../images/Emo9.gif דוקא לא..... האמת, סיפור ארוך, אבל בקצרה
גילו לי צליאק בגיל שנתיים בערך ( לפני 44 שנים )אחרי שנתיים אמרו להורי ש"עבר לי" ... אז בשנות ה"חושך"
לא מש היו בדיקות כמו היום וגם לא ידעו הכל על המחלה... בקיצור, 40 שנה חייתי ככה עם כל מיני סימפטומים ומיחושים שפשוט למדתי לחיות איתם,( כאבי בטן, שילשולים ועוד . חלק מכל מיני תופעות אפילו לא ידעתי עד לא מזמן שגם בגלל הצליאק. בקיצור, אחרי שהובחנתי סופית ( גם כן תהליך התעקשות שלי עם 2 רופאי גסטרו ) נכנסתי מיד למשטר קפדני ביותר. כמו שאמר לי הרופא ה"טוב" המאבחן... "חגגת 40 שנה, טוב שהנזק לא עצום".... אז נכון שקשה לי מאד עם כל התחליפים, כי טעם לחם\עוגות\פסטה ועוד דברים רגילים עוד זכור ואני לא ממש מצליחה להתרגל לתחליפים. אז פשוט מוותרת ואוכלת דברים אחרים במסגרת מה שמותר ( ירקות, פירות, מוצרי חלב, קטניות, .... אני גם צמחונית ) אבל לעומת זאת, קל מאד לא "להתפתות" לדברים טובים, כי פשוט אסור. אני מאד נזהרת, לא ממש אוכלת מחוץ לבית אם אני לא בטוחה ב 100 אחוז, אין יותר סתם לחטוף משהו על הדרך. כל "טעות" עם קצת גלוטן ( ללא ידיעה כמובן ) מביאה לכמה שעות של כאבים, תחושות שרק הולכות ומתעצמות ככל שגוף יורת "נקי ".... הקאות, דופק מואץ. אז אני ממש נזהרת. זה ממש עזור בקטע של קלוריות\דיאטה, כי פשוט אסור. לכבוד הביופסיה ה 2 עליתי כ 10 קילו כי אמרו לי לאכול הרבה גלוטן, אז חגגתי 8 חודשים עם לחמים , עוגות, פסטות וכל מה שלא הרשתי לעצמי מבחינה קלורית.... אחרי האיבחון ותחילת הדיאטה ירדתי די מהר 3 קילו, אבל אז נתקעתי. בשלב מסוים החלטתי שאני חייבת לרדת את העודף ההוא, וגם לודא שאני מקבלת את כל מה שאני צריכה מבחינה תזונתית בגלל שאין בתפריט בכלל בשר ודגנים. הלכתי לדיאטנית, עכשיו זה 5 חודשים וירדתי 8 קילו. אני מרגישה נפלא, חסל סדר כאבי בטן. מקוה מאד שנכנסתי לתלם ואמשיך כך. צליאק זו "מחלה" מאד "בריאה" היא מכריחה לאכול מאד בריא, לבדוק כל מה שנכנס לפה, לקרוא תוויות, מה שלא תמיד עושים במודע.... נכון שלא תמיד קל... קשה בחו"ל, קשה בטיולים או כשמתארחים, או באירועים... אבל איכשהוא מתארגנים. שיו.... מקוה שלא עייפתי מדי