא יכיר את כל שילובי הקווים) וכד'....
תיקוף כרטיס אינו "חוויה"
אתה אולי נהנה מזה וזה בסדר.
אצלי עוברים אלפי נוסעים
חודש שממש לא מתעניינים וזה לא מזיז להם כלום....!

 

[amit1270]

מה שאתה אומר בעצם זה שהתח"צ מיועדת רק לקהל השבוי

זה ממש מעניין את התחת של הנוסע
איזה מכשיר כרטוס מותקן באוטובוס.
90% ויותר מהנוסעים הם משתמשים קבועים באותו אמצעי תח"צ מידי יום ורגילים לאוטובוסים, לנהגים ולמכשירי הכרטוס.
נוסע מזדמן בכל העולם תמיד ישלם יותר או יסע במסלול הארוך ( ולא יכיר את כל שילובי הקווים) וכד'....
תיקוף כרטיס אינו "חוויה"
אתה אולי נהנה מזה וזה בסדר.
אצלי עוברים אלפי נוסעים
חודש שממש לא מתעניינים וזה לא מזיז להם כלום....!

מה שאתה אומר בעצם זה שהתח"צ מיועדת רק לקהל השבוי

 

[846]

ממש לא, אבל רוב ציבור הנוסעים הוא

מה שאתה אומר בעצם זה שהתח"צ מיועדת רק לקהל השבוי

ממש לא, אבל רוב ציבור הנוסעים הוא
ציבור קבוע.... לא שבוי ולא כלום.

 

[Bus Nerd]

חווית משתמש טובה ואחידה זה דבר חשוב

זה ממש מעניין את התחת של הנוסע
איזה מכשיר כרטוס מותקן באוטובוס.
90% ויותר מהנוסעים הם משתמשים קבועים באותו אמצעי תח"צ מידי יום ורגילים לאוטובוסים, לנהגים ולמכשירי הכרטוס.
נוסע מזדמן בכל העולם תמיד ישלם יותר או יסע במסלול הארוך ( ולא יכיר את כל שילובי הקווים) וכד'....
תיקוף כרטיס אינו "חוויה"
אתה אולי נהנה מזה וזה בסדר.
אצלי עוברים אלפי נוסעים
חודש שממש לא מתעניינים וזה לא מזיז להם כלום....!

חווית משתמש טובה ואחידה זה דבר חשוב
הרבה יותר חשוב משוק חופשי של אבזור האוטובוסים.
&nbsp
אז כן, יכול להיות שרוב האנשים נוסעים רק בתוך ירושלים עם אגד, ויתרגלו. אבל זו לא סיבה לתת להם חוויה שהיא תת רמה ביחס למפעילות האחרות. כולם מנסים קודם לשים את הכרטיס על המסך - כי זה הכי הגיוני, וככה הם התרגלו ממקומות אחרים (נניח רכבת). אבל רק באגד הם צריכים להסתבך עם זה ולוקח להם זמן ללמוד.
&nbsp
בסופו של דבר אנחנו רוצים שהתחבורה הציבורית בישראל תהיה נוחה לכולם. גם אם אתה מטייל בעיר אחרת, או אם מתחלף לך המפעיל, או אם אתה בכלל תייר מחו"ל. אם לא יהיה נוח ופשוט מהשימוש הראשון ואנשים צריכים להסתבך כדי להבין משהו סופר פשוט כמו "איך משלמים", איך אתה מצפה שאנשים יעברו לתחבורה ציבורית?
&nbsp
שוק חופשי ותחרות זה טוב כשזה עוזר לאזרח הקטן. כשזה לא עוזר לאזרח הקטן, זה בזבוז זמן, כסף ומשאבים לכולם ומייצר חווית משתמש נוראית ולא אחידה. צריך להסתכל על כל מקרה לגופו בצורה רציונלית והגיונית, אי אפשר לפתור כל בעיה ע"י התעלמות ממנה בצעקות "שוק חופשי".

 

[846]

למה אתה חושב שבאגד זה יקח יותר זמן?

חווית משתמש טובה ואחידה זה דבר חשוב
הרבה יותר חשוב משוק חופשי של אבזור האוטובוסים.
&nbsp
אז כן, יכול להיות שרוב האנשים נוסעים רק בתוך ירושלים עם אגד, ויתרגלו. אבל זו לא סיבה לתת להם חוויה שהיא תת רמה ביחס למפעילות האחרות. כולם מנסים קודם לשים את הכרטיס על המסך - כי זה הכי הגיוני, וככה הם התרגלו ממקומות אחרים (נניח רכבת). אבל רק באגד הם צריכים להסתבך עם זה ולוקח להם זמן ללמוד.
&nbsp
בסופו של דבר אנחנו רוצים שהתחבורה הציבורית בישראל תהיה נוחה לכולם. גם אם אתה מטייל בעיר אחרת, או אם מתחלף לך המפעיל, או אם אתה בכלל תייר מחו"ל. אם לא יהיה נוח ופשוט מהשימוש הראשון ואנשים צריכים להסתבך כדי להבין משהו סופר פשוט כמו "איך משלמים", איך אתה מצפה שאנשים יעברו לתחבורה ציבורית?
&nbsp
שוק חופשי ותחרות זה טוב כשזה עוזר לאזרח הקטן. כשזה לא עוזר לאזרח הקטן, זה בזבוז זמן, כסף ומשאבים לכולם ומייצר חווית משתמש נוראית ולא אחידה. צריך להסתכל על כל מקרה לגופו בצורה רציונלית והגיונית, אי אפשר לפתור כל בעיה ע"י התעלמות ממנה בצעקות "שוק חופשי".

למה אתה חושב שבאגד זה יקח יותר זמן?
זה הופך שיגרתי ויום יומי ואף אחד לא שם לב יותר.
מנסיון....
אמרתי לך, אני מסיע כמה אלפי נוסעים בחודש.

 

[Bus Nerd]

תסיע גם מילארד

למה אתה חושב שבאגד זה יקח יותר זמן?
זה הופך שיגרתי ויום יומי ואף אחד לא שם לב יותר.
מנסיון....
אמרתי לך, אני מסיע כמה אלפי נוסעים בחודש.

תסיע גם מילארד
זה לא ישנה את העובדה שחווית משתמש לקויה היא בזבוז זמן לא יעיל.
&nbsp
אי אפשר לתכנן מערכת תחבורה ציבורית כך שתהיה נוחה רק לציבור שמשתמש בה באופן קבוע ולא תהיה נוחה לנוסעים מזדמנים, ואז לצעוק "שוק חופשי!" כשמישהו מאתגר את התפיסה הזו.
&nbsp
כשרוצים שאנשים יעברו מרכב פרטי לתחבורה ציבורית, כשרוצים שתיירים יבואו לארץ, כשרוצים שתיירי פנים ואנשים שעושים פגישות עבודה בערים אחרות ישתמשו בתחבורה ציבורית - צריך לתכנן מערכת שתהיה נוחה להם. בגלל זה יש לנו שילוט אלקטרוני, אפליקציות, רב קו, מפות קווים בתחנות, וכו' וכו'.
&nbsp
אין שום סיבה בעולם שיהיה חוסר אחידות במכשירי הכרטוס ובולידטורים. באמת שאין. בטח שלא במדינה קטנה כמו שלנו.
&nbsp
בוא נודה באמת: אם היינו רוצים שהיה נוח ל99% מהנוסעים שכבר "מכירים" איך הכל עובד היינו נשארים עם כרטיסי חופשי חודשי מנייר וכרטיסיות ניקוב, היינו חוסכים כסף על השלטים הדיגיטלים כי הנוסעים כבר מכירים את מספרי הקווים שלהם, ולא היינו טורחים לתלות מפות של הקווים בתחנות, כי כולם יודעים כבר.
&nbsp
אבל הנוסעים שכבר משתמשים בתחבורה הציבורית לא צריכים להיות קהל היעד היחיד של המערכת. זה תכנון לקוי ושגוי. השאיפה צריכה להיות להגדיל את כמות הנוסעים בתחבורה הציבורית. השאיפה צריכה להיות שנוסעים יכולו לקחת אוטובוס גם בעיר זרה להם במקום להוציא כסף על מונית כי אין להם זמן "ללמוד" איך עובדת מערכת התחבורה הציבורית בעיר הזו.

 

[846]

אולי תופתע לגלות אבל

תסיע גם מילארד
זה לא ישנה את העובדה שחווית משתמש לקויה היא בזבוז זמן לא יעיל.
&nbsp
אי אפשר לתכנן מערכת תחבורה ציבורית כך שתהיה נוחה רק לציבור שמשתמש בה באופן קבוע ולא תהיה נוחה לנוסעים מזדמנים, ואז לצעוק "שוק חופשי!" כשמישהו מאתגר את התפיסה הזו.
&nbsp
כשרוצים שאנשים יעברו מרכב פרטי לתחבורה ציבורית, כשרוצים שתיירים יבואו לארץ, כשרוצים שתיירי פנים ואנשים שעושים פגישות עבודה בערים אחרות ישתמשו בתחבורה ציבורית - צריך לתכנן מערכת שתהיה נוחה להם. בגלל זה יש לנו שילוט אלקטרוני, אפליקציות, רב קו, מפות קווים בתחנות, וכו' וכו'.
&nbsp
אין שום סיבה בעולם שיהיה חוסר אחידות במכשירי הכרטוס ובולידטורים. באמת שאין. בטח שלא במדינה קטנה כמו שלנו.
&nbsp
בוא נודה באמת: אם היינו רוצים שהיה נוח ל99% מהנוסעים שכבר "מכירים" איך הכל עובד היינו נשארים עם כרטיסי חופשי חודשי מנייר וכרטיסיות ניקוב, היינו חוסכים כסף על השלטים הדיגיטלים כי הנוסעים כבר מכירים את מספרי הקווים שלהם, ולא היינו טורחים לתלות מפות של הקווים בתחנות, כי כולם יודעים כבר.
&nbsp
אבל הנוסעים שכבר משתמשים בתחבורה הציבורית לא צריכים להיות קהל היעד היחיד של המערכת. זה תכנון לקוי ושגוי. השאיפה צריכה להיות להגדיל את כמות הנוסעים בתחבורה הציבורית. השאיפה צריכה להיות שנוסעים יכולו לקחת אוטובוס גם בעיר זרה להם במקום להוציא כסף על מונית כי אין להם זמן "ללמוד" איך עובדת מערכת התחבורה הציבורית בעיר הזו.

אולי תופתע לגלות אבל
מכל המיליארדים שהסעתי ב 22 שנה האחרונות אתה הראשון שאני ניתקל בו שהנושא הזה מעניין אותו.
כל השאר משתמשים, מקסימום שואלים שאלה קצרה וממשיכים בשיגרת יומם בלי לזכור בכלל מה קרה לפני שתי דקות.......

 

[Bus Nerd]

ואגב, בקשר למילה "חוויה"

זה ממש מעניין את התחת של הנוסע
איזה מכשיר כרטוס מותקן באוטובוס.
90% ויותר מהנוסעים הם משתמשים קבועים באותו אמצעי תח"צ מידי יום ורגילים לאוטובוסים, לנהגים ולמכשירי הכרטוס.
נוסע מזדמן בכל העולם תמיד ישלם יותר או יסע במסלול הארוך ( ולא יכיר את כל שילובי הקווים) וכד'....
תיקוף כרטיס אינו "חוויה"
אתה אולי נהנה מזה וזה בסדר.
אצלי עוברים אלפי נוסעים
חודש שממש לא מתעניינים וזה לא מזיז להם כלום....!

ואגב, בקשר למילה "חוויה"
כל דבר הוא "חוויה", לא קשור אם אתה נהנה ממנו או לא. חווית משתמש, או user experience, באנגלית, זה מושג בתחום העיצוב והנדסת אנוש.
&nbsp
המטרה היא לתכנן מוצרים שלא צריך להיות מומחה גדול בשביל להשתמש בהם, ושמשאירים את המשתמש עם תחושה חיובית - שעובדים בצורה פשוטה ויעילה בלי לבזבז זמן.
&nbsp
אני לא "נהנה" מתיקוף כרטיס באוטובוס, אבל אני שמח כשזה עובד כמו שצריך ולא עושה לי בעיות או מעקב אותי ונוסעים אחרים.
&nbsp
מוצר כמו קופסת נהג או ולידטור, שעובדים טוב, לא צריכים לתסכל אנשים. במקרה הטוב ביותר אנשים לא שמים לב אליהם - משמע, הם עובדים כל כך טוב שאנשים לא זוכרים אותם לרעה או אפילו לטובה כי התהליך היה חלק וטבעי.

 

[846]

הבנתי את התרגום שלך,

ואגב, בקשר למילה "חוויה"
כל דבר הוא "חוויה", לא קשור אם אתה נהנה ממנו או לא. חווית משתמש, או user experience, באנגלית, זה מושג בתחום העיצוב והנדסת אנוש.
&nbsp
המטרה היא לתכנן מוצרים שלא צריך להיות מומחה גדול בשביל להשתמש בהם, ושמשאירים את המשתמש עם תחושה חיובית - שעובדים בצורה פשוטה ויעילה בלי לבזבז זמן.
&nbsp
אני לא "נהנה" מתיקוף כרטיס באוטובוס, אבל אני שמח כשזה עובד כמו שצריך ולא עושה לי בעיות או מעקב אותי ונוסעים אחרים.
&nbsp
מוצר כמו קופסת נהג או ולידטור, שעובדים טוב, לא צריכים לתסכל אנשים. במקרה הטוב ביותר אנשים לא שמים לב אליהם - משמע, הם עובדים כל כך טוב שאנשים לא זוכרים אותם לרעה או אפילו לטובה כי התהליך היה חלק וטבעי.

הבנתי את התרגום שלך,
ובקשר לתסכול של האנשים,
אף אחד לא מתוסכל מהולידטור או ממכשיר הכרטוס.
והלוואי שזאת תהיה הבעיה האחרונה שלנו בארץ.

 

[darkshadow1]

מכשירי התיקוף הם סימפטום של הבעיה הבעיה.

הבנתי את התרגום שלך,
ובקשר לתסכול של האנשים,
אף אחד לא מתוסכל מהולידטור או ממכשיר הכרטוס.
והלוואי שזאת תהיה הבעיה האחרונה שלנו בארץ.

מכשירי התיקוף הם סימפטום של הבעיה הבעיה.
האם מכשירי התיקוף לבדם הם מה שגורם לאנשים לא לרצות להשתמש בתח"צ בישראל? ברור שלא. העובדה שהרוב המוחלט של הציבור משתמש באוטובוסים רק כשאין ברירה אחרת היא תוצאה של שילוב של המון גורמים קטנים וגדולים, שביחד גורמים לתחבורה הציבורית להיות לא אטרקטיבית: נוחות המושבים, מרווח הישיבה, האינטרקציה עם הנהגים, מסלולי הקווים, הניקיון של האוטובוסים, איכות מיזוג האוויר, מצב התחנות, זמן הנסיעה, התנהלות הנסיעה עצמה, רעשי המנוע, מחיר הנסיעה, נוחות תכנון המסלול, סינכרון בין קווים שונים, הגעה בזמן ועוד ועוד...
מכשירי התיקוף הם פשוט סימפטום אחד של הבעיה- שהיא חוסר היכולת של משרד התחבורה לתכנן את התנהלות התח"צ בארץ דרך עיני המשתמשים, והעדפת שיטת המכרזים הקיימת על פני הנוחות של משתמשי התח"צ.

 

[אורי404]

לדעתי זה חלק קטן של מכשירי הכרטוס

מכשירי התיקוף הם סימפטום של הבעיה הבעיה.
האם מכשירי התיקוף לבדם הם מה שגורם לאנשים לא לרצות להשתמש בתח"צ בישראל? ברור שלא. העובדה שהרוב המוחלט של הציבור משתמש באוטובוסים רק כשאין ברירה אחרת היא תוצאה של שילוב של המון גורמים קטנים וגדולים, שביחד גורמים לתחבורה הציבורית להיות לא אטרקטיבית: נוחות המושבים, מרווח הישיבה, האינטרקציה עם הנהגים, מסלולי הקווים, הניקיון של האוטובוסים, איכות מיזוג האוויר, מצב התחנות, זמן הנסיעה, התנהלות הנסיעה עצמה, רעשי המנוע, מחיר הנסיעה, נוחות תכנון המסלול, סינכרון בין קווים שונים, הגעה בזמן ועוד ועוד...
מכשירי התיקוף הם פשוט סימפטום אחד של הבעיה- שהיא חוסר היכולת של משרד התחבורה לתכנן את התנהלות התח"צ בארץ דרך עיני המשתמשים, והעדפת שיטת המכרזים הקיימת על פני הנוחות של משתמשי התח"צ.

לדעתי זה חלק קטן של מכשירי הכרטוס
לדעתי יותר גרוע אלה דברים אחרים. האם האוטובוס יוצא או שמתבטלות נסיעות. האם תדירות הקו נורמאלית או מנותקת ממה, שזה צריך להיות. האם מסלול הקו עולה על הדעת או ארוך באופן לא רגיל - זמן הנסיעה ותכנון המסלול, שכתבת.
אני נוסע בחברות האוטובוסים השונות. פחות הרגשתי בעיות במכונות הכרטוס שליד הנהג. אבל עדיף, לדעתי שברב אם לא בכל האוטובוסים העירוניים, תהיה אפשרות לעלות ולהעביר כרטוס בדלת האחורית. בכל המפרקיות, לדעתי צריכה להיות גישה מכל הדלתות.

 

[Ccyclist]

מבחינתי הגורמים העיקריים הם תדירות וזמן נסיעה.

לדעתי זה חלק קטן של מכשירי הכרטוס
לדעתי יותר גרוע אלה דברים אחרים. האם האוטובוס יוצא או שמתבטלות נסיעות. האם תדירות הקו נורמאלית או מנותקת ממה, שזה צריך להיות. האם מסלול הקו עולה על הדעת או ארוך באופן לא רגיל - זמן הנסיעה ותכנון המסלול, שכתבת.
אני נוסע בחברות האוטובוסים השונות. פחות הרגשתי בעיות במכונות הכרטוס שליד הנהג. אבל עדיף, לדעתי שברב אם לא בכל האוטובוסים העירוניים, תהיה אפשרות לעלות ולהעביר כרטוס בדלת האחורית. בכל המפרקיות, לדעתי צריכה להיות גישה מכל הדלתות.

מבחינתי הגורמים העיקריים הם תדירות וזמן נסיעה.
במקרים בהם אמצעי תחבורה ללא מנוע מהיר יותר מהאוטובוס אינני משתמש בתח"צ. לצערי זו הסיבה שמאז שעברתי לחוף הדרומי לא השתמשתי אפילו פעם אחת באוטובוס שבא לקצה הרחוב פעם בשעה, והפעם האחרונה שהשתמשתי באוטובוס מהבית באופן תדיר של פעם בשבוע לפחות היתה לפני שנתיים מדירת הנופש בספרד כשהיו לי שיעורי נהיגה במרחק 40 דקות רכיבה אז העדפתי להגיע רענן אחרי נסיעה שארכה גם היא 40 דקות מדלת לדלת (90 קמ"ש עם תחנה כל קילומטר שוות ערך לרכיבה רציפה ב20 קמ"ש). כל הגורמים האחרים מאד משניים ולא משפיעים על השיקול העיקרי. אני נוהג רק כשאני יודע איפה אחנה ורק אם זו נסיעה של מעל 10 קילומטר או נסיעה בינעירונית. ללונדון אני משתמש ברכבת כי ברור לי שאין איפה לחנות. מה שיגרום לי לחזור לתח"צ זו תדירות מוגברת. בספרד אני משתמש באוטובוס החצי שעתי אולי פעם בחודש-חודשיים, ואם הקו השני שהתלוננתי עליו בפורום היה מגביר את התדירות המקומית לפעם ברבע שעה יחד עם הקו האזורי במקום פעם בחצי שעה ברור לי שהייתי משתמש בהם הרבה יותר, ובאנגליה ניסיתי להידבר עם חברות האוטובוס כדי שיחברו חלופה שעתית מסויימת כך שתתגבר קו תדיר יותר, וכן שישקלו שינוי מסלול (שנבדק ונפסל בגלל מעגל תנועה ופנייה חדה שאוטובוסי סגירת הרכבת מסוגלים לפנות אבל חברות האוטובוס הסדיר טוענות שאוטובוסיהן לא מסוגלים לפנות) של חלופת קו תדיר אחר. מבחינתי ברור שחברות האוטובוסים לא רוצות להציע לי אוטובוס תדיר במרחק הליכה סביר של עד 10 דקות, אז בתמורה אני מדיר את רגלי מהמערכת...

 

[trilliane]

גם מבחינתי, ועדיין, השיקולים שהוזכרו כאן רלוונטיים

מבחינתי הגורמים העיקריים הם תדירות וזמן נסיעה.
במקרים בהם אמצעי תחבורה ללא מנוע מהיר יותר מהאוטובוס אינני משתמש בתח"צ. לצערי זו הסיבה שמאז שעברתי לחוף הדרומי לא השתמשתי אפילו פעם אחת באוטובוס שבא לקצה הרחוב פעם בשעה, והפעם האחרונה שהשתמשתי באוטובוס מהבית באופן תדיר של פעם בשבוע לפחות היתה לפני שנתיים מדירת הנופש בספרד כשהיו לי שיעורי נהיגה במרחק 40 דקות רכיבה אז העדפתי להגיע רענן אחרי נסיעה שארכה גם היא 40 דקות מדלת לדלת (90 קמ"ש עם תחנה כל קילומטר שוות ערך לרכיבה רציפה ב20 קמ"ש). כל הגורמים האחרים מאד משניים ולא משפיעים על השיקול העיקרי. אני נוהג רק כשאני יודע איפה אחנה ורק אם זו נסיעה של מעל 10 קילומטר או נסיעה בינעירונית. ללונדון אני משתמש ברכבת כי ברור לי שאין איפה לחנות. מה שיגרום לי לחזור לתח"צ זו תדירות מוגברת. בספרד אני משתמש באוטובוס החצי שעתי אולי פעם בחודש-חודשיים, ואם הקו השני שהתלוננתי עליו בפורום היה מגביר את התדירות המקומית לפעם ברבע שעה יחד עם הקו האזורי במקום פעם בחצי שעה ברור לי שהייתי משתמש בהם הרבה יותר, ובאנגליה ניסיתי להידבר עם חברות האוטובוס כדי שיחברו חלופה שעתית מסויימת כך שתתגבר קו תדיר יותר, וכן שישקלו שינוי מסלול (שנבדק ונפסל בגלל מעגל תנועה ופנייה חדה שאוטובוסי סגירת הרכבת מסוגלים לפנות אבל חברות האוטובוס הסדיר טוענות שאוטובוסיהן לא מסוגלים לפנות) של חלופת קו תדיר אחר. מבחינתי ברור שחברות האוטובוסים לא רוצות להציע לי אוטובוס תדיר במרחק הליכה סביר של עד 10 דקות, אז בתמורה אני מדיר את רגלי מהמערכת...

גם מבחינתי, ועדיין, השיקולים שהוזכרו כאן רלוונטיים
פעמים רבות אני בוחרת לנסוע ברכבת לא רק בגלל הזמן המהיר אלא מכיוון שאני יודעת שאוכל לנצל אותו לעבודה במחשב הנייד, למשל. פעמים רבות אני לא אסע באוטובוס אם אני יודעת שזו תהיה נסיעה ארוכה ולא נעימה פיזית. דברים כמו מקום ישיבה, מקום לרגליים, מזגן (ולמרבה האירוניה הוא חשוב בחורף אפילו יותר מבקיץ) ועוד הם חלק מהשיקולים שלי במקרים רבים.

 

[trilliane]

מכשירי התיקוף הם סימפטום של הבעיה הבעיה.
האם מכשירי התיקוף לבדם הם מה שגורם לאנשים לא לרצות להשתמש בתח"צ בישראל? ברור שלא. העובדה שהרוב המוחלט של הציבור משתמש באוטובוסים רק כשאין ברירה אחרת היא תוצאה של שילוב של המון גורמים קטנים וגדולים, שביחד גורמים לתחבורה הציבורית להיות לא אטרקטיבית: נוחות המושבים, מרווח הישיבה, האינטרקציה עם הנהגים, מסלולי הקווים, הניקיון של האוטובוסים, איכות מיזוג האוויר, מצב התחנות, זמן הנסיעה, התנהלות הנסיעה עצמה, רעשי המנוע, מחיר הנסיעה, נוחות תכנון המסלול, סינכרון בין קווים שונים, הגעה בזמן ועוד ועוד...
מכשירי התיקוף הם פשוט סימפטום אחד של הבעיה- שהיא חוסר היכולת של משרד התחבורה לתכנן את התנהלות התח"צ בארץ דרך עיני המשתמשים, והעדפת שיטת המכרזים הקיימת על פני הנוחות של משתמשי התח"צ.

 

[cwen]

תשמע, לי בשגרה יש ארבע מפעילות שונות

שוק חופשי מאפשר מכשירים שונים
מי שנוסע קבוע יום יום בתח"צ מכיר את מכשיר הכרטוס של המפעיל המקומי ורגיל אליו
אני לא רואה שום בעיה.

תשמע, לי בשגרה יש ארבע מפעילות שונות
דן, אגד, קווים ועכשיו גם מטרופולין עם קו 91 המשובח.
&nbsp
זה באמת מעצבן שבכל חברה זה עובד אחרת לגמרי.

 

[846]

אתה משתמש חכם ומנוסה אני בטוח שאתה מבין את השיטות השונות

תשמע, לי בשגרה יש ארבע מפעילות שונות
דן, אגד, קווים ועכשיו גם מטרופולין עם קו 91 המשובח.
&nbsp
זה באמת מעצבן שבכל חברה זה עובד אחרת לגמרי.

אתה משתמש חכם ומנוסה אני בטוח שאתה מבין את השיטות השונות
בכל מיקרה לא כולם משתמשים ב 4 חברות ביום אחד.

 

[cwen]

אבל אין סיבה שזה יהיה ככה. זה סתם בזבוז כסף.

אתה משתמש חכם ומנוסה אני בטוח שאתה מבין את השיטות השונות
בכל מיקרה לא כולם משתמשים ב 4 חברות ביום אחד.

אבל אין סיבה שזה יהיה ככה. זה סתם בזבוז כסף.

 

[cwen]

למען הסר ספק - הטענות שלי הן כלפי משרד התחבורה

משום מה מאשימים את אגד
כל הזמן בתקלות שונות ומשונות במערכת הכרטוס.
אני אגלה לך סוד, מעולם משרד התחבורה לא עשה אינטגרציה של המערכות לפני שהן עלו לאוויר, כל ההנחיות לגבי הכרטוס לסוגיו מועברות לכל המפעילים ברגע האחרון (רגע אחרון במיחשוב זה יומיים שלושה.... ) ולכן כמעט תמיד נשארים באגים שהמתכנתים ואנשי ההטמעה לא מצליחים לנקות.
אם היתה מערכת שמתאמת גרסאות בין מפתחי הכרטוס השונים שעובדת יחד עד להעלאת גרסות תואמות בזמן סביר, לא הייתם באים בטענות כלפי אגד וכלפי אף אחד מהנהגים בחברות האחרות.
&nbsp

למען הסר ספק - הטענות שלי הן כלפי משרד התחבורה

 

[Bus Nerd]

זה שונה לחלוטין

לפי חשיבה כזאת, למה צריך 10 יצרני מכוניות ולא אחד?
למה צריך 6 רשתות שיווק למוצרי מזון ולא אחת?
למה יש את אפל ויש סמסונג(ועוד המון אחרים) בשוק יצרני הטלפונים אם כולם בסופו של דבר עושים אותו דבר?

זה שונה לחלוטין
תחרות לא טובה מיסודה ולא מתאימה בכל תחום. תחבורה ציבורית זה תחום שונה לחלוטין מרשתות מזון, והתחבורה הציבורית בישראל תחרותית יותר מבהרבה מדינות אחרות (בגלל שיש מפעילות שונות שצריכות לזכות במכרזים, ולא רשות מטרופולינית אחת ויחידה).
&nbsp
במקרה הספציפי הזה של ולידטורים וקופסאות נהג: הגיוני שיש הרבה יצרנים ודגמים. אבל לא הגיוני שבמדינה קטנה כמו שלנו יהיה הבדל כזה גדול ביניהן מבחינת איכות המוצר וחוויית המשתמש. זה מיותר לחלוטין ואף אחד לא באמת מרוויח מזה - בטח שלא הנוסעים. (החברות שמיצרות את הקופסאות והולידטורים ירוויחו בכל מקרה ממגוון הדגמים שלהן כי יש הרבה חברות תח"צ בעולם). זו דוגמה קלאסית לאיך "תחרות" פוגעת בנוסעים.
&nbsp
כשחושבים על נושא מורכב אי אפשר לקחת את אותו פתרון שמתאים בקטגוריה אחת ולהכיל אותו על כל הקטגוריות. תחרות לא תמיד מתאימה לכל דבר, וגם רגולציה לא מתאימה לכל דבר. לפעמים מתאים שתהיה אחידות, לפעמים גיוון. "תחרות" ו"כוחות השוק" הן לא תשובה אולטימטיבית לכל שאלה בכל תחום - בטח שלא כשאתה צריך לחשוב על רווחת הנוסעים ולא על רווחת החברות והתאגידים שמייצרים ציוד קצה.
&nbsp
מזכיר לי אגב את המאמר הזה (לא קשור ישירות אבל עדיין מעניין):
&nbsp
http://www.wsj.com/articles/peter-thiel-competition-is-for-losers-1410535536

 

[Rubim88]

רשות מטרופולינית אחת זה לא אומר שאין מכרזים ותחרות

זה שונה לחלוטין
תחרות לא טובה מיסודה ולא מתאימה בכל תחום. תחבורה ציבורית זה תחום שונה לחלוטין מרשתות מזון, והתחבורה הציבורית בישראל תחרותית יותר מבהרבה מדינות אחרות (בגלל שיש מפעילות שונות שצריכות לזכות במכרזים, ולא רשות מטרופולינית אחת ויחידה).
&nbsp
במקרה הספציפי הזה של ולידטורים וקופסאות נהג: הגיוני שיש הרבה יצרנים ודגמים. אבל לא הגיוני שבמדינה קטנה כמו שלנו יהיה הבדל כזה גדול ביניהן מבחינת איכות המוצר וחוויית המשתמש. זה מיותר לחלוטין ואף אחד לא באמת מרוויח מזה - בטח שלא הנוסעים. (החברות שמיצרות את הקופסאות והולידטורים ירוויחו בכל מקרה ממגוון הדגמים שלהן כי יש הרבה חברות תח"צ בעולם). זו דוגמה קלאסית לאיך "תחרות" פוגעת בנוסעים.
&nbsp
כשחושבים על נושא מורכב אי אפשר לקחת את אותו פתרון שמתאים בקטגוריה אחת ולהכיל אותו על כל הקטגוריות. תחרות לא תמיד מתאימה לכל דבר, וגם רגולציה לא מתאימה לכל דבר. לפעמים מתאים שתהיה אחידות, לפעמים גיוון. "תחרות" ו"כוחות השוק" הן לא תשובה אולטימטיבית לכל שאלה בכל תחום - בטח שלא כשאתה צריך לחשוב על רווחת הנוסעים ולא על רווחת החברות והתאגידים שמייצרים ציוד קצה.
&nbsp
מזכיר לי אגב את המאמר הזה (לא קשור ישירות אבל עדיין מעניין):
&nbsp
http://www.wsj.com/articles/peter-thiel-competition-is-for-losers-1410535536

רשות מטרופולינית אחת זה לא אומר שאין מכרזים ותחרות
אם כבר אז ההפך, בדרך כלל הרשות המטרופולינית לוקחת על עצמה את כלל המשימות הקשורות לתח"צ חוץ מההפעלה עצמה, ומוציאה חלקים שונים ברשת במכרזים לתפעול ע"י זכיינים(קבלני ביצוע). למעשה זה בערך מה שעושה בישראל "הרשות הארצית לתחבורה ציבורית", רק שהיא נותנת לחברות האוטובוסים להיות יותר מקבלני ביצוע וגם לא מעט דברים נעשים עקום/באיטיות.