מסעדת שפר ביר גרדן (רמת ישי)- אהבנו

[פרוטגוניסט]

מעולה. אני ממש מפרגן

אני אפילו בעד אנשים יאכלו כמה שיותר סלמון(ופחות בשר מעובד ולחם לבן).

 

[prizman]

אכן.

בתאילנד יש בכל סופרמרקט ובהמון מסעדות סלמון מ 3-4 מקורות שונים, כולם בטווח של אלפי ק"מ מכאן.
מגיע בד"כ טרי בהטסה.
אישית מעדיף את הדג הזה נא בגרסת הסשימי.

 

[חנול]

עם כל הרצון שלי לפרגן לפריפריה

גם אני לא מצליחה לראות בשפר'ס מקום שהוא מעבר לפאב עם שירות מצוין ואוכל פאבים טעים (אך שאינו מסעיר). רק שאני עוצרת שם, ואומרת-זה נהדר ומספיק לגמרי! לא מצפה משפר'ס להיות מעבר לזה (ובעיני הוא לא מעבר לזה).
מ"ביסטרו" אני מצפה למשהו שהוא קצת מעבר (לא בדקתי הגדרה מילונית של ביסטרו, אז זה עניין של הרגשה..כשאתה בביסטרו אתה יודע את זה..).

חוץ מזה, זו ביקורת נהדרת (מהבחינה התיאורית שלה-היא מעבירה את ההרגשה של הסועד צורה אמיתית) ומאד ריאלית מבחינת התמורה.

 

[פרוטגוניסט]

תיכף יגיעו הפראנקופילים הרציניים,

אבל ככל שידוע לי, דווקא ביסטרו במקור זה המקום הפשוט לארוחה זריזה(אאל"ט זה גם משמעות השם).
מעליו הבראסרי ומעליהם המסעדה.

השפר לדעתי הוא ממש לא פאב, משום שהדגש שם הוא על אוכל יותר מאשר על שתיה. וגם תפריט האוכל שם הוא לא תפריט של פאב. בלי קשר לפלאטות מטוגנים.

 

[חנול]

זו באמת הזדמנות שיעשו לי סדר במושגים

על אף שאני לא פרנקופילית, יהיה נחמד לדעת את ההגדרות הנכונות לביסטרו, בראסרי וריסטורנט.

 

[חנול]

וברח לי- אני מופתעת שהרגשת שבשפר'ס

הדגש הוא יותר על אוכל מאשר על שתיה. אולי זה בגלל שהמקום פורסם למקומיים כמקום שנפתח ע"י החבר'ה של פונדק הדב, מה שניסה לדעתי למצב אותו לכדי "פאב רציני עם בעלים רציניים". אני מודה שהייתי מופתעת בפעמים שישיבתי שם (בערב אמנם) מהתפריט, אבל בשום מצב זה לא נתפס אצלי כאופציה לארוחת צהריים. מצד שני, אולי אני טועה..לאור הביקורת. מצד שלישי-להוציא 99 ש"ח על עיסקית צהרים בשפר'ס נשמע לי טיפה יותר מדי.

 

[ינשופית10]

מבחינתי אוכל ברים זה

המבורגרים קטנים
פוקצ'ה עם משהו מעניין מעל כמו בשר או ירקות/גבינות
כריך רוסטביף
נקניקיות טובות
הום פרייז

וכן, גם מטוגניםפ כמו צ'יפס, קריספי קלמארי, שרימפס בטמפורה ודומיהם...

כמובן שיש ברים שמשדרגים ועושים את המאכלים האלה יותר מעניינים ומיוחדים. כמובן שיש גם ברים שאין בהם שום אוכל. ויש כאלה שמגישים אוכל מכל הסוגים כמו במסעדה.

 

[ארצנוהקטנטונת]

נכון, לפעמים לא צריך

באמת לא חיפשנו יותר מזה ואולי בגלל זה היינו מבסוטים.
לגבי הברווז- אני באמת שלא יודעת אם זה דלות החומר או אופן ההכנה.
בשורה התחתונה כל פעם שאני מזמינה אני מתבאסת.
אולי בארץ לא יודעים איך לבשל? אולי בארץ לא מגדלים בתנאים טובים? אין לי מושג
דווקא המרקם היה נכון (רך מספיק ולא יבשושי, צ'ואי או שומני) אבל הטעם לא היה טעים.

 

[סבתא רותרות]

כגרופי של ברווז כמוך, אנסה להסביר לך

מה קורה.אין כמו ברווז צלוי בשלמותו. צלוי צלייה ארוכה בשומן של עצמו עם עור פריך. אבל זו מנה שלוקחת זמן רב להכנה וצריכים להכינה מראש ואז נתקעים עם ברווזים צלויים אם לא כל המנות הוזמנו. בעשור האחרון ואולי יותר, כשהיה מעבר ל-PRE COOKED , החליטו המסעדנים לעשות לעצמם את החיים קלים, ובהרבה מקרים לא לבשל אלא לחמם. לדוגמא,מרק הביסק המוגש במרבית מסעדות פריז נקנה בגלונים ממטבח מרכזי ומחומם במסעדה [נתון בדוק].
לגבי הברווזים, עשו לעצמם גם הנחה ופחות עבודה. את השוקיים רוכשים כבר קונפי ומגישים לאחר טיגון קל ואת החזה מקבלים באריזת ואקום ומטגנים אותו כמה דקות מכל צד בעת ההזמנה. אז איך יהיה טעם שדומה ולא במעט לטעם של ברווז שהסתובב שעתיים על שיפוד הרוטיסייר וספג את כל טעמי הצלייה?
כמעט ולא תמצאי מסעדה בפריז שמגישה היום קאנארד א ל'אורנג', מנה שהייתה קלאסית ונפוצה לפני שנים או סתם ברווז שלם צלוי...הסינים נשארו הצדיקים היחידים בנושא.
אני כבר מזמן הגעתי למסקנה בנושא זה שאם אין אני לי מי לי ומכינה בבית.

 

[ארצנוהקטנטונת]

מבאס אף יותר מסיפור השבלולים

אני לא זוכרת אם את (אבל חושבת שכן) הארת את עייני על האסקרגו..
עכשיו אני מבינה למה הברווזים בזמן האחרון איבדו מזוהרם.
ניסיתי להכין בבית, לא בארץ, יצא לי מחזה מטוגן משהוא כמו שתי כוסות שמן. מטורף. שעה אחר כך גם ניקיתי את המטבח מהשפרצות השומן.
זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שניסיתי.
במקומות שגרנו בהם (אירופה) נהוג להכין חזה ברווז מטוגן עם רוטב פירות יער ויין. מעדן.
כמובן גם היינו אוכלים בסיניות קבוע את הברווז פקינג שלהם אבל זה באמת משהוא שלא ניתן לשחזור.. גדול עלי.

 

[סבתא רותרות]

כשאני צולה ברווז שלם אני קודם מטגנת אותו טוב

הצדדים בסיר אובלי עמוק עד שכל השומן נמס ורק אז מכניסה לצלייה אז הוא פחות שמן. את השומן הנמס אפשר להקשות במקרר ולהשתמש בו למאכלים אחרים. שמאלץ. את רוטב התפוזים אני מכינה בנפרד ומגישה מעליו.
בסיניות באירופה יש גם CANARD LACQUE, שהוא גם מצוין.

 

[סבתא רותרות]

הברווזים במסעדה סינית בפריז

 

[סבתא רותרות]

ניסיון נוסף

 

[salo22]

חבל שאין מקום אחד בארץ

שיכול אפילו לדגדג רק את החלון הזה..

 

[סבתא רותרות]

נכון. לכן לזה יש 'יבוא אישי'...

 

[שומר שדות]

מזכיר יותר מבכירות

 

[ארצנוהקטנטונת]

הרגת אותי...

עכשיו אני אפנטז חודשים.
תודה על ההסברים אבל אני משאירה את העשיה למומחים.

 

[pix37]

תודה על הביקורת - היא כתובה נהדר

אהבתי את ההתייחסות לעיצוב של המקום - נושא שהתחלתי לשים אליו לב רק לאחרונה, השאלה היא האם בקיץ העיצוב שהקרין קרירות יהפוך למזמין יותר.

 

[ארצנוהקטנטונת]

תודה

ואין לי מושג...בשביל זה יש מעצבים
אני רק יודעת שהיה חסר לי טאצ' חמים (או אישי או אלכוהולי או משהוא)

 

[oferlev9]

לפי התמונות:, לא נראה משהו