מנסה להבין קצת
New member
מנסה להבין קצת בעזרתכם
אני רוצה לנסות באמת להבין בעזרתכם איך אפשר להתנהל מול אמא שרוצה לשלוט, בשיטות שהיו בהתחלה סמויות ואחר כך גלויות שהופכות אט אט להרסניות במידה ומישהי מנסה "למרוד" (אני אקרא לזה ככה למרות שאני אומרת שזה בעצם לעמוד בעצמאיות) מול ההחלטות/אימרות שלה? אני מכבדת בנות מתבגרות, אבל השאלה הזו יותר נוגעת לגיל המבוגר יותר (למרות שזה אחלה לקבל גם צורות הסתכלות של יחסים בין מתבגרות לאמהותיהן). כשהייתי מתבגרת, לקחתי את הדברים כעובדה והתעסקתי בשלי, כי הדברים גם התנהלו ברמה סמויה יותר וחזקה יותר ממני וככל שהתבגרתי, השתכללו הדרכים להתל בי. כששאלתי את עצמי למה זה ככה, הבנתי שזה תמיד מתבטא ברגעים שאני מנסה להיות עצמאית. גם אם מאוד רציתי למרוד, תמיד חיפשתי את הגשר הזה לאמא שלי למרות שתמיד בסופו של דבר נפגעתי ממנה. היא במקום מסויים ידעה לשחק בי, והיום אין לי כוח לזה יותר,והשיטות שלה בלפגוע בי רק מקצינות עם הזמן. אין לי איתה שיחה גלויה וכנה, אין לי דבר כזה ממנה. מאוד רציתי להאמין שיש את זה בינינו, אבל אין את זה במיוחד היום. כשאני אומרת שהפגיעות שלה מוקצנות עם הזמן, אני אומרת בעצם שזה אחרי שהבנתי שאני לא יכולה לשנות את היחס שלה כלפיי, שבאופן מציאותי הבנתי שאני לא יכולה לגרום לה לאהוב אותי באמת (למרות שתמיד הייתי שם בשבילה כשהיא היתה צריכה משהו), וזה גם אחרי שאני עומדת מולה עצמאית ומעלה את הדברים כבוגרת והיא כסנקציה על זה שאני מעמידה את הדברים באופן שלא לרוחה, היא מקצינה פגיעות כלפי תוך שהיא מסתירה מהרבה אנשים את האופן האמיתי בו היא נוהגת בי. היא דורשת שאתן לה 100% תמידי ממני בעוד שהיא תתן לי את עשירית האחוז (אם בכלל). ובגלל שאני לא מסכימה עם זה, גם על זה היא נלחמת איתי. אני לא רוצה להלחם יותר, אני רק רוצה להמשיך לחיות את חיי בשקט. השאלה שלי היא איך אני ממשיכה מפה נכון, כשהיא ממרידה כלפיי גם את האחים שלי נגדי? תודה
אני רוצה לנסות באמת להבין בעזרתכם איך אפשר להתנהל מול אמא שרוצה לשלוט, בשיטות שהיו בהתחלה סמויות ואחר כך גלויות שהופכות אט אט להרסניות במידה ומישהי מנסה "למרוד" (אני אקרא לזה ככה למרות שאני אומרת שזה בעצם לעמוד בעצמאיות) מול ההחלטות/אימרות שלה? אני מכבדת בנות מתבגרות, אבל השאלה הזו יותר נוגעת לגיל המבוגר יותר (למרות שזה אחלה לקבל גם צורות הסתכלות של יחסים בין מתבגרות לאמהותיהן). כשהייתי מתבגרת, לקחתי את הדברים כעובדה והתעסקתי בשלי, כי הדברים גם התנהלו ברמה סמויה יותר וחזקה יותר ממני וככל שהתבגרתי, השתכללו הדרכים להתל בי. כששאלתי את עצמי למה זה ככה, הבנתי שזה תמיד מתבטא ברגעים שאני מנסה להיות עצמאית. גם אם מאוד רציתי למרוד, תמיד חיפשתי את הגשר הזה לאמא שלי למרות שתמיד בסופו של דבר נפגעתי ממנה. היא במקום מסויים ידעה לשחק בי, והיום אין לי כוח לזה יותר,והשיטות שלה בלפגוע בי רק מקצינות עם הזמן. אין לי איתה שיחה גלויה וכנה, אין לי דבר כזה ממנה. מאוד רציתי להאמין שיש את זה בינינו, אבל אין את זה במיוחד היום. כשאני אומרת שהפגיעות שלה מוקצנות עם הזמן, אני אומרת בעצם שזה אחרי שהבנתי שאני לא יכולה לשנות את היחס שלה כלפיי, שבאופן מציאותי הבנתי שאני לא יכולה לגרום לה לאהוב אותי באמת (למרות שתמיד הייתי שם בשבילה כשהיא היתה צריכה משהו), וזה גם אחרי שאני עומדת מולה עצמאית ומעלה את הדברים כבוגרת והיא כסנקציה על זה שאני מעמידה את הדברים באופן שלא לרוחה, היא מקצינה פגיעות כלפי תוך שהיא מסתירה מהרבה אנשים את האופן האמיתי בו היא נוהגת בי. היא דורשת שאתן לה 100% תמידי ממני בעוד שהיא תתן לי את עשירית האחוז (אם בכלל). ובגלל שאני לא מסכימה עם זה, גם על זה היא נלחמת איתי. אני לא רוצה להלחם יותר, אני רק רוצה להמשיך לחיות את חיי בשקט. השאלה שלי היא איך אני ממשיכה מפה נכון, כשהיא ממרידה כלפיי גם את האחים שלי נגדי? תודה
