מעבורת מהירה חיפה- ת"א קפריסין - (יוון?)
- פותח הנושא טל פש
- פורסם בתאריך
היתכנות כלכלית
כשיש שתי טיסות יומיות ת"א - לרנקה, במחיר שבין 50 ל 100 דולר לכיוון, כנראה שהמחסום האמיתי הוא העדר כדאיות כלכלית. נראה לי שיהיה קשה מאד למלא מעבורת, אפילו קטנה ומהירה, בקו חיפה -לרנקה, במחיר שיהיה תחרותי למחיר טיסה. ככל שמחירי הדלק נמוכים יותר, כמו עכשיו, וחברות התעופה יכולות להציע מחירים נמוכים יותר, יכולת התחרות של מעבורות קטנה יותר.
היום ביוון למשל, יש הבדל קטן מאד בין מחירי טיסות פנים למחירי המעבורות. לפעמים המעבורת אפילו יותר יקרה. זה משאיר את המעבורות למי שרוצה להעביר איתו רכב או הרבה מטען, או לקחת תא למעבורת לילה ולחסוך ככה לילה במלון.
מנגד, יותר ויותר אנשים טסים.
כשיש שתי טיסות יומיות ת"א - לרנקה, במחיר שבין 50 ל 100 דולר לכיוון, כנראה שהמחסום האמיתי הוא העדר כדאיות כלכלית. נראה לי שיהיה קשה מאד למלא מעבורת, אפילו קטנה ומהירה, בקו חיפה -לרנקה, במחיר שיהיה תחרותי למחיר טיסה. ככל שמחירי הדלק נמוכים יותר, כמו עכשיו, וחברות התעופה יכולות להציע מחירים נמוכים יותר, יכולת התחרות של מעבורות קטנה יותר.
היום ביוון למשל, יש הבדל קטן מאד בין מחירי טיסות פנים למחירי המעבורות. לפעמים המעבורת אפילו יותר יקרה. זה משאיר את המעבורות למי שרוצה להעביר איתו רכב או הרבה מטען, או לקחת תא למעבורת לילה ולחסוך ככה לילה במלון.
מנגד, יותר ויותר אנשים טסים.
טיסות לקפריסין
כתבתי בין 50 -100 דולר לכיוון (הכוונה כיוון אחד). הלוך חזור זה כמובן כפול שתיים.
זה כמובן תלוי עונה ומועד הזמנה. טיסת אפ ללרנקה בחודשים הקרובים - 50 דולר לכיוון אחד (בלי כבודה). יש לא מעט אנשים שטסים ללרנקה בענייני עבודה, לעיתים קרובות רק ליום או יומיים, בלי מטען. זה מה שמחזיק את הקו. זה לא קהל שיפליג שעות במעבורת, אפילו אם היא תהיה זולה יותר בעשרה או עשרים דולר לכיוון.
כתבתי בין 50 -100 דולר לכיוון (הכוונה כיוון אחד). הלוך חזור זה כמובן כפול שתיים.
זה כמובן תלוי עונה ומועד הזמנה. טיסת אפ ללרנקה בחודשים הקרובים - 50 דולר לכיוון אחד (בלי כבודה). יש לא מעט אנשים שטסים ללרנקה בענייני עבודה, לעיתים קרובות רק ליום או יומיים, בלי מטען. זה מה שמחזיק את הקו. זה לא קהל שיפליג שעות במעבורת, אפילו אם היא תהיה זולה יותר בעשרה או עשרים דולר לכיוון.
תגובות לשניכם
1. על מנת שתהיה התערבות ממשלתית צריך שיהיה איטרס לאומי מובהק בפרויקט כזה. אני לא רואה אינטרס לאומי בעסק כזה. עידוד תיירות והרגשת קישור אלה סיסמאות יפות ותו לא. צריך להוכיח זאת וזה לא פשוט.
2. אם הים הוא מפגע שאינו מאפשר קיום של שירות כזה הרי ש Dodekanese Seaways לא היה מתקיים. וכמו כן לא היו מתקיימים שירותי מעבורות מהירים במקומות אחרים. לפעמים צריך לדעת לבחור את הכלי המתאים לשירות כזה במסגרת השטח הימי בו הוא פועל. בכל שירות מעבורות יש ימי ים לא מנוצלים עקב מז"א. מספר הימים בשנה שזה קורה הוא שולי לחלוטין בים התיכון תפעולית וכלכלית.
1. על מנת שתהיה התערבות ממשלתית צריך שיהיה איטרס לאומי מובהק בפרויקט כזה. אני לא רואה אינטרס לאומי בעסק כזה. עידוד תיירות והרגשת קישור אלה סיסמאות יפות ותו לא. צריך להוכיח זאת וזה לא פשוט.
2. אם הים הוא מפגע שאינו מאפשר קיום של שירות כזה הרי ש Dodekanese Seaways לא היה מתקיים. וכמו כן לא היו מתקיימים שירותי מעבורות מהירים במקומות אחרים. לפעמים צריך לדעת לבחור את הכלי המתאים לשירות כזה במסגרת השטח הימי בו הוא פועל. בכל שירות מעבורות יש ימי ים לא מנוצלים עקב מז"א. מספר הימים בשנה שזה קורה הוא שולי לחלוטין בים התיכון תפעולית וכלכלית.
כבר היו דברים
היה שרות ספינה (קטמרן) בין חיפה לפמגוסטה, (4 שעות הלוך 3 חזור) ואיך זה היה קשור אלינו:
חברה שבילתה איתי את הקיץ במיפרצים של טורכיה רצתה לחזור לפנינו לארץ. ידעתי משהוא על קוו אוניות בין חיפה לפמגוסטה טילפנו לארץ ושאלנו על אפשרות לחזור אתם לארץ התשובה היתה יש ספינה אבל אין מקום. לא התעצלנו ובפטיה נכנסנו לסוכנות נסיעות ושאלנו, הם לא שמעו דבר אבל התקשרו לניקוסניה ואכן יש קוו ויש מקום. לקראת סוף החופשה יצאנו לגירנה, באותם ימים עגנו בנמל הישן (והנהדר) של גירנה נכנסנו מאוחר בלילה ואת ארוחת הבוקר הלכנו לאכול במסעדה ליד המבצר מתחת לעץ הגדול, וסביבנו הכל בעיברית וכולם מתלוננים על זוועות השיט מחיפה, והנואשים מחפשים דרך חליפית לשוב לארץ, ומי שמחפש מוצא: או במטוס לאיסטנבול והמשך ללוד או בפרי לטשוגו באוטובוס לאיסטנבול ומשם ללוד. לא קשה לסכם בכמה עלתה חופשה הכל כלול שבוע בגירנה מחיר התחלתי 800 שח. נסענו לפמגוסטה ללוות את נורית ולהבטיח שהיא בידיים טובות, ואכן קטמרן מכובד למראה קפטן יגוסלבי מסביר פנים, שורות שורות של מושבי מטוס וחנות דיוטי פרי, כל מה שצריך. בדרך חזרה היה המון מקום נורית לא התלוננה וכמו שאנחנו יודעים השיט לחיפה הרבה יותר נוח.
היה שרות ספינה (קטמרן) בין חיפה לפמגוסטה, (4 שעות הלוך 3 חזור) ואיך זה היה קשור אלינו:
חברה שבילתה איתי את הקיץ במיפרצים של טורכיה רצתה לחזור לפנינו לארץ. ידעתי משהוא על קוו אוניות בין חיפה לפמגוסטה טילפנו לארץ ושאלנו על אפשרות לחזור אתם לארץ התשובה היתה יש ספינה אבל אין מקום. לא התעצלנו ובפטיה נכנסנו לסוכנות נסיעות ושאלנו, הם לא שמעו דבר אבל התקשרו לניקוסניה ואכן יש קוו ויש מקום. לקראת סוף החופשה יצאנו לגירנה, באותם ימים עגנו בנמל הישן (והנהדר) של גירנה נכנסנו מאוחר בלילה ואת ארוחת הבוקר הלכנו לאכול במסעדה ליד המבצר מתחת לעץ הגדול, וסביבנו הכל בעיברית וכולם מתלוננים על זוועות השיט מחיפה, והנואשים מחפשים דרך חליפית לשוב לארץ, ומי שמחפש מוצא: או במטוס לאיסטנבול והמשך ללוד או בפרי לטשוגו באוטובוס לאיסטנבול ומשם ללוד. לא קשה לסכם בכמה עלתה חופשה הכל כלול שבוע בגירנה מחיר התחלתי 800 שח. נסענו לפמגוסטה ללוות את נורית ולהבטיח שהיא בידיים טובות, ואכן קטמרן מכובד למראה קפטן יגוסלבי מסביר פנים, שורות שורות של מושבי מטוס וחנות דיוטי פרי, כל מה שצריך. בדרך חזרה היה המון מקום נורית לא התלוננה וכמו שאנחנו יודעים השיט לחיפה הרבה יותר נוח.
אני חושב שזה היה אירוע חד פעמי
בשנת 1993 או 1994.
הציעו חבילת נופש הכל כלול בקפריסין הטורקית. נדמה לי שבחרו באופציה של הקטממראן בגלל שהיה איסור לטוס לקפריסין הטורקית (נדמה לי שבשנים האחרונות קצת הותר הרסן בנושא זה), אבל ייתכן והשיקול היה כלכלי טהור.
המחיר הזול משך את כל הישראלים וזה גרם לשני דברים:
1. הקטמראן היתה כזו ללא כל סיפון חיצוני אלא מסוג "תא מטוס". מצב הים הנפוץ בחודשים יולי-אוגוסט, 200 איש בתא סגור, מזגן חלש והסטטיסטיקה של רגישות למחלת ים עשו את שלהם.
2. הצפון קפריסאים שהיו רגילים לכ 20 אלף תיירים אנגלים וגרמנים בעונה, קיבלו עוד 20 אלף ישראלים - הם נותני שירות מצוינים אבל התשתית פשוט לא היתה מוכנה.
עד סוף אוגוסט יצא לחופשה הזו שם רע בכל הארץ.
ואז בספטמבר בחגים אשתי ואני החלטנו לצאת לחופשה וזו היתה היחידה שיכולנו להרשות לעצמנו - הים היה נוח, 20-30 נוסעים בקטמראן שמתוכנן ל 200, והקפריסאים הספיקו להתארגן על עצמם - אחת החופשות המוצלחות שהיו לנו.
בשנת 1993 או 1994.
הציעו חבילת נופש הכל כלול בקפריסין הטורקית. נדמה לי שבחרו באופציה של הקטממראן בגלל שהיה איסור לטוס לקפריסין הטורקית (נדמה לי שבשנים האחרונות קצת הותר הרסן בנושא זה), אבל ייתכן והשיקול היה כלכלי טהור.
המחיר הזול משך את כל הישראלים וזה גרם לשני דברים:
1. הקטמראן היתה כזו ללא כל סיפון חיצוני אלא מסוג "תא מטוס". מצב הים הנפוץ בחודשים יולי-אוגוסט, 200 איש בתא סגור, מזגן חלש והסטטיסטיקה של רגישות למחלת ים עשו את שלהם.
2. הצפון קפריסאים שהיו רגילים לכ 20 אלף תיירים אנגלים וגרמנים בעונה, קיבלו עוד 20 אלף ישראלים - הם נותני שירות מצוינים אבל התשתית פשוט לא היתה מוכנה.
עד סוף אוגוסט יצא לחופשה הזו שם רע בכל הארץ.
ואז בספטמבר בחגים אשתי ואני החלטנו לצאת לחופשה וזו היתה היחידה שיכולנו להרשות לעצמנו - הים היה נוח, 20-30 נוסעים בקטמראן שמתוכנן ל 200, והקפריסאים הספיקו להתארגן על עצמם - אחת החופשות המוצלחות שהיו לנו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.