מישהו מבין למה כל חברת אוטובוסים מפתחת קורא כרטיסים משלה?

[darkshadow1]

במצב אופטימאלי זהות המפעיל אמורה להיות שקופה לנוסעים.

רשות מטרופולינית אחת זה לא אומר שאין מכרזים ותחרות
אם כבר אז ההפך, בדרך כלל הרשות המטרופולינית לוקחת על עצמה את כלל המשימות הקשורות לתח"צ חוץ מההפעלה עצמה, ומוציאה חלקים שונים ברשת במכרזים לתפעול ע"י זכיינים(קבלני ביצוע). למעשה זה בערך מה שעושה בישראל "הרשות הארצית לתחבורה ציבורית", רק שהיא נותנת לחברות האוטובוסים להיות יותר מקבלני ביצוע וגם לא מעט דברים נעשים עקום/באיטיות.

במצב אופטימאלי זהות המפעיל אמורה להיות שקופה לנוסעים.
שיטת המכרזים הקיימת בארץ פשוט לא הגיונית- מצב שבו המציעות מתמודדות ביניהן גם על מפרט האוטובוסים הוא פשוט הזוי וגורם לחוסר אחידות נוראי ברמת השירות באזורי מכרז שונים.

 

[Rubim88]

במצב אופטימאלי זהות המפעיל אמורה להיות שקופה לנוסעים.
שיטת המכרזים הקיימת בארץ פשוט לא הגיונית- מצב שבו המציעות מתמודדות ביניהן גם על מפרט האוטובוסים הוא פשוט הזוי וגורם לחוסר אחידות נוראי ברמת השירות באזורי מכרז שונים.

הדבר היחיד שאמור לעניין את הנוסע זה מספר הקו והכיוון שלו.

 

[cwen]

כי אין פה תחרות בשבילי

לפי חשיבה כזאת, למה צריך 10 יצרני מכוניות ולא אחד?
למה צריך 6 רשתות שיווק למוצרי מזון ולא אחת?
למה יש את אפל ויש סמסונג(ועוד המון אחרים) בשוק יצרני הטלפונים אם כולם בסופו של דבר עושים אותו דבר?

כי אין פה תחרות בשבילי
אני לא בוחרת אוטובוס לפי מכשיר הכרטוס שלו (אלא אם באים במקרה 55 ו 45 ביחד, ואז אני אעדיף את 45 בגלל מכשיר הכרטוס, אבל זה נדיר).
&nbsp
תחרות אמורה לשרת את הצרכן. כאן היא סתם פוגעת בו.

 

[amit1270]

כי אין פה תחרות בשבילי
אני לא בוחרת אוטובוס לפי מכשיר הכרטוס שלו (אלא אם באים במקרה 55 ו 45 ביחד, ואז אני אעדיף את 45 בגלל מכשיר הכרטוס, אבל זה נדיר).
&nbsp
תחרות אמורה לשרת את הצרכן. כאן היא סתם פוגעת בו.

 

[Bus Nerd]

בהייטק אנחנו קוראים לתופעה NIH

איך זה שוק חופשי אם זו הכתבה של משרד התחבורה?
וזה מתבצע בכסף שהחברה מרוויחה כי היא סוג של מונופול תחבורה ציבורית?

בהייטק אנחנו קוראים לתופעה NIH
שזה ראשי תיבות של not invented here - אנשים שמעדיפים להמציא את הגלגל מחדש בלי שום סיבה טכנית (ובעלות גבוהה יותר) כדי לא להשתמש בפתרון שהומצא/פותח ע"י חברה אחרת בלי שום סיבה רציונלית.
&nbsp
אבל אני לא בטוח שבמקרה של הולידטורים של הרב קו זו באמת התופעה. נראה לי שכל חברה פשוט בחרה לתקשר עם ספק אחר (ע"י מכרז או בגלל קשרים/מו"מ/שחיתות) שיספק את המכשירים, ולא פיתחו אותם בעצמם. משרד התחבורה (לצערי) לא חייב ספק ספציפי לולידטורים ולקופסאות הנהג, משמע שכל חברה יכלה לבחור בכל ספק כל עוד הוא עומד במפרט של משרד התחבורה. מבחינת חווית משמתמש ואחידות זה גרוע מאוד.
&nbsp
במכרז פ"ת החדש (ואני מניח שבמכרזים חדשים אחרים גם), אגב, המפרט של קופסאות הנהג (אני מקווה שאני משתמש במושג הזה נכון, אני מתכוון לולידטור + מכשיר הכרטיסים שליד הנהג ומופעל ע"י הנהג) הרבה יותר נוקשה ומחייב אפשרות לתקף בלי שהנהג יצטרך ללחוץ על כפתור (בקווים היום הנהג צריך ללחוץ על כפתור לכל תיקוף, זה מאט את התהליך), שהמקום להנחת הכרטיס יהיה נמוך מספיק בשביל שהנוסע יוכל לשים את הכרטיס בקלות (כמו אצל דן), שהאיזור שבו שמים את הכרטיס יהיה משוקע כדי שהכרטיס לא יעוף בעצירות/יחליק/יפול (מה שפוסל את הקופסאות בסגנון של מטרופולין או דן), ומסך בהיר וקריא המופנה אל הנוסע שאומר כמה נסיעות נשארו (בדן יש מסך, אבל הוא ממוקם במיקום לא נוח ולא קריא במיוחד).
&nbsp
בקיצור כאלו שתואמות למפרט החדש יהיו תיאורטית נוחות יותר לשימוש, אבל הן יהיו שונות מהקופסה שאצל דן היום (חבל, לדעתי, כי של דן הכי נוחה שנתקלתי בה בארץ).
&nbsp
בקשר לולידטורים שלא ליד הנהג, לא יצא לי להתקל במפרט של משרד התחבורה אליהם - אני מניח שהמפרט מחייב גודל מינימלי, ומסך מגע כדי שתהיה אפשרות לתקף יותר מנסיעה אחת, אבל כנראה לא מחייב אם הכרטיס אמור להיות מונח על המסך או מתחתיו, וחבל.

 

[amit1270]

גם הכסף הוא של הממשלה

איך זה שוק חופשי אם זו הכתבה של משרד התחבורה?
וזה מתבצע בכסף שהחברה מרוויחה כי היא סוג של מונופול תחבורה ציבורית?

גם הכסף הוא של הממשלה
התחבורה הציבורית מסובסדת (לא ב-100% אבל באחוזים די גדולים) וגם הכסף שמתקבל מתשלום על הכרטיסים (לפחות במכרזים מהשנים האחרונות) לא מגיע ישירות אל המפעילים אלא למסלקה משותפת, ומחולק למפעילים בשיטת "עלות ברוטו" כלומר לפי ק"מ-אוטובוס ולא לפי כמות הכרטיסים שנמכרו. הדרך הזאת מאפשרת הפעלה של קווים לא רווחיים בלי לפגוע במפעילים.

כל ההקדמה הארוכה הזאת נועדה להבהיר שהפעלת תחבורה ציבורית בישראל כיום היא לא עסק של המפעילים מול הנוסעים אלא רק מול משרד התחבורה או הרשות הארצית (ובעתיד המטרופולינית) לתחבורה ציבורית. זה אומר שלמשרד התחבורה צריך להיות אינטרס לשלוט בכל שרשרת הכרטוס - מכירה, תיקוף וביקורת. המצב הנוכחי הוא עיוות כתוצאה מהרפורמה הראשונה של שנות ה-90 שניסתה ליצור תחרות מסוג אחר, כשהמטרה הייתה הורדת תעריפי הנסיעה והפחתת הסובסידיה. הרפורמה ההיא לא ממש הצליחה, אבל אנחנו נשארנו עם רב קו בלי אבא ועם מפעילים שעושים "מה בראש שלהם".

 

[שבי הגדול2]

מה הקשר שוק חופשי..

קוראים לזה שוק חופשי

מה הקשר שוק חופשי..
יש תקן אחד שמוכתב על ידי משרד ממשלתי .
התחבורה הציבורית בארץ זה הדבר הכי רחוק משוק חופשי.
וזה שכל חברה מפתחת מערכת אחרת זה או טימטום של משרד התחבורה שלא חייב ספק יחיד(אם זה היה צ'קלקה אולי כן היה מחייב ספק אחד) או חוסר אכיפה של משרד התחבורה או שתיהם ביחד.
שמשרד התחבורה רוצה תקן אחד וספק אחד הוא יודע טוב מאד לעשות זאת גם שזה לא בנושא שבאמת יש משמעות חיובית לזה כמו כאן.
למשל ממחר כל אוטובוס בינעירוני חדש יהיה מחוייב במערכת כיבוי אש אוטומטית מאד ספציפית.
ואני אפילו לא מזכיר את המשולש או האפוד הזוהר.שממש ירדו לרזולציית הבד והזוהר שלו.
כנראה שכאן לא היה איזה לוביסט שיקדם קורא אחד ספציפי אלה הרבה וזה דווקא בנושא שכן צריך בו אחידות.

 

[איליה קוגן]

כשהמדינה כופה ספק מסוים, זה פתח לשחיתות.

מה הקשר שוק חופשי..
יש תקן אחד שמוכתב על ידי משרד ממשלתי .
התחבורה הציבורית בארץ זה הדבר הכי רחוק משוק חופשי.
וזה שכל חברה מפתחת מערכת אחרת זה או טימטום של משרד התחבורה שלא חייב ספק יחיד(אם זה היה צ'קלקה אולי כן היה מחייב ספק אחד) או חוסר אכיפה של משרד התחבורה או שתיהם ביחד.
שמשרד התחבורה רוצה תקן אחד וספק אחד הוא יודע טוב מאד לעשות זאת גם שזה לא בנושא שבאמת יש משמעות חיובית לזה כמו כאן.
למשל ממחר כל אוטובוס בינעירוני חדש יהיה מחוייב במערכת כיבוי אש אוטומטית מאד ספציפית.
ואני אפילו לא מזכיר את המשולש או האפוד הזוהר.שממש ירדו לרזולציית הבד והזוהר שלו.
כנראה שכאן לא היה איזה לוביסט שיקדם קורא אחד ספציפי אלה הרבה וזה דווקא בנושא שכן צריך בו אחידות.

כשהמדינה כופה ספק מסוים, זה פתח לשחיתות.
והמקרה של האפוד הזוהר הוא מקרה קלאסי של חוק שעבר בגלל לובי של יצרן מסוים, לובי שיצר מונופול של אותו יצרן, ומי שמשלם זה אנחנו.
אין שום סיבה שיצרן אחד ייצר את קוראי הרב-קו כל עוד יש סטנדטיזציה של הדרישות.

 

[שבי הגדול2]

לא מחייב.

כשהמדינה כופה ספק מסוים, זה פתח לשחיתות.
והמקרה של האפוד הזוהר הוא מקרה קלאסי של חוק שעבר בגלל לובי של יצרן מסוים, לובי שיצר מונופול של אותו יצרן, ומי שמשלם זה אנחנו.
אין שום סיבה שיצרן אחד ייצר את קוראי הרב-קו כל עוד יש סטנדטיזציה של הדרישות.

לא מחייב.
יש דברים שחייבים דגם אחד בלבד.לדעתי קוראי הכרטיסים זה אחד מהם.
עכשיו זה שיש דגם אחד לא מחייב שיהיה ספק אחד,.אפשר שמשרד התחבורה יוציא קול קורא על פי מפרט מסויים ל6 יצרנים והחברות יעשו מכרז בין היצרנים על המחיר, או לחילופין יקבע מחיר מקסימלי על ידי המשרד ויהיה יצרן אחד, יש אלפי צווי פיקוח במשק בתחומים שונים ומשונים, כאן יש הצדקה בניגוד להרבה תחומים אחרים ודווקא כאן מגלים יצירתיות מיותרת במקום אחידות מבורכת.

 

[איליה קוגן]

אמרת מפרט, וזה מה שקורה: יש תקן.

לא מחייב.
יש דברים שחייבים דגם אחד בלבד.לדעתי קוראי הכרטיסים זה אחד מהם.
עכשיו זה שיש דגם אחד לא מחייב שיהיה ספק אחד,.אפשר שמשרד התחבורה יוציא קול קורא על פי מפרט מסויים ל6 יצרנים והחברות יעשו מכרז בין היצרנים על המחיר, או לחילופין יקבע מחיר מקסימלי על ידי המשרד ויהיה יצרן אחד, יש אלפי צווי פיקוח במשק בתחומים שונים ומשונים, כאן יש הצדקה בניגוד להרבה תחומים אחרים ודווקא כאן מגלים יצירתיות מיותרת במקום אחידות מבורכת.

אמרת מפרט, וזה מה שקורה: יש תקן.
זה לא הגיוני לומר שכמה חברות ייצרו אותו דגם. זה כמו שתגיד "אני רוצה פיאט פונטו, אבל לא אכפת לי אם הוא ייוצר ע"י רנו".

 

[שבי הגדול2]

על ידי רנו בטוח שלא

אמרת מפרט, וזה מה שקורה: יש תקן.
זה לא הגיוני לומר שכמה חברות ייצרו אותו דגם. זה כמו שתגיד "אני רוצה פיאט פונטו, אבל לא אכפת לי אם הוא ייוצר ע"י רנו".

על ידי רנו בטוח שלא

אבל זה לא כזה מופרך דרך אגב.
יש יצרניות של מכוניות שמוציאות מפרט, עושות מכרז בין כמה יצרנים אחד בויטנאם, אחד בסין ,ואחד בקמבודיה, ומי שמציע לה מחיר טוב שם היא תבנה מפעל לדגם החדש.
אבל נראה לי שלא הבנת אותי לגמרי, מה שאני מתכוון זה שנניח משרד התחבורה מעוניין בדגם של קורא מסויים שמתאים למדינת ישראל, הוא יכול לערוך מכרז בין ספקים שייבאו אותו על פי המחיר המינמלי ,או לקבוע מחיר מקסימום שבו הוא יימכר לחברות האוטוסים ומי שיציע את המחיר הטוב ביותר ייבחר, וישנה אפשרות נוספת למאגר ספקים כלומר לא יבוא בלעדי והמכרזים ייערכו על חברת האוטובוסים, אבל על אותו הדגם כלומר מה שחשוב כאן זו האחידות...
&nbsp

 

[cwen]

זה יותר זול

כשהמדינה כופה ספק מסוים, זה פתח לשחיתות.
והמקרה של האפוד הזוהר הוא מקרה קלאסי של חוק שעבר בגלל לובי של יצרן מסוים, לובי שיצר מונופול של אותו יצרן, ומי שמשלם זה אנחנו.
אין שום סיבה שיצרן אחד ייצר את קוראי הרב-קו כל עוד יש סטנדטיזציה של הדרישות.

זה יותר זול
חלק מהמחיר של כל מוצר זו עלות הפיתוח שלו. אם אתה מפתח פעם אחת זה זול יותר מלפתח שמונה פעמים מחדש את *אותו המוצר*.

 

[Bus Nerd]

אגב דן

מישהו מבין למה כל חברת אוטובוסים מפתחת קורא כרטיסים משלה?
למה לא משתמשים כולם בקורא כרטיסים אחד שיעלה דפי פיתוח פעם אחת?
רצוי אצל החברה שמייצרת בשביל דן

השיטה עכשיו שכל חברה מפתחת בנפרד מכשיר שאמור בסופו של דבר לעשות אותו דבר כמו כל האחרים - נורא בזבזנית. זה סתם לשלם עלויות פיתוח על אותו דבר שוב ושוב.

אגב דן
החברה שמספקת לדן את הקורא שליד הנהג מספקת את אותו דגם בדיוק (לפחות מבחינת צורה חיצונית) לחשמליות בגוטבורג שבשוודיה.
&nbsp
תיאורטית הדגם הזה יודע לתמוך גם בתשלום עם כרטיס אשראי (עם צ'יפ EMV) אבל זה כמובן לא פעיל בישראל וכנראה גם לא יהיה פעיל בזמן הקרוב.

 

[עלה13]

לגבי קופסת הנהג של דן...

אגב דן
החברה שמספקת לדן את הקורא שליד הנהג מספקת את אותו דגם בדיוק (לפחות מבחינת צורה חיצונית) לחשמליות בגוטבורג שבשוודיה.
&nbsp
תיאורטית הדגם הזה יודע לתמוך גם בתשלום עם כרטיס אשראי (עם צ'יפ EMV) אבל זה כמובן לא פעיל בישראל וכנראה גם לא יהיה פעיל בזמן הקרוב.

לגבי קופסת הנהג של דן...
החלו להחליף אותו בקופסה בעיצוב חדש ועם מסך, הקופסה נוחה יותר לשימוש הנסוע המתקף והנהג, ראיתי אתמול לראשונה בקו 41

 

[מענדי]

המכשיר של דן לא מושלם

מישהו מבין למה כל חברת אוטובוסים מפתחת קורא כרטיסים משלה?
למה לא משתמשים כולם בקורא כרטיסים אחד שיעלה דפי פיתוח פעם אחת?
רצוי אצל החברה שמייצרת בשביל דן

השיטה עכשיו שכל חברה מפתחת בנפרד מכשיר שאמור בסופו של דבר לעשות אותו דבר כמו כל האחרים - נורא בזבזנית. זה סתם לשלם עלויות פיתוח על אותו דבר שוב ושוב.

המכשיר של דן לא מושלם
לפחות עד הרפורמה האחרונה
הוא טוב ומהיר כשכל הנוסעים הם באיזור 1 וחופשי חודשי, ברגע שמגיע נוסע עם ערך צבור, הנהג צריך לבצע פעולה כל שהיא (וזה עוד סביר), למרות שהמסך ממש לא קריא ובמיוחד עם יש שמש חזקה וכו'.
אם עולה נוסע לרמת השרון/הרצליה הנהג צריך להתעסק הרבה עם המכשיר על מנת לתקף קוד 44.
(כשאני נוסע מתל-אביב לרמת השרון אני משתדל לעלות אחרון).

בחברות אחרות שיש תעריפים שונים אין לנהג ברירה אלא לחייב לפי תחנת היעד,
וגם בזה יש מכשירים גרועים ופחות גרועים. לדעתי הדבר נובע מתיכנון ע"י אנשים שלא משתמשים יותר מידי בתחבורה ציבורית, ולא ממש מבינים שלפעמים יש עומס ולחץ.

למשל בקוים: היתה תקופה שהנהג היה צריך לסמן כשעולה חייל, במקום להוסיף אייקון במסך הראשי, הנהג היה צריך ללחוץ 2 לחיצות על מנת להגיע למסך עם אייקון חייל. תארו לכם את כמות הלחיצות שנהג בקו 461 מלוד שעוצר בצריפין צריך ללחוץ בשעות הבוקר.
בזמנו הייתי נוסע כל בוקר מלוד לשוקן בתל-אביב ב461 - ומשלם עם ערך צבור - אף אחד לא חשב להוסיף פיתוח שמציג לנהג את התעריף התדיר בראש הרשימה במקום זה הנהג היה צריך לעבור לדף השני ואז ללחוץ שוב על הקוד.

הולדטורים של רכבת ישראל/ דן בקוים שמאפשרים תיקוף ללא נהג, לדעתי, תוכננו ע"י מנהל שהתלהב מהאפשרות שיש להצמיד את הכרטיס למסך.
כנראה לא ממש חשבו שחלק גדול מהאנשים מחזיק את הכרטיס בתוך ארנק, וצריך ממש ללחוץ על המסך על מנת לתקף, ומיד אחרי התיקוף להספיק לראות את היתרה בכרטיס.

בתחנת השלום יש מתקן שעליו מניחים את הכרטיס ואת היתרה אמורים לראות במסך - רק שהתקמצנו שם כנראה על המסך ובקושי רואים בו משהו.

 

[cwen]

בגלל זה כתבתי "אצל החברה שמייצרת לדן"

המכשיר של דן לא מושלם
לפחות עד הרפורמה האחרונה
הוא טוב ומהיר כשכל הנוסעים הם באיזור 1 וחופשי חודשי, ברגע שמגיע נוסע עם ערך צבור, הנהג צריך לבצע פעולה כל שהיא (וזה עוד סביר), למרות שהמסך ממש לא קריא ובמיוחד עם יש שמש חזקה וכו'.
אם עולה נוסע לרמת השרון/הרצליה הנהג צריך להתעסק הרבה עם המכשיר על מנת לתקף קוד 44.
(כשאני נוסע מתל-אביב לרמת השרון אני משתדל לעלות אחרון).

בחברות אחרות שיש תעריפים שונים אין לנהג ברירה אלא לחייב לפי תחנת היעד,
וגם בזה יש מכשירים גרועים ופחות גרועים. לדעתי הדבר נובע מתיכנון ע"י אנשים שלא משתמשים יותר מידי בתחבורה ציבורית, ולא ממש מבינים שלפעמים יש עומס ולחץ.

למשל בקוים: היתה תקופה שהנהג היה צריך לסמן כשעולה חייל, במקום להוסיף אייקון במסך הראשי, הנהג היה צריך ללחוץ 2 לחיצות על מנת להגיע למסך עם אייקון חייל. תארו לכם את כמות הלחיצות שנהג בקו 461 מלוד שעוצר בצריפין צריך ללחוץ בשעות הבוקר.
בזמנו הייתי נוסע כל בוקר מלוד לשוקן בתל-אביב ב461 - ומשלם עם ערך צבור - אף אחד לא חשב להוסיף פיתוח שמציג לנהג את התעריף התדיר בראש הרשימה במקום זה הנהג היה צריך לעבור לדף השני ואז ללחוץ שוב על הקוד.

הולדטורים של רכבת ישראל/ דן בקוים שמאפשרים תיקוף ללא נהג, לדעתי, תוכננו ע"י מנהל שהתלהב מהאפשרות שיש להצמיד את הכרטיס למסך.
כנראה לא ממש חשבו שחלק גדול מהאנשים מחזיק את הכרטיס בתוך ארנק, וצריך ממש ללחוץ על המסך על מנת לתקף, ומיד אחרי התיקוף להספיק לראות את היתרה בכרטיס.

בתחנת השלום יש מתקן שעליו מניחים את הכרטיס ואת היתרה אמורים לראות במסך - רק שהתקמצנו שם כנראה על המסך ובקושי רואים בו משהו.

בגלל זה כתבתי "אצל החברה שמייצרת לדן"
ולאו דווקא אותו מכשיר.