גמר המכללות 1993- משיגן-צפון קרולינה
אז ככה, מישגן וולורינס זכתה באליפות המכללות בשנת 89. לאחר מכן חלה נסיגה עצומה ביכולתה, נפלה למאזן 14-15 בשנת 90 ואז בשנת 1991 הגיעו למישגן ''חמשת המפולאים''. חמשת המופלאים היה הכינוי של חמשת הפרשמנים שהגיעו למישגן ובן לילה הפכו אותה לקבוצה הטובה ביותר במכללות והקבוצה האהודה והנצפת ביותר בארה''ב. השחקנים: כריס וובר, ג'ואן האוורד, ג'יילן רוז, ריי ג'קסון, ג'ימי קנג. בשנה הראשונה הם מגיעים עד לגמר ומפסידים לדיוק במשחק ששב את שיא הרייטנג לצפייה לשמחק קולג' בארה''ב (שיא שלא נשבר עד היום, 21 מיליון צופים). בשנת 93 שוב מישגן בגמר, הפעם הם פוגשים את צפון קרולינה שאותו ניצחו בעונה הסדירה בנקודה אחת מסל בשניית הסיום של רוז. הגמר הזה משך 20.7 מיליון צופים. בכלל לפני שנגיע לגמר, הקבוצה הזו של מישגן שינתה לגמרי את כדורסל המכללות, מדובר בקבוצה הכי צבעונית בתולדות המשחק, הראשונים ללבוש מכנסי באגי ארוכים, טראש טוק בלתי פוסק, סטייל, השפעה, כישרון בלתי נגמר, הם הפכו לכוכבים אמיתיים, המארצ'נדייס של המכללה הרקיע שחקים והרייטנג כבר אמרנו. לשמחק עצמו, קרולינה הובילו 72-67 דקה לסיום, מישגן מצמצת ומורידה לנקודה בערך עשרים שניות לסיום, מבצעים עבירה על קרולינה ושולחים אותם לקו. בשלב זה אין יותר פסקי זמן למישגן, עובדה שהייתה ידועה לכולם, משום שדיברו עליה שוב ושוב בשניות הסיום. בכל אופן קרולינה קולעים את הראשון ומחטיאים את השני, וובר על הריבאונד, מעט מתבלבל ומבצע צעדים, השופטים לא שורקים. וובר רץ לצד השני של המגרש כשאר נדמה שהוא בלחץ משום שהוא מודע לכך שעשה צעדים ולא שרקו לו והקהל בטירוף. בכל אופן הוא מכדרר עד הקצה השני של המגרש ונתקע בצד כשאין לו כדרור. קרולינה מבצעים עליו דאבל טים והוא מבקש מהשופטים פסק זמן. מכיוון שלא הייתה לקבוצתו פסקי זמן זוהי עבירה טכנית באופן אוטומטי וכך אבדה האליפות ומישגן מפסידים 77-71 כאשר וובר עוזב בסיום אותה שנה לNBA. לגבי החוק, לכל שחקן המחזיק בכדור ולמאמן מותר לבקש פסק זמן מתי שהם רוצים. בעבר היה גם מותר לקפץ לכדור אבוד מחוץ לתחומי המגרש ולבקש פסק זמן כשאתה עוד באוויר, החוק הזה נדמה לי שונה ואתה חייו להיות עם רגלים על המגרש. בכל אופן אפשר לבקש פסק זמן בזמן שהמשחק רץ, צריך רק לעבור את החצי, אין צורך שהמשחק יעמוד כמו באירופה (כלומר חוץ וכ''ו). זהו נדמה לי ההנהלה