מסתמן

[שמלת תחרה1]

שהכיפה, הפכה להיות סממן פוליטי ולא סממן רוחני"

 

[Harrington]

שהכיפה, הפכה להיות סממן פוליטי ולא סממן רוחני"

לא מסכים. הכיפה היא קודם כל סממן רוחני, מצווה יהודית. אם במהלך השנים היא הפכה גם לסממן פוליטי, לגמרי יכול להיות. אבל האחד לא מאיין את השני או את סדר חשיבות הדברים.

 

[שמלת תחרה1]

לא מסכים. הכיפה היא קודם כל סממן רוחני, מצווה יהודית. אם במהלך השנים היא הפכה גם לסממן פוליטי, לגמרי יכול להיות. אבל האחד לא מאיין את השני או את סדר חשיבות הדברים.​

אי אפשר להתכחש לשנאה כלפי חובשי הכיפות," רק לא ביבי" הפך רק לא חרדים, החילונים חושבים ש חובשי הכיפות מפריעים לפעילות בשבת, או לפתיחת מסעדות בשבת, אם יחשבו פעמיים, יבינו שבעל המסעדה, או אולם האירועים בוחרים לא להפסיד את המזגר הדתי.

 

[Harrington]

אי אפשר להתכחש לשנאה כלפי חובשי הכיפות," רק לא ביבי" הפך רק לא חרדים, החילונים חושבים ש חובשי הכיפות מפריעים לפעילות בשבת, או לפתיחת מסעדות בשבת, אם יחשבו פעמיים, יבינו שבעל המסעדה, או אולם האירועים בוחרים לא להפסיד את המזגר הדתי.

לא מתכחש. לגמרי מסכים איתך בעניין הזה. אולם קחי את החרדי הממוצע, זה שסובל מההסתה והשנאה כלפיו, ותשאלי אותו מה הכיפה עבורו. הוא יענה לך, בוודאות מוחלטת, מצווה דתית. כאמור מעלה, העובדה שהכיפה הפכה גם לסממן פוליטי, לעתים לחיוב ולעתים לשלילה, לא שוללת ולא מאיינת את היותו סממן רוחני קודם כל.

 

[dory30]

וחבל, כי יש חובשי כיפות נורמליים. טרופר, כהנא, הנדל (שהגדיר את עצמו כדתי לסירוגין), פירון, יפעת ארליך, חן ארצי-סרור ויש עוד. הבעיה היא שגם במגזר הדתי לאומי, כמו בכל המגזרים, יש מגמה מדאיגה של הקצנה.