מישהי בעלת ילד אחד שממש מתחרטת שיחיד ??

3מרגו

New member
אני מתחרטת על הפוך

אבל סיפור שונה לגמרי...מתאים לי להיות עם השני ולדלג על הראשון
.
 

niritne

New member
נשמע קשה

מה לעשות, לא תכנית לבקשתנו. עלול גם להיות שבסוף השני יוצא לא בסדר-עם איזה עיכוב התפתחותי חמור. חלילה.
 

3מרגו

New member
הזכרת לי

הייתי מאושפזת(כבר לא זוכרת עם עצמי או עם הגדול) והייתי לידי אישה.שלושה יצוא למופת והרביעי כמעט צמח.לא הייתה יכולה להסתפק בשלושה?
.לא שואלים... ועוד דבר,לפני שהתחלתי סיבוב לילד משלי מישהי ילדה בעבודה בסניף אחר שלא הכרתי אותה.אחרי לידה היא הפכה לנכה כי לא הייתה מסוגלת להתאפק עם צרכים(שכחתי אים קוראים לזה).זה עשה לי...אפשר להגיד שמאוד הפחיד.יש לי ילד אחד,אומנם לא רק שלי,אבל בריא ומוצלח.למה לי לקחת צ'אנס.אבל התגברתי והמשכתי האלה.
 
לא, לא ממש.

קצת דומה למה שאדי. הייתי שמחה מאד אם יכולתי להביא עכשיו עוד אחד. ולא אביא. (כי נהיה עניים וצפופים מדי). אבל זה לא שאני קמה בכל בוקר וחשה חרטה. זה לא "אישו" שמנקר לי בכבד. זה עצב מינורי שקיים באחת השכבות שלי אי שם, אבל זו לא חרטה. אני בסדר עם זה. מברכת על מה שיש. ורואה גם לא מעט יתרונות.
 

niritne

New member
ממש מבינה

היום חשבתי כך, כלאמר שיהיה עצב מינורי. אבל דנה, נשמע שאכן עדיף על עוני. (במקרה שלי לא מדובר בעוני, אלא יותר ב...עצלות? כאמור- לא רוצה לעבוד במה שלא רוצה...)
 

אד י

New member
למה "עצלות" ???

למה את כל כך שיפוטית כלפי עצמך ? לדעתי לבחור בנוחות כלכלית זו בהחלט בחירה לגיטימית. הנוחות הכלכלית היא סובייקטיבית. מה שבעיניי הוא מצב של לחץ כלכלי שאני לא מוכנה להכניס את עצמי אליו, למישהי אחרת זו רווחה כלכלית ולהיפך. אז מי קבע שאת חייבת לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה כדי להתפרנס ?מי קבע שאם את לא עובדת כל דקה פנויה את עצלה ?
 

niritne

New member
עצלות-

כי כיום 2-3 ימים בשבוע עובדת חצי יום בלבד. (אך בכייף הייתי ממלאה אותם, לו מצאתי במקצועי עוד עבודה משתלמת. לא מוצאת)
 

Koru

New member
אז על אחת כמה וכמה זו לא עצלות

זו רק בחירה באושר שלך, לא לעבוד בעבודה שמדכאת אותך. זה שהיית לוקחת עוד עבודות במקצוע שלך לו מצאת, זה שהתאמצת למצוא, זה מוכיח שזו לא עצלות.
 

niritne

New member
אחשוב על זה..

יש בי צד עצל, מכירה עצמי. אך אולי יותר מדוייק מה שאת אומרת- שזה פשוט להמנע מעבודות שמדכאות את האושר. לא כ"כ מצליחה לפענח עבורי מה יותר אושר - בלעדיהן ובלי ילד שני, או איתן ואיתו.
 

שיסנדרה

New member
לא מתחרטת כלל

על מה אתחרט?...אם הייתי רוצה מאוד מאוד מאוד סביר שלא הייתי מוותרת והייתי עושה ה-כ-ל ואף יותר כדי שיהיה לי עוד ילד. כנראה שהנסיבות לא התאימו, מבחינתי, נפשית ורגשית לעוד אחד, ואני שלמה מאוד עם החלטתי. אני מאמינה שאם הייתי בזוגיות אז וודאי שהיה לי לפחות עוד אחד, אז אולי אני יכולה להתחרט על זה שאני לא בזוגיות
 

gezers

New member
אני..

מחד מאד מצטערת שוויתרתי על השלישי/ת.. מאידך הנסיונות גרמו לי לכזה סטרס שהבנתי שעדיף לוותר. ועדיין, כתבה כאן מישהי לא מזמן משפט שמאד התחברתי אליו: "כל אישה תתאבל על הילד האחרון שהיא לא ילדה, בלי קשר למספר הילדים שיש לה בבית".
 

Koru

New member
תמוה המשפט הזה, לפחות ה"כל" בתחילתו

מי המציא אותו והתיימר כל כך לדבר בשם "כל" הנשים?
 

gezers

New member
לא יודעת מי "המציא"

ולא התיימרתי אני או מי ש"המציא" את המשפט לכלום חוץ מאשר לתאר את תחושותינו. לפחות כל מי שאני אישית מכירה מתחברת להיגד הזה איפהשהו עמוק בפנים, גם אם ברמת הרציונל היא טוענת שאין מצב שהייתה מביאה עוד ילד.. כי לא מדובר פה על רציונל אלא על רגש (ונכון, זה לא מדגם מייצג, אבל זה לא מעט נשים..) ולא חייבים לזנק כמו שד מהבקבוק על כל "הכללה".. מתאים לך? קבלי, לא מתאים לך? תזרמי הלאה.
 

אמאנחל

Member
מנהל
אני מתחברת למשפט הזה

אני מצטערת על השלישי והרביעי שלא יהיו לי והיו יכולים בודאי להיות אם הייתי בזוגיות או אם הייתי מתחילה צעירה יותר. מדי פעם חושבת על אומנה, לא יכולה מבחינת האנרגיות שלי כרגע.
 

Koru

New member
כמובן שיש נשים שמתחברות למשפט

אבל אני בהחלט מרשה לעצמי "לזנק" בלשונה של גזרס על הכללות כאלה, שמצטרפות להגדרות מהסוג שכל אישה רוצה ילדים, שזה חלק מהנשיות וכו', ובעצם אמירתן מדירות החוצה נשים שלא חשות את הרגש הזה. לכו לפורום נשים שלא רוצות ילדים ותראו על מה אני מדברת.
 

יעלולה10

New member
GEZERS המשפט שכתבת כל כך נכון בלי קשר

לגיל האישה או למס הילדים בבית.... אני מרגישה בגילי המופלג שמזל שקשרו לי חצוצרות אחרת כנראה הייתי מביאה עוד ועוד
 

iriswnnb

New member
חצי
אני בהריון ראשון - אהיה בת 41

בלידה אהיה בת 41 וקצת... כבר חושבת על סיבוב נוסף ורוצה לשאול - כמה זמן אחרי לידה אפשר רציונלי לחזור לנסיונות - בהתחשב בגילי העתיק בעיקר, כי אין לי מושג איך יגיב הגוף ללידה עצמה ולשינויים שיבואו איתה. שאלה נוספת - האם בסיבוב שני אתחיל ישר מהפריות (נכנסתי להריון בהפרייה שלישית + 3 הזרעות, כולם כמובן עם הורמונים - היבול לא מזהיר) ? האם ידוע לכן אם אדרש לחזור על הזרעות או שאני אוכל ישר להתחיל מהפריות? כן כן, נאיבית משהו אבל אופטימית :) תודה!
 
למעלה